האסטרטגיה היא לא להציג אסטרטגיה

שנה ל-7 באוקטובר ונדמה שאנחנו עדיין עסוקים בטקטיקה. בדרום, חמאס מתחפר במנהרות ומחזיק עדיין ב-101 חטופות וחטופים, ומקבל אספקה שוטפת של מזון מדי יום באדיבות ממשלת ישראל. האם מישהו יודע מה האסטרטגיה שלנו בעזה שנה מאז שנפתחה המלחמה?

בצפון עברנו מהכלה למתקפה לאחר 11 חודשים שבהם עשרות אלפי תושבים פונו מבתיהם, ועשרות ישובים מופגזים על בסיס יומי כמעט באין מפריע. וגם בצפון אנחנו עדיין עסוקים בטקטיקה: חיסול צמרת חיזבאללה, השמדת מאגרי תחמושת וכעת תמרון קרקעי בתוך כפרי דרום לבנון.

שנה לאסון אוקטובר ועדיין לא השגנו את מטרות המלחמה כפי שהוגדרו על ידי הקבינט הביטחוני: לא חיסלנו את חמאס ולא השבנו את חטופינו. וכשבודקים את מטרות הלחימה בצפון מבינים ששם הסיפור עומד להיות ארוך מאוד עד שתושבי הצפון יוכלו לחזור לבתיהם. והאסטרטגיה, מה איתה? מישהו יודע מה האסטרטגיה של ישראל בצפון?

ככה אף פעם לא נכשלים

אז זהו, שאם לשפוט לפי האסטרטגיה שלא קיימת בדרום, נראה שממשלת ישראל נוקטת באותה אסטרטגיה גם בצפון - לא להציג אסטרטגיה. יש לזה יתרונות מבחינת נתניהו: כשלא מצהירים על שום דבר אי אפשר להגיד שנכשלנו. כשאין אסטרטגיה אין משמעות לזמן שבו פועלים, ולכן אם לא מוגדר המצב הרצוי ביום שאחרי אין מה למהר.

אם בכל זאת תרצו להעמיד את הדברים על ציר הזמן, מבחינת נתניהו היעד הוא אוקטובר 2026, מועד הבחירות הבאות. בעוד שנתיים זה ריאלי לסיים את הסיפור עם חמאס, כשאולי חטופים בודדים יחזרו בחיים - כבר ברור שלנתניהו ולממשלה לא דחוף להשיב אותם הביתה.

את חיזבאללה החבול והמוחלש יביא אל מעבר לליטאני בהסכם - אז גם תושבי הצפון יחזרו לבתיהם. האיראנים עלולים למצא את עצמם אחרי עימות ישיר עם ישראל וארה"ב, שיערער את המשטר. נתניהו כמו נתניהו ימנה את הישיגיו בזה אחר זה, וינסה לקבע את הנרטיב שהוא זה שהציל את ישראל מהשמדה, השיב את ההרתעה בצפון, בדרום ובמזרח - ובא לציון גואל ובקלפי "מחל" שלשל.

הוא כמובן סומך על זה שאסון אוקטובר יתחיל להישכח מרוב אירועים מתגלגלים, וגם אם לא, הרי שלשיטתו זה היה המחדל של הצבא - הוא לא קשור למחדלים, רק לניצחונות. ועד אז לא תשמעו מילה על אסטרטגיה ולא על היום שאחרי. רק סיסמאות ריקות מתוכן. ניצחון מוחלט? יותר שקט זמני - עד הפעם הבאה.

***
הכותב הוא יועץ תקשורת, מומחה בניהול משברים וקמפיינים