מאז תחילת התמרון בדרום לבנון פיקוד העורף הגדיר מספר יישובים בקו העימות ב"מדרג 3", משמע ללא מערכת חינוך פורמלית. "זו מכבסת מילים" אמרה הנציגה מקיבוץ כפר סאלד. יו"ר הוועדה: "לא יתכן ששנה שום דבר לא מתקדם"
התלמידים בישובי קו העימות שלא פונו, חיים כבר שנה ללא לימודים סדירים, כך נמסר אתמול (רביעי) לוועדת החינוך התרבות והספורט מפי נציגי פורום שמונת הקיבוצים בגליל העליון שלא פונו, אבל למעשה חיים בתוך איזור לחימה. מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, ד"ר שמחון, הוסיפה כי לפחות 16,000 תלמידים תושבי הצפון עדיין מפונים מבתיהם, וכי מעל 90 בתי ספר ניזוקו מאז פרוץ המלחמה מירי טילים, מפעילות צבאית או מסיבות אחרות הנוגעות ללחימה ולפעילות האזרחית סביבה.
הועדה, בראשות ח"כ יוסף טייב (ש"ס), קיימה דיון בנושא אתגרי מערכת החינוך בצפון נוכח המצב הביטחוני. הדיון התמקד באתגרים במערכת החינוך בקיבוצים שלא פונו. פנינה בורנשטיין, מנהלת קהילה בקיבוץ כפר סאלד, המרוחק רק 5.5 קילומטרים מהגבול, אמרה: "אנחנו כרגע מוגדרים ע"י פיקוד העורף במדרג 3, משמע, ללא מערכת חינוך פורמלית".
"יש לנו אישור לנהל מענה קהילתי בלתי פורמלי של עד 30 ילדים בתוך מרחבים מוגנים", אמרה וסייגה "זו מכבסת מילים שמשמעותה - 'תעשו מה שאתם יכולים'. זה מענה חסר ולא מספק על מנת לייצר רציפות תפקודית".
בורנשיין הוסיפה: "זוהי פגיעה נוספת וכואבת באוכלוסייה ששנה נושאת על גבה את השלכות המלחמה על העורף. תחזירו אותנו למדרג 2, שלילדים תהיה מסגרת והורים יוכלו לצאת לעבודה. עד עכשיו נלקחו בחשבון רק שיקולים ביטחוניים בלי שיקול אזרחי והתחשבות בתושבים שחיים כאן שהם ככל אזרחי מדינת ישראל".
מרסלה שלח, מנהלת קהילה בקיבוץ שדה נחמיה ציינה כי "ישנה אוכלוסייה שבחרה לצאת מהאזור והיא חיה במקום עורפי וזה עולה להם הרבה כסף. אנחנו בסה"כ 7000 תושבים שחיים בקיבוצי השמונה. יש לנו משימה להישאר בגליל העליון על אף הקושי ואתם צריכים להקל עלינו. הורים לוקחים סיכון כשילדיהם נוסעים לבית הספר ללא אוטובוסים ממוגנים. ובנוסף לכך אנחנו נמצאים במלחמה עם זמן התרעה אפס להגיע לממ"ד ולמרחבים מוגנים".
"המדינה ביתרה את האיזור בתחילת המלחמה; פינו ישובים מחשש לתרחיש חדירת כוח רדואן. התרחיש נשאר כתרחיש ואנחנו נשארנו שם בתרחיש המאומת של ירי רקטי", אמר יורם אבן צור, מקיבוץ עמיר, יועץ אסטרטגי ותקשורתי של פורום השמונה. "מאז המדינה מתנהלת בשחור או לבן. מי שפונו יקבלו הכול ומי נשארו- לא יקבלו כלום".
נציג משרד האוצר השתתף באופן מקוון בדיון וטען כי "החלטת הממשלה כוללת בתוכה את הרשויות המקומיות שאינן מפונות. תקציבים רבים הוקצו לחינוך וצפויים להגיע גם ליישובים האלה וזה אמור להיפתר במסגרת הזו, כרגע לא נבחנה מסגרת ייעודית עבורם. ככל שמשרד החינוך יציף צרכים נוספים- אנחנו מטפלים ומסייעים".
ח"כ אפרת רייטן-מרום (העבודה) התייחסה להיקף הלימודים המקוונים ואמרה: "הקמנו שדולה למען תשובי הצפון, אנחנו יוצאים לסיורים וביקורים רבים ושומעים זעקות מהשטח של תלמידים שלא לומדים, הורים שלא יכולים לצאת לעבוד. אנחנו יודעים שנעשית עבודה אבל צריך להיות פתוחים גם לשמוע ביקורת. שעה לימודים ביום זה אומר שאין לימודים".
כמו כן, ביקרה ח"כ רייטן את משרד האוצר על היעדר הנוכחות בדיון, ועל היעדר תשובות מפורטות לשאלות והאתגרים שעלו בדיון: "אם אתם לא יודעים שיש מצוקה של הישובים הלא מפונים ואתם לא מכירים את הפרטים זו בעיה גדולה. היחס הזה לא יתכן, לא לבוא לכאן, לשלוח מישהו שלא יודע לתת תשובות ולהגיד עוד פחות ממה שהאנשים האלה שמעו לפני שנה. אנשים מגיעים לכאן, מספרים על הצרכים ואתם אומרים 'נתנו את הכסף'. או שאתם לא יודעים או שאתם לא רוצים לדעת".
לאור הטענות שעלו בדיון הצהיר יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב כי יפנה בפנייה דחופה למשרד האוצר, לשם הסדרת המענים ליישובי קו העימות שאינם מפונים: "אנחנו נלך על זה בכל הכוח, לא ייתכן ששנה שום דבר לא מתקדם. נעשה כמה דיונים מעקב שצריך עד שהנושא יטופל".