בשנה האחרונה חלה עלייה בצריכת תרופות להרגעה, שינה ודיכאון בקרב צעירים, בעיקר באזורים שנפגעו מהמלחמה. הנתון המדאיג עולה מדו"ח חדש של התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה לשנת 2023 בהובלת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.
נוגדי דיכאון
בשנת 2023 נרשמה עליה של יותר מ-6% בצריכת תרופות נגד דיכאון. צריכת תרופות לשינה והרגעה עלתה ב 3.5% בהשוואה לצריכה בשנת 2022.
העלייה של היקף רכישת התרופות דרמטית במיוחד בצפון הארץ. למשל, בצפת מדובר על היקף של 708 רכישות ל-1,000 איש לשנה. בכנרת מדווח על 717.5, ועמק יזרעאל - 700.4. גם באיזור המרכז הנתונים גבוהים במיוחד: 722.8 בפתח תקווה, 749.2 בתל אביב ו-739 ברמת גן. בדרום הנתונים נמוכים יותר, אך עדיין גבוהים, עם 575.3 בנגב המערבי, 584 בבאר שבע, ובאשקלון 621.
עוד עולה מהדוח כי נשים צורכות שיעורים גבוהים יותר של נוגדי דיכאון, עם 806 מרשמים ל-1,000 איש, לעומת 479 מרשמים בקרב גברים. כמו כן לתרופות לשינה 671 מרשמים, לעומת 443 בגברים.
בהשוואה בין מעמדות סוציו-אקונומיים: היקף השימוש של תרופות הרגעה, שינה ונוגדי דכאון עולה ככל שהמעמד החברתי-כלכלי גבוה יותר. בדו"ח נמצא כי היקף השימוש היה גבוה בקרב אלו המשתייכים למעמד כלכלי חברתי הגבוה ביותר, ואילו היקף השימוש נמוך נרשם בקרב השכבה הנמוכה ביותר. כמו כן שיעורים נמוכים נרשמו גם בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
סוכרת
עוד נתון מפתיע הוא העליה בשיעור חולי הסוכרת שאינם מאוזנים במיוחד באזורים שפונו בעת המלחמה. בשנת 2023 חלה עליה בשיעור התחלואה בסוכרת במבוגרים, שעומדת על 10.5% בהשוואה לשנת 2022 עם 10.3%, ולשנת 2021 עם 9.8%.
שיעורי התחלואה בסוכרת גבוהים יותר בקרב גברים בהשוואה לנשים, ובקרב ערבים וחרדים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. על פי הדו"ח, שיעורי תחלואת הסוכרת הגבוהים ביותר נמצאים בדרום ובצפון הארץ: נצרת (14.4%), חדרה (12.9%) גולן (12.3%), עכו (12.2%), הנגב המערבי (11.7%) ובאר שבע (11.4%) מחזיקות בשיאי התחלואה בסוכרת. השיעורים הנמוכים ביותר הם בתל אביב, עם 7.8%, ביהודה ושומרון (8.8%) ורמת גן (9%).
שיעורי המטופלים שמחלתם אינה מאוזנת היה גבוה יותר בקרב בנות ובני 18-24. זהו נתון מדאיג, שכן ההשפעה של חוסר האיזון בקרב החולים הצעירים תתבטא בשיעור סיבוכים גבוהה יותר בשנים הבאות. לעומת זאת, איזון הסוכרת במצב טוב יותר בגילאים המבוגרים.
השיעור הגבוה ביותר של חולי סוכרת שאינם מאוזנים היה בקרב גברים (11.2%) ונשים (9.3%) מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר, בעוד ששיעור נמוך של חולי סוכרת שאינם מאוזנים נצפה בקרב המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה ביותר.
השמנת יתר ועודף משקל
שיעורי התחלואה בסוכרת נמצאים במגמת עליה כבר שלוש שנים ברציפות, ומגמה זו משקפת גם את העלייה בשיעורי ההשמנה בישראל. אחד מכל שני ישראלים סובל מהשמנה ועודף משקל. על פי הדו"ח מגמת העלייה במשקל נמשכת.
כמעט 62% מהגברים וכמעט 57% מהנשים בגילאי 20-64 סובלים מעודף משקל והשמנת יתר. על אף המאמצים לבלום את העלייה בשיעורי ההשמנה, בשנת 2023 חלה עלייה נוספת בשיעור הסובלים מהשמנת יתר. במקביל נרשמה ירידה קטנה בלבד בשיעור הגברים עם עודף משקל (מ-38.3% בשנת 2022 ל- 38.2% בשנת 2023). מנגד, שיעורי ההשמנה בגברים עלו, ועומדים על 23.6% בשנת 2023 לעומת 23.2% אשתקד.
כמעט 30% מהנשים בגילאי 20-64 סובלות מעודף משקל. יותר מרבע מהנשים בישראל (26.9%) סובלות מהשמנת יתר. גם כאן אנו רואים כי ישנו פער משמעותי בין שיעור ההשמנה של נשים מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך לגבוה. עבור נשים, במעמד הנמוך עומד שיעור השמנת היתר על 34%, לעומת 18% במעמד הגבוה. גם בגברים ישפער דומה - 26% במעמד הנמוך לעומת 18.4% בגבוה.
כמו כן, נמצא כי בנגב המערבי ובצפון הארץ שיעורי ההשמנה היו גבוהים יותר, כמו גם בירושלים עם 31%. לעומת זאת, בתל אביב וברחובות השיעור נא בין 17% ל-22%.
ילדים ונוער
מהדו"ח עולה נתון מדאיג, ולפיו גם בשנת 2023 נמשכה מגמת העלייה בשיעורי השמנה בקרב בני נוער. מנגד, נרשמה ירידה מעודדת בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים בני 7 לאחר עליה מתמדת שבשנת 2022 הגיעה לשיאה ועמדה על 8.5%. בשנת 2023 שיעור הילדים בקבוצת גיל זו הסובלת מהשמנת יתר ירד ועמד על על 8.1%.
מנגד, בקרב בני נוער בגילאי 14-15 שיעורי ההשמנה ממשיכים לעלות בעקביות מאז 2017, והשנה עמד השיעור על .13.2%. גם כאן בנים ובנות המשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הנמוך יותר היו בעלי שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר.
מנגד, שיעור הרזון בקרב ילדים בגילאי 7 עלה ל- 4.5% בהשוואה ל- 4.2% אשתקד. שיעורי הרזון היו גבוהים יותר בקרב ילדים ממצב כלכלי-חברתי נמוך - נתון שיכול ללמד על חוסר ביטחון תזונתי. באשר לבני נוער בגילאי 14-15, שיעור הרזון נותר יציב ביחס לשנים קודמות. עוד עולה כי בנים סובלים מרזון פי 1.5 יותר בהשוואה לבנות בגילאים אלה.
ממוגרפיה
חלה ירידה מדאיגה בביצוע בדיקות ממוגרפיה בשנת 2023. 70.5% מהנשים בגילאי 50-74 עברו בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד, לעומת 71.8% אשתקד. כלומר, שיעורי ביצוע הבדיקה השנה היו נמוכים יותר מאשר בשנת 2020, שנת הקורונה והסגרים, אז עמד השיעור על 70.6%.
ככל שהמעמד הסוציו אקונומי גבוה יותר, כך עולים בהתאמה שיעורי ביצוע הממוגרפיה. 75% מהנשים במצב החברתי-כלכלי הגבוה ביותר ביצעו ממוגרפיה השנה, בהשוואה ל 63.4% בלבד בקרב הנשים במצב הכלכלי-חברתי הנמוך ביותר.
בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית שיעורי הביצוע של הבדיקה נמוכים ביותר, עם 59.4% ו65.9% בהתאמה. עוד עולה מהדו"ח שבחלוקה לאזורי מגורים - בפתח תקווה (73.5%) ובחיפה (74.5%) שיעורי הביצוע היו הגבוהים ביותר, ואילו באזור הגולן (67.7%) ובירושלים (62.2%) שיעורי הביצוע הנמוכים ביותר.
נתונים נוספים
חלה ירידה מדאיגה ביותר במתן חיסונים לשפעת. בבדיקות לגילוי מוקדם שיעורי ההתחסנות לשפעת בקרב מבוגרים מעל גיל 65 ירדו משמעותית, כאשר רק 54.1% מהאוכלוסייה המבוגרת התחסנה ב-2023, בהשוואה ל-60.6% בשנת 2022.
שיעורי העישון בקרב האוכלוסייה נותרים מדאיגים. הדו"ח מצביע על עלייה בשיעורי העישון, במיוחד בקרב גברים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. בשנת 2023, כ-21.1% מהאוכלוסייה בישראל עישנו, עם שיעור עישון גבוה במיוחד באזורי צפון הארץ ובקרב אוכלוסיות פגיעות.
בנוסף, ישנה עלייה גם בצריכת אנטיביוטיקה בישראל. בשנת 2023 נרשמו 754 מרשמים לאנטיביוטיקה לאלף איש, לעומת 674 מרשמים בשנת 2021. היקף השימוש באנטיביוטיקה הגבוה ביותר היה בקרב גברים ונשים המשתייכים למצב החברתי- כלכלי הנמוך ביותר.
פרופ' רונית קלדרון- מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית, מסרה: "נתונים מעודדים ניתן לראות בירידה בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים בגילאי 7 ובמבוגרים בני 65-84. בשנת 2023 חלה גם הרעה במספר מגמות, ביניהן ירידה בשיעורי ביצוע ממוגרפיה, עליה בהשמנה בבני נוער, ועליה בשימוש באנטיביוטיקה. הדו"ח חושף גם פערים גיאוגרפיים באזורים שחווים את המלחמה בעצימות גבוהה יותר. ניתן להעריך שהעלייה בשימוש בתרופות להרגעה ובתרופות נוגדות דיכאון בעיקר בקרב צעירים ובאזורים מסוימים היא תוצאה מהלחימה שפרצה ברבעון האחרון של השנה".
פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי למדיניות הבריאות מסר: "ממצאי דו"ח תכנית המדדים לשנת 2023 מתחילים לשקף את ההשפעה של המלחמה שפרצה ב -7 באוקטובר על חלק מהמדדים, וחושפים מגמות מטרידות בנוגע לבריאות האזרחים. למרבה הצער, ניתן להעריך כי בשנת 2024 נראה פגיעה נוספת בבריאות הציבור כתוצאה מהימשכות הלחימה בגזרות השונות. חשוב שמערכת הבריאות תפעל לבלימת מגמות אלו כפי שנעשה במהלך מגפת הקורונה ולאחריה. בנוסף, הפערים המתרחבים בין המעמד הכלכלי-חברתי הנמוך למעמד הכלכלי-חברתי הגבוה מדאיגים מאוד, במיוחד במדדי ביצוע נמוך יותר של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן, בשיעורי ההשמנה גבוהים יותר ובאיזון פחות טוב של מחלת הסוכרת. לנוכח האתגרים המתרבים, יש מקום למעורבות גדולה יותר של השלטון המקומי כגורם משמעותי נוסף המסייע לקופות החולים בקידום בריאותה של האוכלוסייה ברשות המקומית".