במערכת הביטחון העריכו כי המכות שהונחתו על חיזבאללה בשבוע החולף - בדגש על הסיכולים הממוקדים נגד צמרת הארגון וכוח רדואן - יגרמו לנסראללה לרדת מהעץ. זאת, בנוסף בתוספת מעבר אוגדה 98 מרצועת עזה לגבול הצפון כחלק מהיערכות ברורה לתמרון קרקעי. בצה"ל קיוו שמזכ"ל חיזבאללה יחשב מסלול מחדש, ויוותר על התנאי להפסקת המלחמה בצפון בתמורה להפסקת המלחמה ברצועת עזה.
נסראללה, שהתנהל עד כה בצורה הפוכה להערכות, ממשיך בשיגורי הרקטות ואף מרחיב אותם לעבר הקריות. אולם, בכל זאת ניכר חששו ליטול סיכונים נוספים כמו ירי לעבר חיפה או דרומה ממנה, או לחילופין להשתמש באמצעי לחימה המהווים מבחינתו נשק אסטרטגי: טילים מדויקים, כטב"מים כבדים שמכסים בטווח את כל המדינה או טילים ארוכי טווח ועתירי חומר נפץ.
חרף האזהרות מארצות הברית ואירופה שלא לדרדר את האזור למלחמה, הצהרות נתניהו, גלנט והרמטכ"ל הלוי לא הותירו מקום לספק: צה"ל יחריף את התגובות, וייתכן שגם יטיל לתוך המלחמה הפתעות, פעולות יצירתיות, אמצעי לחימה ושיטות חדשים. דבר אחד ברור: כל לבנוני שהפך את ביתו לבסיס צבאי צריך לחשוב פעמיים אם להישאר בו כשצה"ל גורע יכולות לארגון השיעי.
כמו שזה נראה כרגע, צה"ל לא ימתין, ויצא למתקפה רחבה נגד יעדי חיזבאללה במטרה לשכנע שוב את צמרת הארגון לחזור בהם מהרף שהציבו להפסקת האש. השאלה היא עד כמה היא תהיה רחבה, איזה מחיר יגבו מהארגון בחיי אדם ובאמצעי לחימה, והאם יצליחו לשחזר ההצלחות בסיכולים ממוקדים.
חיזבאללה גם הוא יכול להפתיע בתקיפת העורף הישראלי עם מגוון יכולות ויעדים, כשהקווים האדומים ברורים: חיי ישראלים, תשתיות לאומיות וטווחים גדולים. גם טעויות או תקלות יכולות לדרדר את האזור, ולכן הימים הקרובים יהיו עצימים מאוד. בשלב זה, איראן מתבוננת מהצד.