מדינת ישראל נמצאת באחת המלחמות הארוכה בתולדותיה, אבל הפוליטיקה לא עוצרת לרגע ונוהגת כמנהגה, ובמיוחד זו שמתנהלת הכי רחוק מעיני הציבור - במוסדות הלאומיים - אחת מזירות המאבק הבועטות ביותר על כוח, כסף, כבוד וג'ובים. בשנה הקרובה, צפויות להיערך בחירות לקונגרס הציוני, בו יושבים נציגים מכל המפלגות בקשת הפוליטית, הזרמים היהודיים והארגונים הציוניים הגדולים בארץ ובעולם, שבסופן, לפי המסורת, נחתם ומאושר הסכם קואליציוני שמחלק את התקציבים, המחלקות והמשרות, בארבעת המוסדות הלאומיים - קק"ל, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית וקרן היסוד. עם זאת, המפלגות השונות - ובראשן הליכוד - לא מחכות לתוצאות הבחירות וכבר עמלות בימים אלה על סגירת ההסכם מראש.
מי שמוביל את גיבוש ההסכם - יותר משנה מראש - הוא שר התרבות, מיקי זוהר, ויו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, בגיבוי של שר התיירות, חיים כץ, שמשמש גם כיו"ר מרכז הליכוד והוא מי שחיבר את זוהר וביטן לציר משותף. בשבועות האחרונים, זוהר וביטן החתימו יותר משמונה סיעות בקונגרס הציוני, בהן ישראל ביתנו, כחול לבן, מפלגת העבודה, מרצ והמזרחי העולמי, שמייצג בקונגרס את המפד"ל ההיסטורית - על הסכם שמחלק את התפקידים לקראת הקונגרס הבא. במסגרת ההסכם, גוש הימין בהובלת הליכוד, צפוי לחזק ולהעמיק את אחיזתו במוסדות הלאומיים ובעיקר בקק"ל עתיר הכוח והתקציבים, ואילו זוהר וביטן קובעים עובדות בשטח בדרך להשתלטות מחדש על הליכוד העולמי - ארגון הגג של כל סניפי הליכוד בעולם שמייצג את הסיעה בקונגרס הציוני. זאת, אחרי יותר מ-15 שנים של שליטה בלעדית ובלבדית בזירה של דני דנון, כיום שגריר ישראל באו"ם, ומקורבו יעקב חגואל, שמשמש כיום יו"ר ההסתדרות הציונית.
מדובר במאבק כוח פנים ליכודי שנמשך מזה מספר שנים, שבמרכזו ניסיון של צמרת הליכוד, בהובלת זוהר וכץ ובגיבוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר יריב לוין, לפרום את האחיזה האבסולוטית של דנון וחגואל בליכוד העולמי, גוף חצי עצמאי שאינו כפוף למוסדות הליכוד, שמורכב מצירים שנבחרים על ידי מרכז הליכוד בארץ וכאלה שנבחרים בסניפי הליכוד בחו"ל. לקראת הקונגרס הציוני הקודם, ב-2020, זוהר ניסה להיבחר לראשות הליכוד העולמי, בתמיכת נתניהו וחיים כץ ולכרסם בכוחם של דנון וחגואל, שנהנו בזמנו מברית עם ביטן, שהיום כבר נמצא בציר עם זוהר. במשך חודשים התחוללה סאגה ליכודית-פוליטית-משפטית מפוארת שכללה צווי מניעה, ושלל דילים ותרגילים, ובסופה - דנון וחגואל הצליחו לשמור על כוחם ומעמדם במנגנון ועל התפקידים הבכירים והחשובים: חגואל מונה ליו"ר ההסתדרות הציונית, ודנון, שנבחר ליו"ר הליכוד העולמי, הצליח למנות בהמשך גם את מקורבתו יפעת עובדיה למ"מ יו"ר קק"ל.
זוהר, שזכה לתואר "יו"ר עמית של הליכוד העולמי", הכניס למוסדות הלאומיים נציגים משלו ויצר מאחז כוח ראשוני. כעת, לקראת הקונגרס הבא, מנסה להשלים את המהלך, ולנצל את היעדרו של דנון, שבינתיים מונה בקיץ האחרון שוב להיות שגריר באו"ם וכבר לא עומד בראש הליכוד העולמי - כדי להדיח את חגואל ולהשתלט במוסדות הלאומיים. לכן, זוהר וביטן ניהלו בשבועות האחרונים משא ומתן עם נציגים של רוב הסיעות שמיוצגות בקונגרס הציוני - כולל ישראל ביתנו, המזרחי העולמי, רוב גוש המרכז-שמאל ונציגי הזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים בארצות הברית - על הסכם חלוקת תפקידים לקונגרס הבא, שיתקיים באוקטובר 2025. בשלב זה, יש עתיד והסיעות החרדיות טרם חתמו על ההסכם, שעוד עשוי להשתנות בחודשים הקרובים עד לאישורו הסופי בקונגרס, אך מוקצים להם בו כבר תפקידים לחתימה בהמשך. מקורות במוסדות הלאומיים מעריכים שלנוכח רוחב היריעה של נציגי הסיעות שכן חתמו על ההסכם - כבר כעת יש לו רוב.
במסגרת ההסכם, הליכוד צפוי לקבל את תפקיד יו"ר קק"ל ויו"ר החטיבה להתיישבות לקדנציה מלאה של חמש שנים ועוד ארבע מחלקות בהסתדרות הציונית, כולל יחידות חדשות, תפקידים נוספים, והגדלת תקציבים משמעותית. זוהר וביטן, שחתומים על ההסכם בתור "סיעה עתידית" ולא בתור ראשי הליכוד העולמי, צפויים לקבל את השליטה בשיבוצים של כל התפקידים, בעוד חגואל ואנשיו, שבשלב זה נותרו מחוץ להסכם, לא צפויים לקבל שום תפקיד.
סיעות גוש המרכז-שמאל, מצדן, מינפו את המריבה והפיצול הפנימי בליכוד כדי לעגן את כוחן עוד לפני הבחירות, בהן צפויה התחזקות של החרדים שעושים מפקד בינלאומי המוני לקראת הקונגרס הבא. במסגרת ההסכם, כך לפי מקורות בגוש הליברלי, תפקיד ראש ההסתדרות הציונית יובטח ליש עתיד, הנהלת קק"ל תחולק פריטטית בין הגושים וועדת הכספים שמפקחת על קק"ל תהיה בידי נציג מהמרכז-שמאל. זאת, בנוסף למחלקות הנוכחיות שבהם הם מחזיקים והסכמות על תוספות תקציביות של מאות מיליונים לשיקום קיבוצי העוטף והצפון, ולקידום מטרות ותוכניות ליברליות וחילוניות במוסדות הלאומיים. לפי המקורות, סגירת ההסכם מראש נועדה בעיקרה לאבטח את השליטה של הגוש במאחזים הקיימים ולבלום את מגמת ההתעצמות של החרדים בבחירות הבאות.
בינתיים, במקביל להסכם המתגבש, במהלך השנה הקרובה יתקיימו בעולם בחירות לקונגרס הציוני - הגוף הבוחר שאמור לאשר את ההסכם בשנה הבאה, ושקובע את הרכב הדירקטוריונים שמנהלים את המוסדות הלאומיים. בקונגרס חברים בסך הכול 750 צירים מישראל ומחו"ל. 525 מהצירים הם פוליטיים, ומתחלקים בין צירים שמייצגים את המפלגות בארץ, על פי מפתח המנדטים בכנסת, ובין צירים של מפלגות ציוניות שפועלות ונבחרות ביותר מ-30 קהילות יהודיות בחו"ל, ועוד כ-220 מייצגים את הארגונים הציוניים - שלרוב תומכים בעמדות הגוש הליברלי.
בשנה הקרובה ייערכו גם בחירות לראשות הליכוד העולמי, והמאבק של צמרת הליכוד מול חגואל, שנהנה מתמיכה של צירים רבים בחו"ל, צפוי להתגבר. החתימה המוקדמת של זוהר וביטן על ההסכם מול הסיעות האחרות בקונגרס נועדה, בין השאר, לדחוק את חגואל החוצה מהליכוד העולמי עוד לפני הבחירות.
מטעם יעקב חגואל והליכוד העולמי נמסר בתגובה: "ניסיונותיו החתרניים של מיקי זוהר לא יצלחו.
זוהר פועל שוב בחוסר סמכות מוחלט ובניגוד לחוקת הליכוד וכפי שהיה בעבר, כך גם כיום- דרכו לא תצלח. בזמן מלחמה, כאשר ישראל מתמודדת עם ירי רקטות, פועל זוהר למכור את הימין במוסדות הלאומיים לשמאל תוך הותרת כל סיעות הקואליציה בכנסת מחוץ להסכם. הניסיון הנואש, שוב לא יצלח".