"מה רע בוועדת בדיקה ניטרלית": בג"ץ דן בעתירה נגד ההחלטה של השר לוין בפרשת הרוגלות

בג"ץ יקיים היום (שני) דיון בוועדת הרוגלות (פגסוס) שיעסוק בשאלה האם הוועדה תוכל לעסוק בתיקים משפטיים תלויים ועומדים, כמו למשל תיקי האלפים והצוללות. הדיון יתקיים בהרכב של שלושה שופטים -יצחק עמית, גילה כנפי שטייניץ ונעם סולברג.

עו"ד יוסי בנקל שמייצג את העותרים אמר בדיון: "למרות העניין הציבורי שהעתירה הזאת מעוררת, אנחנו ננסה להיות נקיים ולטעון אך ורק טיעון משפטי...הוועדה איננה משיבה לעתירה אלא צורפה כמי שיכולה להיפגע מהעתירה. עיקר העתירה מופנית נגד עצם ההחלטה".

לדבריו, "אנחנו נמצאים לכאורה בגדרו של סעיף 8א רבתי לחוק הממשלה, לכאורה בגלל שהסעיף מדבר על ועדת בדיקה, אין החלטה של שר המשפטים למנות ועדה. אין דבר כזה. גם לו הייתה החלטה כזו של שר המשפטים היא בוודאי איננה בתחומי אחריותו...הממשלה החליטה לאמץ את החלטת השר ובדקנו בפני הממשלה ולא הונחה החלטה כתובה של השר. לכם השופטים לא הוצגה החלטה שהשר הניח בפני הממשלה".

עו"ד בנקל הוסיף: "...אם לשר יש סמכות אז בוודאי שלממשלה יש סמכות, אבל זה לא כזה פשוט. המחוקק אומר שמי שממונה הוא ראש הממשלה, אנחנו יודעים מהתשובות לעתירה שראש הממשלה לא מעורב בעניין, הוא הרחיק את עצמו מהעניין אז אם אנחנו מקבלים את דברי בא כוח הממשלה, ראש הממשלה, מזכיר הממשלה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה.

השופט סולברג שאל את עו"ד בנקל: "אם ראש הממשלה היה מעורב דעתכם הייתה נחה מכך?"

עו"ד בנקל השיב: "אנחנו מדברים כרגע על הסמכות למי היא נתונה ולא על שיקולים זרים...אמרנו למה ההחלטה הזאת נועדה לקדם את ענייניו האישיים של ראש הממשלה, לא חשוב אם הוא בפנים או בחוץ במהלך. צירפנו את רה"מ לעתירה אבל הוא לא הגיב בכלל. מי שבוחר לשתוק יש לזה משמעות בשיטתנו".

השופט סולברג: "יש גם טענות מקדמיות. הוועדה לא קבעה כללים. היא לא זימנה אף אדם. היה וזה יקרה שהוועדה תזמן אדם שיש תיק תלוי ועומד בעניינו, אז שערי בית המשפט פתוחים, האם זה לא מוקדם מדי?"

עו"ד בנקל: "חד משמעית לא. אגיע לוועדה רק בשולי הדברים. אנחנו עכשיו עוסקים בהחלטה מנהלית שיהא לכאורה של שר המשפטים, אם ההחלטה הזאת תתבטל, כך או כך מבחינת בטלותה ממילא הוועדה אינה מעלה ולא מורידה".

השופטת כנפי שטייניץ: "מונחת לפנינו הצעת החלטה של שר המשפטים, מדוע זוהי אינה החלטה של השר?"

עו"ד בנקל: "משום שההיגיון של החוק הוא שהשר ממנה ועדת בדיקה, אחר כך השר פונה לשר המשפטים, פה זה אותו השר ואחר כך מוקמת ועדה. זה לא מה שקרה פה. סדר הזמנים הוא כזה: הייתה הצעת החלטה, הייתה ישיבת ממשלה, ויום אחרי ישיבת הממשלה ברור שהשר לא מינה ועדה. יכול להיות שתכשירו את הפרוצדורה הזאת, אני רוצה להניח שכביכול השר קיבל החלטה. נניח שהשר קיבל החלטה, האם מה שהוועדה עוסקת בו היא בתחום אחריותו של השר? אני אומר שלא. אני מביא את חוק האזנת סתר, זה לא חוקים ששר המשפטים אחראי על ביצועם".

עו"ד בנקל: "...אם ראש הממשלה יוצא מהדיון וכל הלשכה שלו יוצאת בנושא הקמת ועדת הבדיקה, למה הוא יצא? כי הוא קיבל ייעוץ שאמר לו שהוועדה תעסוק בענייניו?"

השופט סולברג: "יש דרגות ביניים, מראית פני הדברים ומה שהציבור יגיד, גם אם זה לא מה שקרה, לא אחת הולכים לפתרון החמור ביותר, בכל הכבוד זו לא הוכחה".

עו"ד בנקל: "...הסמכות להקמת הוועדה נתונה לראש הממשלה".

השופט סולברג: "למה? כדי לחסוך 6-5 עתירות לבג"ץ? אם הוא (רה"מ, ב"א) היה נשאר בדיון לגבי הקמת הוועדה זו כנראה התשובה. ההוכחה לשיקולים הזרים היא עצם היציאה של רה"מ מהדיון, על זה אתה מסתמך?"

עו"ד בנקל: לא, יש תיקים תלויים ועומדים של ראש הממשלה אי אפשר להתעלם מזה. אז נכון, אין לי ראייה ישירה מעבר לזה".

השופט סולברג: "יש חברי כנסת משלל סיעות שתמכו בהקמת ועדה כזו, גלעד קריב, יאיר לפיד, אני לא זוכר שרצו להקים. ראש הממשלה היה בראשות האופוזיציה".

עו"ד בנקל: לא הכנתי תשובה לצד הפוליטי של העניין אני יכול לענות כמקובל ליהודי בשאלה, אז חבר הכנסת קיש ביקש להקים ועדת חקירה ממלכתית. אנשים פוליטיים כמעט כמו עו"ד משנים את העמדה שלהם בהתאם לפוזיציה שלהם. כל אחד הפך שם את טעמו".

השופט סולברג: "אני כשופט אומר לך שלא אחת אני צריך להיות צמוד לזכיותיו של הנאשם, ולא אחת אני שואל את עצמי תוך כדי כתיבת הכרעת הדין בעניין נאשמים, אולי יש כאן תופעה, משהו חריג רחב יותר?...עד שאדוני רוצה להגן על כבודה של הרשות השופטת ואני לא נציג הרשות השופטת, לא אחת אני רוצה שתהיה בדיקה מערכתית. אני מדבר על אמון הציבור, הציבור רוצה לראות גורם ניטרלי שבודק, מתקן מציע, למה להטיל את מלאכת הבדיקה? למה אולי שמי שנחשד שפעל שלא כשורה (הפרקליטות ועל המשטרה בעניין הפעלת רוגלות, ב"א) במסגרת הבדיקה, ואני לא מטיל דופי ברשויות התביעה, מה רע בוועדת בדיקה שהיא ניטרלית שתבדוק אולי הייתה כאן טעות?"

עו"ד בנקל: "אנחנו יודעים שבתיקי ראש הממשלה נעשה שימוש ברוגלה, אחד מהם זה לשלמה פילבר".

השופט יצחק עמית: "אנחנו נפנה את העניין הזה למשיבים (הפרקליטות, ב"א) יש מעל 1,000 מקרים של הדבקות או ניסיונות להדבקות, מתוכם כמה הבשילו לכתב אישום".

עו"ד המייצג את הפרקליטות: "היועצת המשפטית לממשלה לא התנגדה להקמת הוועדה".

השופטת כנפיי שטייניץ: "ההודעה על שימוש אמרה לכל הנאשמים הסנגורים בתיקים שבהם נעשה שימוש ברוגלה? כן? יפה עשיתם אם כך".

עו"ד המייצג את הפרקליטות: "הוועדה לא יכולה לעסוק בתיקים פרטניים. לומר שראיה בתוך תיק מסוים היא פסולה".

השופטת כנפי שטייניץ: "באיזה היבט? נדמה לי שגם הוועדה מסכימה על כך".

עו"ד המייצג את הפרקליטות: "מדובר בפגיעה חמורה בהפרדת הרשויות ובזכויות הדמוקרטיות, הוועדה בוחנת תיקי חקירה... יש לוועדה הרבה מה לעשות וגם הצוות המקצועי לא נחשף לתיקים תלויים ועומדים. נכון להגיד שאנחנו מתמקדים פה בהאזנות סתר בתקשורת בין מחשבים, יש מאות חקירות שהתקדמו ובתוכם עשרות של תיקים תלויים ועומדים".

השופט סולברג: "יש את דוח מבקר המדינה, צוות מררי, בדיקה של פרקליט המדינה שנכנסו בעובי הסוגייה, למה כלפיהם לא מתעוררים אותם חשדות כמו שעולים כלפי הוועדה?"

עו"ד המייצג את הפרקליטות: "אף אחד מהם לא עוסק בתיקים תלויים ועומדים, לא מזמין עדים ולא מבקש לקבוע בדיקות פרטניות. כאן, אנחנו מדברים על גוף שבראשו עומד שופט בדימוס, והוועדה מתיימרת לקבוע קביעות גם בעניינים פרטניים".

השופט סולברג: "מה בכתב המינוי יכול להניח את דעתנו שלא תטפלו בתיקים פרטניים?"

אלון פומרנץ המייצג את הממשלה: בכתב המינוי כתוב. כן נוספו הוראות אחרי ההערות של היועצת המשפטית לממשלה או שהוועדה תבקש לתאם דבר כזה או אחר. לאחר מכן הוועדה אימצה לעצמה כללים מאוד מחמירים לטעמי בסוגיות האלה".

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, השיבה בשבוע שעבר לעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד הקמת ועדת הרוגלות. "הוועדה שמינה שר המשפטים בעניין הרוגלות פועלת באופן לא חוקי. אסור לממשלה להתערב במשפטים פליליים, לשבש אותם או לעכב אותם, גם לא באמצעות ועדה מטעמה".

לפני חודש, ארגון המחאה של עורכי הדין "הגלימות השחורות", ראש השב''כ לשעבר, נדב ארגמן, ומפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (מיל') אמיר אשל, עתרו לבג''ץ נגד הוועדה שהקים שר המשפטים יריב לוין. וביקשו להקפיא את הוועדה תחילה, ולאחר מכן לבטל אותה, שכן הקמתה התקבלה "תוך חריגה מסמכות, ממניעים זרים, לקידום מטרות פסולות, בניגוד עניינים, תוך אי שקילת שיקולי פגיעה בביטחון המדינה, בהתעלמות מוחלטת מעמדת גורמי הביטחון הרלוונטיים ובניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה".

באוגוסט 2023 אישרה הממשלה את הצעת שר המשפטים, יריב לוין, להקים ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת הרוגלות. לפי ההצעה, הוועדה תקבל סמכויות חקירה ותוסמך לבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה.