כישלון חד, נקודת אור בודדה: דוח מערכת הרווחה במבחן המלחמה

מערכת הרווחה הישראלית לא הייתה מוכנה למלחמה, כך עולה מדוח מרכז טאוב שפורסם היום (רביעי) החושף את עומק המשבר. הדוח מציג את הכישלונות והמחדלים של תפקוד המערכת מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, תוך מתן דגש על טיפול במפונים ובנפגעים.

הדוח פורסם במלואו על ידי המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל, בתום מחקר מקיף שבחן את תפקוד מערכת הרווחה בזמן המלחמה. הוא נערך על ידי פרופ' ג'וני גל, שביט בן-פורת ויעל עובדיה, ומעלה ממצאים מדאיגים בנוגע לחוסר מוכנות משמעותי של מערכת הרווחה להתמודדות עם האתגרים העצומים שיצרה המלחמה.

הדוח מצביע גירעון רווחתי חריף ממנו סבל המערכת עוד לפני המלחמה, שהתבטא בפער משמעותי בין צורכי האוכלוסייה לבין היכולת לספק להם מענה. בעיות אלו החריפו בזמן המלחמה, כשבשנה האחרונה בעקבות המצב הביטחוני, נוספו למערכת עשרות אלפי מטופלים חדשים, בהם נפגעי המלחמה הישירים ומשפחותיהם, לצד מפונים מהדרום ומהצפון.

לפי המחקר, המחסור בכוח אדם היה אחד מהגורמים המרכזיים לכשלים במערכת הרווחה בשנה החולפת. עוד לפני פרוץ הקרבות, חסרו במערכת כ-747 תקנים לא מאוישים של עובדים סוציאליים. במהלך הלחימה, למרות שהוקצו תקנים נוספים, המחסור רק החריף והגיע לכדי 900 תקנים לא מאוישים.

ב-41% מהרשויות המקומיות שקלטו מפונים דיווחו על חוסר בכוח אדם, ובחלק מהאזורים, כמו מטולה ומועצה אזורית אשכול, מאוישים פחות ממחצית מהתקנים הדרושים. העומס הכבד שהוטל על העובדים הסוציאליים הוביל לשחיקה קשה. אלו, נאלצו להתמודד עם מצבים מורכבים, כמו מתן בשורות מרות למשפחות הנפגעים - ללא הכשרה מתאימה מראש. אחת העובדות הסוציאליות תיארה מצב שבו נדרשו עובדים לנהל מאות מטופלים במקביל.

המחקר תיאר את הכאוס בבתי המלון והתחלואה חברתית כתוצאה מכך. המצוקה החברתית הקשה התפתחה בקרב המפונים ששוכנו בבתי מלון. זאת, בשל חוסר תיאום בין גורמים ממשלתיים והיעדר גורם מתאם. שימוש בסמים, אלכוהול והימורים, אלימות במשפחה, ואף פגיעות מיניות, כל אלו היו מנת חלקם של חלק מהמשוכנים. משרד הרווחה והביטחון החברתי דיווח על 75 מקרים של פגיעות מיניות בבתי המלון, 93% מהן כלפי קטינים. כמו כן, נוצר מחסור במידע על צרכי המטופלים הקשה ועל הניהול והטיפול בהם.

למרות האתגרים העצומים, המחקר מציין כי משרד הרווחה והמחלקות לשירותים חברתיים הגיבו במהירות וביצעו התאמות שאפשרו להתמודד עם חלק מהנזקים של הגירעון הרווחתי. בנוסף, הממשלה הקצתה כ-9.5 מיליארד שקלים למערכת הרווחה - אך המענים שניתנו לנפגעים בששת החודשים הראשונים למלחמה היו חלקיים בלבד. לעיתים קרובות, נאלצו העובדים להסתמך על מתנדבים וארגוני החברה האזרחית.

אולם, לא רק נקודות חושך. בתום המחקר, הציעו החוקרים כמה פתרונות למצבי חירום עתידיים ולחיזוק מערכת הרווחה. בין היתר, הוצעה הקמת מאגר מתנדבים של עובדים סוציאליים לגיוס מיידי בעתות משבר, יצירת מערכת ממוחשבת ומאובטחת לניהול מידע על צורכי המטופלים, וגיבוש נוהל טיפול במפונים בעת חירום. פתרון נוסף שהוצע הוא חיזוק תשתיות הרווחה והגדלת התקציב באופן שיאפשר לספק שירותים לכלל האוכלוסייה בצורה שוויונית.

"מערכת הרווחה התברכה באנשי מקצוע מיומנים, אך נדרשת רפורמה", מסר פרופסור ג'וני גל, מעורכי המחקר, שהוסיף: "הגירעון הרווחתי שהיה קיים לפני המלחמה פגע קשות ביכולת שלה להתמודד עם המשבר. יש צורך דחוף ברפורמות מקיפות ובהיערכות מוקדמת למצבי חירום".

המחקר של מרכז טאוב מדגיש את הצורך בבחינה מחודשת של תקצוב השירותים החברתיים כדי להבטיח חלוקה שוויונית יותר בין הרשויות המקומיות, ואת החשיבות של ריכוז כל מערכות הרווחה תחת משרד אחד שיוכל לתאם את כלל הפעילות בתחום. מרכז טאוב הוא מוסד מחקר עצמאי העוסק בנושאי כלכלה וחברה בישראל, ומספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בנושאי חינוך, בריאות, רווחה ושוק העבודה, כדי לשפר את רווחת תושבי המדינה ולהשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל.