במבצע צוק איתן בקיץ 2014, מערכה שנערכה 51 ימים, צה"ל עמד בפני אתגר גדול בשל הקושי לייצר מטרות איכות. ראש אמ"ן דאז ולימים הרמטכ"ל, רב-אלוף (מיל') אביב כוכבי, הגה רעיון להקים מנהלת מטרות באמ"ן שכל ייעודה יהיה הקמת בנק מטרות בהיקפים גדולים בשגרה ובמלחמה.
המנהלת הוקמה ב-2019 ושולבו בה שני תחומי ידע - מדעי המידע ובינה מלאכותית. בכל שלב בתהליך הוצבו חיילים ומפקדים שתפקידם לסנן רעשי רקע, יכווינו, יכריעו בשאלות מורכבות ויקבלו החלטה סופית אם להעביר המלצה לתקיפה לפיקוד המרחבי או למטכ"ל בהתאם לחשיבותה.
המנהלת גררה אחריה ביקורת וטענות לניתוק מהמעשה הצבאי וכונתה "משאבת כוח אדם". ראש אמ"ן דאז כוכבי ראה בכך חיבור אמיתי בין השטח למטכ"ל. בכך, הוכיחה למעשה המנהלת את חשיבותה במלחמה נגד חמאס בעזה בייצור אלפי מטרות בפרקי זמן קצרים שהותקפו על ידי חיל האוויר.
יומן המושגים של המנהלת באמ"ן:
"הבשורה" - מכונה מבוססת בינה מלאכותית שפותחה ביחידה ותפקידה לעבד את נתוני המודיעין. המכונה מעבירה גם המלצות לייצור מטרות בקצב מסחרר בתיאום מראש ובהתאם לנושאים ולמרחבים הגיאוגרפיים, ולכן במלחמה הנוכחית נשבר מחסום כמות המטרות.
"מהלומות" - בין עשרות למאות מטרות על תאי שטח נבחרים שנועדו לשרת בתמרון הקרקעי. התקיפות באות לידי ביטוי מעל ומתחת לקרקע בדומה לתמרון בעזה.
"הכפלה" - בנק המטרות שמורכב ממאות חיילים ויודע להכפיל את הכמות תוך כדי מלחמה, ולא בהכרח מתבסס על בנק מטרות בשגרה. בראשית המלחמה, בנק המטרות בעזה הוכפל תוך 90 יום והמערכת השתכללה מאז.
"בית תוכנה" - כ-250 תוכניתנים שמייצרים אפליקציות לניתוח, עיבוד וייצור מטרות בהתאם לדרישות מהשטח, מהפיקוד או מהמטכ"ל. למשל, לאתר משגרי רקטות או טילי שיוט בסבך, מומחי מודיעין שנועדו להציף שאלות ולהביא פתרונות, ותפקיד נוסף שמחבר את כלל העשייה ומביא לפתרון ועד ההמלצה על המטרה.
מידע מהשטח - מידע שזורם מאיסוף קרבי מהשטח או מסיור של כלי טיס, ולאחר מכן מועבר לבדיקה במנהלת המטרות - עובר חקירה אנושית, תהליך הפללה סדור ולבסוף המלצה להפוך למטרה. לעיתים, פרט קטן מאוד שייחקר יכול להפוך למטרה קריטית לפני תקיפה.
זיהוי חריג - מנהלת המטרות מזהה התנהגויות חריגות של האויב, למשל, תצורות מידע (שמע, טקסט, תמונה, וידאו, מכ"ם, תצלום לווין ועוד מגוון סנסורים טכנולוגיים), ובמהירות חסרת תקדים לייצר המלצה לתקיפה.
נקודת המפנה - בראשית המלחמה, הבהירה המנהלת על התקדמות דרמטית בשנים האחרונות שבאה לידי ביטוי בלחימה בעזה. למשל, זמן קצר לפני שאוגדה 162 תמרנה לעומק הרצועה, תקף חיל האוויר בהיקף חסר תקדים של מטוסים 900 מטרות. כל פעילות של אוגדה מלווה במהלומות הכוללות תקיפה במקביל של מנהרות, פירים, מארבים, מוצבים, אתרי שיגור, עמדות צליפה ותצפית, מחסני נשק, אתרי פירוד ושליטה ותקשורת. תקיפות מהסוג הזה בוצעו בימים האחרונים בדרום לבנון. השלב הבא בלחימה כלל הקמת דסק לכל אוגדה מתמרנת כפי שנעשה בחודשים האחרונים בפיקוד הצפון. המנהלת נכנסה אל המלחמה עם אלפי מטרות בבנק והצליחה להוסיף עוד מאות.
"מטוסנים" - מטרות שיוצא חיל האוויר לתקוף רגע קצר מרגע ייצור המטרות לפני שיעלמו. זאת, כדי להגן לתקוף ולהסיר איום מיידי.
"פטיש" - כשמחבלים מסתתרים באתר מסוים שיכול להוות אתגר לתקיפה, ונדרשים דיוק בתכנון המטרה ודיוק בתקיפה של חיל האוויר ולרוב גם שימוש בתחמושת כבדה.
באמ"ן מדגישים כי למידת המכונה מבוססת אמנם על בינה מלאכותית, אך לאורך כל התהליך משולבים חיילים כדי לדייק את ההמלצות לתקיפה. בכל תהליך תמיד יהיו חוקרים שיחתמו על ההמלצה עוד לפני שהיא הופכת למטרה. לאחר מכן, ההמלצה עוברת לחתימת ראש חוליה (קצין צעיר), אחר כך לראש מדור (קצין בדרגת רב סרן) ולרוב יחתום על זה גם קצין בדרגת סגן אלוף. מטרות רגישות יגיעו לקצין המודיעין (קמ"ן) הפיקוד.