יונתן שימריז, אחיו של אלון שנחטף על ידי מחבלי חמאס ונורה למוות בשוגג על ידי צה"ל יחד עם החטופים יותם חיים וסאמר טלאלקה, לא נתן לדבר לשבור אותו. הוא הקים את תנועת "קומו" והיה למייסד של הטקס הלאומי של משפחות שכולות ומשפחות חטופים ב-7 באוקטובר. לציון שנה לאסון הגדול בתולדות המדינה, שימריז הגיע לריאיון בסופ"ש שלו והודה כי חייו עברו חישוב מסלול מחדש.
שנה לאסון 7 באוקטובר: לפרויקט המיוחד בוואלה - לחצו כאן
"כל פעם אומרים מה תעשו ואיפה תגורו. מאוד קשה להגיד עכשיו, ועוד אחרי שנה שכבר עברה מאז, מה הלאה", הסביר שימריז בריאיון לטל שלו. "באיזשהו מקום זה גרם לי להעריך מחדש את החיים ואת סדר העדיפויות של מה באמת חשוב ומה אני רוצה לעשות".
את השבת הנוראית ההיא זוכר שימריז היטב. "יום לפני כן הייתה מסיבת יום הולדת בפאב בניר עם של חבר טוב מאוד שלי. אח שלי הגיע וקבענו לשבת. אני עוד זוכר את ההתכתבויות על הספה באותה שבת", הוא נזכר. "הבנו מהר מאוד שכמות האזעקות והנפילות זה משהו חריג. תוך כדי אני אומר לאשתי נטלי שיש אירוע חטיפה על הגדר. לא יכולתי לדמיין שזה האירוע. אחרי חצי שעה, אחי עידו אומר שזה אירוע אמת והקפיצו את כיתת הכוננות ותוך כדי אני רואה את הסרטונים של הג'יפים בשדרות והמחבלים שנכנסים לתוך הקיבוצים. חצי מכיתת הכוננות נרצחה. הבנתי שזה עולם אחר".
מתי אתה מבין שאלון אחיך נחטף?
"אחרי 10 ימים. הוא שלח לי הודעה באותו בוקר. עד 10:00 בבוקר אני קורא את ההודעות ומבין את הלך הרוח ושזה הולך לכיוון לא טוב. לא הצלחנו להבין אם מסתירים מאיתנו. רק אחרי 10 ימים הודיעו לנו שאלון נחטף".
אחרי 70 ימים הגיעה בשורת האיוב שאלון נורה למוות בשוגג על ידי צה"ל. "זה תפס אותי לא מוכן", הוא נזכר. "חזרתי ממשלחת לאיחוד האירופי, שמטרת הנסיעה הייתה ללחוץ על עסקה. משם חזרתי להדלקת נרות בכיכר החטופים ויום למחרת אמא שלי קיבלה טלפון מקצינת הנפגעים. כשבישרו לנו, התפרקנו כולנו. לא אמרו לנו בדיוק מה קרה אלא רק את השורה התחתונה. קמתי והלכתי כי לא יכולתי. רק אחרי יום-יומיים הבנו שהוא היה חמישה ימים חופשי יחד עם סאמר ויותם. הם עשו כל מה שהם יכולים בשביל שצה"ל יבין שיש חטופים חופשיים במרחב, כשהם צועקים מתחת לגרם מדרגות וצה"ל חשב שזה אירוע משיכה. הם הניפו דגל לבן לאור יום".
איך מתמודדים עם כל כך הרבה רגשות בבת אחת ולא נכנסים לכאוס?
"ההתמודדות שלי כל יום היא בגדר מאבק. כשאני נאבק לטובת עשייה כלשהי, אני מתקדם לאור. המדרון חלקלק והתהום עמוקה. המאבק להכיר באלון כחלל צה"ל עדיין מתקיים ונולד לי ילד שבועיים אחרי שאלון נהרג. מנעד הרגשות מטורף. למדתי שהחיים ממשיכים ומתקדמים. אנחנו צריכים לתעל את כל מה שאנחנו מרגישים לעשייה ולדברים שאנחנו מאמינים בהם ולחזון".
שימריז הוא תושב כפר עזה. גם עכשיו, אנשי הקיבוץ עדיין עקורים מבתיהם. "בהרבה מובנים עוד לא יצאנו מהממ"ד", מודה שימריז. "אני שורד טבח כפר עזה, שורד 7 באוקטובר. זו תחושה שתלווה אותנו לכל החיים. אני זוכר הכול מאוד בבהירות, דקה דקה. את כל התחושות ואת הרעשים. אנחנו עדיין פליטים. אני נמצא במקום שהוא לא הבית שלי. כל הדברים שהכרתי וחשבתי שאעשה, באיזשהו מקום זה עדיין טרי כי אנחנו עדיין מחוץ לבית".
בהלוויה של אחיו אלון נשבע יונתן לקום ולהרעיד את המדינה, כדבריו. זו הייתה ההתחלה לקראת הקמת היוזמות שלו - תנועת "קומו" ולאחר מכן ייסוד הטקס הלאומי. "המטרה של התנועה הייתה להחזיר תחושת מסוגלות לאנשים ולקהילות שנמצאים על סף תהום. התחברנו קבוצה של משפחות שכולות, חטופים, מפונים מהדרום ומהצפון. שמענו את הבעיות וגילינו פערים כמו בתי ספר לא מוגנים והסעות לא ממוגנות. אנחנו פועלים כדי לתת מענה ללימודים חינוכיים ויש צרכים ברמת הביטחון האישי והצורך הבריאותי בפריפריה", הוא אומר.
רבות דובר על הפילוג בין הקיבוצים לבין הערים בדרום, אבל שימריז שולל על הסף. "אנחנו שומעים רק את השוליים והניצים. שדרות ונתיבות זה כמו בית שני שלי ויש לי שם המון חברים. הניסיון להפריד בין קיבוצים, מושבים וערים זה ניסיון לקבוע שני מחנות שלא באמת קיימים. אנחנו צריכים את שדרות ונתיבות והן צריכות אותנו. אנחנו חיים ביחד".
אתם מצליחים להעיר את הישראלים?
"אנחנו נותנים תקווה. יש פה תהליך. ברגע שהסברנו מה אנחנו עושים, הבינו שאין פה עניין פוליטי. יש עניין לעזור ולרתום. אנחנו רוצים לשים את הפריפריה בחוד החזית. גם שביבי התקווה שאנחנו נותנים, זה מחבר. אנשים מחפשים את זה".
איך מוצאים תקווה? עברת שברון לב וטרגדיה. איך קמים בבוקר עם תקווה?
"אחד העוגנים המרכזיים זה המשפחה שלי. זה לא היה קל. היו לי חודשים קשים מאוד. ועדיין אני קם כל יום בבוקר מארגן את הילדים וגם כשאני משכיב אותם לישון - אני במחשבה שאנחנו צריכים לתקן את המדינה ולבנות חברה טובה יותר ושיח טוב יותר בעיקר בשביל הילדים שלנו".
כעת מתכונן שימריז לטקס של המשפחות בפארק הירקון ב-7 באוקטובר ומבהיר כי לא מדובר באירוע עם גוון פוליטי. "היינו בדרך לכפר סאלד וקיבלנו את ההודעה על המינוי של מירי רגב וזה עשה לנו רע. תוך כמה ימים גייסנו שני מיליון שקלים מ-18 אלף תורמים. העיקר כאן זו המהות והיא המשפחות השכולות ומשפחות החטופים ללא מעורבות פוליטית. זה טקס מורכב, קשה ועצוב".
איך אפשר לעשות טקס כזה בלי פוליטיקה?
"אם מפשטים את הדברים, כל אירוע ציבורי הוא אירוע פוליטי. ההנהגה והפיקוד הצבאי הבכיר צריכים ללכת לוועדת חקירה ממלכתית וללמוד איפה היו הכשלים ומי שצריך לשאת בדין יישא בדין. אבל האירוע הזה הוא ללא מעורבות פוליטית. הנואמים והסרטונים עם סיפורים אישיים יהיו מכל קצוות הקשת. המהות היא לזכור גם את המחדל אבל גם את מי שנפל, את הגיבורים אבל לא פחות חשוב אלה התקומה והתקווה".
מירי רגב דיברה איתך בשבועות שחלפו?
"לא דיברה איתי באופן אישי".
היא ניסתה למתג אתכם כטקס אלטרנטיבי והגעתם לדרך האמצע.
"הבנו שאנחנו לא רוצים מסך מפוצל וישבנו עם חנוך דאום על פשרה וביקשנו ממנו לקדם את זה. אנחנו מכבדים את כל המשפחות, גם כאלה שרוצות להיות בפארק וגם בטקס של מירי. כל משפחה תחליט איך נכון עבורה לזכור. השגנו את המטרה שלנו שהייתה טקס לאומי ומאחד. אנחנו המבוגר האחראי".
שנה חלפה מאז האסון ובצמרת המדינית והצבאית - הרוב המוחלט נשאר בתפקידם. שימריז מדגיש כי הדבר היחיד שראוי הוא הקמה של ועדת חקירה ממלכתית, אבל הוא גם מאשים: "הייתי מרגיש יותר טוב אם הייתה קמה ועדה. בינתיים, גם הפיקוד הצבאי הבכיר וגם ההנהגה ממשיכים לבצע מינויים ולעצב את העתיד שלנו. מי שכשל יעצב את ההווה והעתיד? זה לא ייתכן".
קהילת כפר עזה איבדה 64 מחבריה וישנם עוד חטופים מהקיבוץ שנמצאים בשבי חמאס. "אנחנו קהילה חזקה, אבל נוצרו תת קהילות בתוך הקהילות וכל אחת במנעד רגשי אחר. גלי וזיו ברמן שחטופים בעזה הם חברים הכי טובים של אחי אלון. הם גם האחים שלי. נוראה קשה לי שאנחנו נמצאים במצב שהחטופים לא בראש סדר העדיפויות. כל דקה שעוברת זה סיכון עצום לחייהם".
שימריז חושב שאחיו היה גאה בו אם היה רואה את הדרך שבה הלך. "הוא היה פועל כמוני ומצטרף אליי. היינו עושים דברים מדהימים ביחד", הוא אומר בגאווה. "אני משרת עכשיו את הציבור. אני מרגיש תחושת שליחות עצומה ולמרות כל הטרגדיה, זו זכות בנסיבות נוראיות להיות מקור לתקווה לאנשים".
אז מה תאחל לשנה החדשה?
"מקווה שנהיה מדינה טובה יותר עם שיח טוב יותר וערכים טובים יותר ושנתחיל בבניית המדינה מחדש".