בבית המשפט המחוזי בחיפה דחה היום (שישי) השופט זיו אריאלי ערר שהגישה יחידת התביעות של לה"ב 433 על החלטת השופט אהוד קפלן בבית משפט השלום בחדרה, נעתר לסניגור עו"ד אביעד חייט, ושיחרר למעצר בית את חמודה מועדי בן ה-47 מדלית אל כרמל, הנאשם בסחיטה באיומים, כביכול בשם ארגון הפשיעה אבו לטיף, של שני אנשי עסקים מאזור השרון שזכו במכרז לרכישת מגרש ששוויו כ-12 מיליון שקלים.
כתב האישום הוגש שלשום. המשטרה שסיכלה את הסחיטה, סבורה כי הפגיעה בתיק זה הינה כלפי רשויות החוק, הסדר הציבורי, המנהל התקין והרשות השופטת עצמה וכי "ההסתכלות הצרה בהכרח חוטאת לשיקולים הרחבים של האינטרס הציבורי".
בנוסף, כבר בבית משפט השלום בחדרה, טענה תובעת המשטרה, עו"ד קורל ויזל, כי "אדם שמתקשר לאדם אחר ומאיים עליו, הוא אדם מסוכן ומסוכן מאוד. קם אדם מתקשר לאדם אחר אומר לו תעשה את מה שאני רוצה שתעשה, זה לא אדם שיש דרך לאיין את המסוכנות. הוא טוען למרחק, הוא יכול לשלוח אדם אחר לפגוע".
אבל השופט אריאלי מציין כי "אין ציפייה שחלופת המעצר תאיין מסוכנות באופן מוחלט" וכי "בפסיקה נקבע לא אחת כי השאלה שיש להכריע בה היא אם יש בחלופת המעצר כדי להקהות עוקצה של מסוכנות ואת החשש משיבוש הליכים ברמה 'סבירה' או 'מתקבלת על הדעת'". הוא ציין כי לחובתו של מועדי אין הרשעות קודמות. המעשים המתוארים נעברו כשבעה חודשים טרם המעצר וכתב האישום ואין בפניו אינדיקציה לכך שבמהלך אותם חודשים הסתבך באירועים פליליים נוספים. "אף השפעת האיומים ונזקיהם - מוגבלים יחסית", ציין אריאלי, "המתלוננים לא משכו את ידיהם מהמכרז, מימשו את זכותם, קיבלו חזקה בקרקע ואף החלו בביצוע פעולות לבנייה עליה".
"בשנים האחרונות מתגברת תופעת של השתלטות באמצעות גורמים עבריינים פליליים על קרקעות שנקנו כדין במסגרת מכרז, באופן שבו נעשית פניה באמצעות נציג העבריינים לשם קידום אינטרס שולחיו", ציינה התביעה בפתח כתב האישום, "במסגרת התופעה, מתפרסמים מכרזים בהם זוכים אנשים שונים ומיד לאחר הזכייה או בסמוך אליה, פונים אליהם גורמים עבריינים בעצמם או ע"י שולחיהם וכופים עליהם לסגת מן הזכייה .הקורבנות נאלצים לציית לגורמים הפליליים ולעיתים אף נמנעים מלשתף פעולה עם גורמי האכיפה מפאת חשש כי יאונה להם רע.
על פי כתב האישום המדובר, זכו שני השותפים בעלי חברת היזמות, במכרז לרכישת זכויות במגרש של חברת "א.נ.מ.נ. מוריה קפיטל" בדלית אל כרמל שהוצא למכירה במסגרת צו שנתנה סגנית נשיא ביהמ"ש המחוזי חיפה, השופטת בטינה טאובר. השניים העבירו את מיליוני השקלים כדי לממש את הזכייה והחל מאותו מועד קיבלו סדרה של הודעות טקסט ושיחות טלפון מאיימות ופוגעניות, שהגיעו תוך שימוש בחמישה כרטיסי חיוג שונים, תוך החלפת מכשירים ניידים, במטרה להניע אותם לוותר על הזכות בקרקע. מכתב האישום עולה שבמסגרת השיחות המאיימות הציג עצמו מועדי כ"משפחת אבו לטיף" ודרש כי אנשי העסקים "ירדו מהר" מעניין זכייתם במכרז. כתב האישום מפרט שורה של פניות מאיימות כאלה, ובמקביל, יד נעלמה הציבה שתי מכולות על הקרקע ועליהן רוססה כתובת הגרפיטי "אבו לטיף כפר ראמה אדמה".
בין ההודעות שצורפו לכתב האישום: "זה משפחת אבו לטיף מכפר ראמה לגבי זכייתך באדמה באזור תעשייה בדלית אל כרמל, אתה תרד ומהר מעניין כי זה שלנו ואף מניאק לא נכנס, מי שמתעקש יקבר באדמה", "מדבר אבו לטיף מכפר ראמה, אל תיכנס לענייני האדמות שלנו אחי, למעלה זה שלנו, יאללה הבנת? שמעת מה דיברתי? תרד מהעניין עדיף לכולם, זה שלנו סגור עניין". כשהשיב לו אחד השותפים: "זה דרך בית משפט זה לא ככה, מה זה אני לא יכול לרדת גם אם אני רוצה", המשיך הנאשם לאיים: "לך איפה שאתה רוצה ,לא קשור לך איפה שאתה רוצה, דרך אלוהים לא תיקח משהו אצלנו הדרוזים ביי". לטענת חוקרי לה"ב, באחת השיחות להן האזינה לו היאל"כ, הוא נשמע אומר על רקע חוב של אדם אחר כי "יקרקף אותו".
"אבקש להדוף כל ניסיון לקשור את הלקוח שלי לפרשיות לא לו", מסר בהתייחסות עו"ד אביעד חייט, "אין בטענות להב 433 ובאמור בכתב האישום כדי לבסס קשר ממשי ומשמעותי לדמות זו או אחרת ובוודאי שהחלטת בית המשפט המחוזי מדברת בעד עצמה, מבחינתי העיקר הוא שהאדם יוכל לנהל את משפטו ולהוכיח חפותו כשהפגיעה בחירותו פחותה והוא בביתו עם בני משפחתו, לצערי קיימת תופעה מוכרת וידועה במסגרתה דמויות כאלה ואחרות עושות שימוש בשמות כאשר הקשר האמתי ביניהם הוא דמיוני בלבד ואני מדבר על המלל שנכתב לכאורה על המכולות כמתואר בכתב האישום."
"המכה היא לציבור", אמר לוואלה בתגובה בכיר במשטרת ישראל, "מי שמכירים את התיק סבורים שהחלטת בית המשפט מסכנת את הציבור תוך שהיא מחלישה את המשטרה בלחימה בפשיעה החמורה ובמיוחד בעבירות הסחיטה באיומים. זו שערורייה ברמה כזו העלולה להגיע להפקרה. בסוף אזרחי המדינה הם הנפגעים מאותם ארגוני טרור פלילי ובמקום שכבר קיים תיק שבו יש ראיות לכאורה בית המשפט הדן בתיק צריך לחשוב עשר פעמים לפני שהוא מורה על שחרור".