טיוטת חוק ההסדרים שהופצה ביום שבת עוסקת במספר סוגיות מהותיות במערכת הבריאות הציבורית בישראל, כחלק מהתוכנית הכלכלית לשנת 2025. הדגש המרכזי בטיוטה הוא על ייעול כוח האדם הרפואי בישראל, לצד התמודדות עם המחסור החמור ברופאים, במיוחד בפריפריה ובמקצועות הנדרשים.
בין הצעדים המרכזיים שמופיעים בטיוטה, מוצע לפתוח עוד 600 מקומות נוספים לסטודנטים בפקולטות לרפואה ברחבי הארץ עד לשנת 2030, במטרה להעלות את מספר הסטודנטים לרפואה ל-1,700 בשנה. בנוסף, ייפתחו 300 תקנים חדשים ללימודי מקצוע "עמית רופא", כחלק מהסדרת מקצועות הבריאות.
אחת ההצעות המרכזיות היא הקמת מועצה לאומית לתכנון התמחויות, שתשולב יחד עם בתי החולים הציבוריים וקופות החולים במטרה לגבש מנגנון שקוף שיבטיח ניהול יעיל של תהליך הקליטה, עד שנת 2026. נכון להיום, המחסור ברופאים משפיע על תחומי ההתמחות השונים, כולל פסיכיאטריה וגריאטריה, ועל יכולת המערכת לספק מענה בפריפריה.
הצעה נוספת שנמצאת בטיוטה היא לבטל את תקופת הסטאז' לסטודנטים מצטיינים, ובמקביל לבטל את תקופת מדעי היסוד בהתמחות, הנחשבת לחובה היום לכל מתמחה. בנוסף, מוצע לפתח מסלול התמחות למחקר רפואי, במטרה לקדם רופאים חוקרים ולשלבם במסלול טיפולי-מחקרי חדש.
בתחום בריאות הנפש מוצע לאחד את בתי החולים לבריאות הנפש עם בתי החולים הכלליים הגדולים. ועדת היגוי שהוקמה לצורך זה תגיש את המלצותיה עד ה-1 במרץ 2025. בין האיחודים המתוכננים: בית החולים לבריאות הנפש כרמל יתאחד עם רמב"ם בחיפה, שער מנשה עם הלל יפה, ואברבנאל עם בית החולים איכילוב.
כמו כן, המרכז הרפואי לטיפול במוח ובנפש בבאר יעקב-נס ציונה יאוחד עם המרכז הרפואי שמיר, ואילו המרכז לבריאות הנפש עכו יתמזג עם המרכז הרפואי לגליל בנהריה. תוכנית האיחוד כוללת גם אפשרות לבחון איחודים נוספים בין בתי חולים במרכז הארץ, באר שבע, ירושלים, ובתי חולים בבעלות קופות החולים, במטרה לייעל את השירותים ולשפר את הטיפול במטופלים.
בנוסף לאיחודים, מוצע לחזק את המענים הקהילתיים בתחום בריאות הנפש, ולהרחיב את שירותי הפסיכותרפיה הזמינים לקהילה. זאת, במקביל לשדרוג תשתיות לאומיות לשירותי בריאות הנפש שמחוץ למסגרות האשפוז. הצעדים הללו נועדו לחזק את שירותי הבריאות הנפשית ולספק טיפול רציף וזמין יותר עבור מטופלים בקהילה, במיוחד מחוץ למוסדות האשפוז.