בשבוע שעבר, כשמטוסי קרב חמושים טסים מעל לראשיהם בדרך לתקיפות בדרום לבנון, התכנסו מפקדי החטיבות והגדודים של אוגדה 98 באחד האולמות במחנה פיקוד הצפון בצפת. ותיקי הפיקוד הבינו שזה הסימן הראשון לקראת ההכנות למלחמה רחבה. מפקד האוגדה, תא"ל גיא לוי, פתח את דבריו, ללא גינונים מיותרים, על החשיבות, חרף הלחימה בדרום, להתעמק בתוכניות הלחימה נגד חיזבאללה בלבנון, לאבחן וללמוד את השונות מהתמרון הקרקעי ברצועת עזה.
אחריו הגיע לסקירה מודיעינית על מצבו של חיזבאללה קצין המודיעין של פיקוד צפון, אל"מ ל', שחידד את היתרונות והתורפות של הקרקע, תשתיות וכוח אדם, הוצגו גם תוכניות אופרטיביות אם תפרוץ מלחמה ומה האחריות של המח"טים. מפקד פיקוד הצפון, האלוף אורי גורדין, מיקד את תשומת הלב באתגרים המשמעותיים ולבסוף עברו המפקדים לשולחנות עגולים כדי לנתח את התרחישים השונים.
ביום שלישי השבוע, באופן די מפתיע, התקשר ראש חטיבת המבצעים במטה הכללי של צה"ל אל"מ ישראל שומר לתא"ל לוי ועדכן על פקודה מטכ"לית, שלפיה על יחידות האוגדה, כולל חטיבה 7 המשוריינת, לעלות צפונה ולהיות ערוכות למלחמה בלוחות זמנים מוגדרים. שניות לאחר מכן, החל נוהל קרב סדור שדרך את הקפיץ העוצמתי של צה"ל.
מפקדי החטיבות והיחידות של אוגדה 98, שידועה ככזו שפועלת בעומק שטח האויב ולא כזו שנלחמת בחזית, הוכיחו בשנה האחרונה את הבלתי יאומן בשונה מהייעוד הבסיסי והמקורי שלה לאורך שנים רבות. אוגדת צנחנים מובחרת שביצעה התאמות רחבות מאוד כדי להפוך את צוותי הקרב החטיבתיים שלה לכאלו שיודעים להפעיל ולהוביל לראשונה טנקים, נגמ"שים וכלים כבדים נוספים לצורכי התמרון באופן שגרף הישגים גדולים בדגש על מרחב חאן יונס.
התהליך שעברה אוגדה 98 עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל מסמל במידה מסוימת את ההכרח של צה"ל להשתנות ולהתאים את עצמו לאיומים השונים וריבוי הזירות במקביל. הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי סימן את קווי היסוד לתוכנית הרב שנתית ואת הבסיס לארגון ולתהליכי הרכש והכשרה. לאחרונה העביר מסר למטכ"ל: "צריך כל הזמן לשבור את הניסיונות של האויב לייצר משוואות, להיות מנהל ולא מנוהל, יותר ליזום ופחות להגיב, לשאוף לקצר את המלחמה אך להתכונן למלחמה ארוכה וקטלנית בקצה".
ברקע התקדמות התחקירים המטכ"ליים והצטברות התובנות בלחימה התגברה התחושה בצמרת צה"ל כי המציאות המבצעית בגזרות השונות כופה חזרה ליסודות בהרבה מובנים, פחות לעסוק ברכש אמל"ח והטמעת יכולות בוטיק ולהתמקד בתפוצה רחבה לכל הצבא. הרמטכ"ל לשעבר רא"ל גדי איזנקוט ניסה להילחם בתופעת רכש נשק בהיקף מצומצם ליחידות שונות שמתכלה במהירות ושואב הרבה אנרגיה ומשאבים בקליטה והכשרה, אך בתקופת הרמטכ"ל אביב כוכבי התופעה חזרה על עצמה. המסגור שאותו קבע הרמטכ"ל הלוי הוא ייצור מסגרות לוחמות "אנטי-שבירות". כאלה שיעמדו בפני אתגרים מורכבים מאוד לאורך זמן.
אחת הדוגמאות הקלאסיות לכך עולות מהתחקירים על אודות משימת לוחמת תת קרקע של יחידת יהל"ם שהתמקדה בין היתר באיתור, מיפוי, לוחמה והשמדת מנהרות. ככל שהתרחב התמרון הקרקעי ברצועת עזה, התגלו המשימות כמורכבות מאוד וחייבו שילוב של מערכות נשק, רובוטיקה מסוגים שונים ורמה מקצועית גבוהה.
גם לאחר שעובתה יחידת יהל"ם בכוחות מילואים, האתגר היה גדול וחייב התמקצעות ומעורבות של יחידות נוספות והזמן שחלף היה יקר. לכן, אחת ההחלטות הראשונות היא להקים גדודי הנדסה נוספים בשנים הקרובות, לנהל רכש משמעותי ללוחמת מנהרות ובהתאמה הכשרות ביחידות מתמרנות, ובנוסף לכך לבצע רכש של יותר ממאה דחפורים, תהליך רכש שמתעכב בגלל לחץ אמריקני מכוון.
רכש ביותר מ-1.5 מיליארד שקל
דוגמה נוספת לאג'נדה של הרמטכ"ל באה לידי ביטוי בפועלו של צוות הקרב החטיבתי 401 בפיקודו של אל"מ בני אהרון שהוגדר על ידי אלופי המטכ"ל כאנטי-שביר חרף האתגרים שעמדו בפניו בתמרון ברצועת עזה. "היכולת של אהרון כשריונר לשלב לצד הטנקים גם כוחות חי"ר על גבי נגמ"שי נמר, כוחות הנדסה על גבי נמר"ה, לשלוט באש מהאוויר וארטילרית, להפעיל אמצעי איסוף מגוונים, ולשלב פעילות של כוחות מיוחדים כמו שייטת 13 הוגדרו כבלתי ניתנים לעצירה", אמר קצין בכיר בצה"ל ששיבח באופן אישי את אל"מ אהרון על החתירה למגע, היוזמה וביצוע משימות שלא נעשו מעולם בצה"ל כמו תמרון קרקעי מעל ומתחת לפני הקרקע שכללו הרג מחבלים חרף היותו מח"ט שריון.
אגף התכנון במטה הכללי של צה"ל בפיקודו של האלוף אייל הראל כשמי שאחראי על יישום תוכניות בניין הכוח של צה"ל, סיים לאחרונה אפיון, חלוקה והתאמה של צוותי הקרב החטיבתיים לצק"חי הבקעה וצק"חי התקפה. צק"חי ההבקעה האגרסיביים יתמרנו כשלב ראשון לעומק שטח לבנון/אויב, יפרצו את הדרך הראשונה, ישמידו אויב ותשתיות מורכבות ולאחר מכן בשלב השני, ישלימו את המשימה צק"חי ההתקפה שיגיעו לעומק.
בעולם הרכב הקרבי המשוריין (רק"מ) הוחלט עוד לפני המלחמה לצאת לרכש נרחב כדי לשדרג את כוחו של צה"ל, אך לקחי המלחמה האיצו את התהליכים והובילו להחלטה שיש להכפיל את מערך נגמ"שי האיתן שנעים על גבי גלגלים ונגמ"שי הנמר שנעים על גבי זחל בהיקף של למעלה יותר מ-1.5 מיליארד שקלים. כדי להאיץ את תהליכי הייצור הוחלט כי מספנות ישראל יפתחו לראשונה פסי ייצור נגמ"שׁים, תשתיות שכבר החלו לייצר גופי נגמ"שים.
החלטה נוספת שקיבלו במטכ"ל קשורה לצווארי הבקבוק שליוו את צה"ל בראשית המלחמה בעיקר בתחום התחמושת. צה"ל כבר משקיע מיליארדי שקלים בכל התחומים שהיה בהם קושי הצטיידות תוך כדי מלחמה. בחלק מהתחומים יערכו הצטיידות בישראל ובחלק ירחיבו משמעותית את המלאים באמצעות ייבוא.
בנוסף לכך, עולה הצורך של החטיבות והגדודים המתמרנים לבצע איסוף מודיעיני לאורך זמן על תאי שטח גדולים ולשם כך גדל תשומת הלב של המטכ"ל בפרויקט ענני סערה של חיל האוויר וזרוע היבשה. כלי טיס לא מאוישים שיודעים לפעול בצורה רשתית, נשלטים מקרונות בעורף, שוהים זמן ממושך מעל תא שטח גדול ואוספים מודיעין עבור המג"ד והמח"ט ויהוו שכבה נוספת בין כלי הטיס הכבדים למזל"טים מסוג "רוכב שמיים" ורחפנים על סוגיהם. אגף התכנון עדכן במטכ"ל בהתאם לרכש של מאות כטב"מים על קיצור לוחות הזמנים לקראת פעילות מבצעית ראשונית רחבה כבר בשנת 2025.
האיראנים ינסו לזרז להחליף את עזה באיו"ש
ההתמודדות עם איראן מקבלת התייחסות רחבה בתכנון ההצטיידות, הרכש, מודיעין, האימונים וההיערכות באגפים ובזרועות. חלקו הראשון בהתקפה מוגדר כסודי ביותר, אך ניתן לציין כי אמ"ן קיבל תקציב למאות תקנים נוספים על מנת להרחיב ולעבות איסוף על זירות חדשות. בחלקו השני, המתמקד בהגנה, ישפר צה"ל את המענה בתחומים רבים. תרחיש הייחוס מתבסס בין היתר על ההתקפה האיראנית על העורף הישראלי באפריל השנה באמצעות מאות טילים וכלי טיס. סוגיות גודלו של צה"ל ומצוקת כוח האדם כמענה לאיומים המתפתחים בזירות השונות, נמצאת על השולחן בקדמת הבמה בשלב הזה ללא נקודת מפנה.
מצבה של הזרוע הצבאית בחמאס מוגדר כמוחלש דרמטית כמו שאר ארגוני הטרור ברצועת עזה והמצב ידרדר ככל שישראל תחזיק את ציר פילדלפי ותמשיך בלחימה עצימה כדי לשחוק את כוחם. אך בזמן הזה, קיימת הערכה בצה"ל, שהאיראנים ינסו לשמר את כוחו של חיזבאללה בלבנון, שמהווה שכפ"ץ לפרויקט הגרעין האיראני ולכן נבנה כמוצב קדמי מול ישראל.
בנוסף לכך, מעריכים בצה"ל, ינסו האיראנים להאיץ את החלופה של רצועת עזה באיו"ש ולהפוך אותה לחמאסטן השנייה ולשם כך תמשיך להעביר משאבים ולקדם הברחות אמצעי לחימה מירדן לאיו"ש ולתגמל על פיגועים נגד חיילים ואזרחים כשברקע מרחף תרחיש מותו של ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן שיחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-89 וברעש קרבות הירושה יכולים לחדור פנימה החמאסניקים במימון איראני.
גבול ירדן, שמהווה צינור חמצן עבור תשתיות הטרור באיו"ש, ממשיך להדליק נורות אדומות במערכת הביטחון וללא פתרון מקיף עד כה, זה מחייב מענה משולב כדי לסגור את הפרצות באמצעות גדר חדשה, להרחיב איסוף מודיעין, להציב יותר כוחות לצד חטיבת הבקעה, כוחות משטרה ומג"ב ולהניח תשתיות לסגירת מעגלים מהירה לסיכול הברחות ומחבלים.
התהליך החיובי המשמעותי מצוי בהובלה של האלוף במיל' מוטי ברוך ואל"מ במיל' ארז אשל שעוסקים בהקמת אוגדה 97 הכוללת חיילי מילואים בני 50 שפטורים משירות, אך בעלי מוטיבציה גבוהה ונכונים להתגייס לפעילות מבצעית. בכוונת הרמטכ"ל למנות מפקד אוגדה בתקן סדיר, להקים מפקדת אוגדה ולשבץ את הכוחות שיוקמו תחתיה בגרף אימונים כבר בשנה הבאה כדי שתישא בנטל הביטחוני בגבול המזרחי.
עיבוי כיפת ברזל ורכש דרמטי של אמצעי גילוי
בנוסף לכך לא ניתן להתנתק מאירועי 7 באוקטובר. בצה"ל החליטו לקדם שילוב של מטוסי אייר-טרקטור לכלל האוגדות המרחביות כמענה מהיר לפיגועים מתפרצים בהפתעה בפקודת מפקד האוגדה, סוגיה שהתגלתה כפער מבצעי חמור. כאמור, 75 מטוסים מסוג זה נרכשו בשנה שעברה על ידי פיקוד המבצעים המיוחדים של צבא ארה"ב למשימות לוגיסטיות, סיוע קרוב לקרקע, תקיפות, סיור ואיסוף מודיעין. בצה"ל טרם החליטו על אופן תהליך הרכש אך כבר החלו לבצע ניסויים במטוס ובבחינת הצורך בסוג והיקף החימושים ואמצעי התצפית ומערכות התקשוב.
בעולם ההגנה ברום הקרוב לקרקע שאמור להתמודד עם כלי הטיס הלא מאוישים שמפעיל חיזבאללה ואחרים במרחב הגבולות, הוחלט על רכש של 20 תותחים בשלב הראשון (וולקנים וטייפונים) עד סוף השנה הנוכחית כולל חיבור למערכת עקיבה. בשלב זה יש שתי מערכות שפועלות בגבול הצפון שהפילו איומים. לצורך פיקוד וניהול משימת ההגנה ימונה קצין בדרגת סא"ל. סגן הרמטכ"ל האלוף אמיר ברעם טרם החליט האם להטיל את האחריות להפעלת המערכות על האוגדות המרחביות, הראשונה שבהן עוצבת הגליל או על חיל האוויר.
לגבי שכבת ההגנה האווירית הגבוה יותר, הוחלט לעבות את מערך כיפת ברזל, שנמצא כעת בשיא כושרו, ביותר סוללות, משגרים ומיירטים, לשכלל מרכז יירוטים ארצי למיצוי טוב יותר של היכולות הקיימות, והגדיל דרמטית את רכש אמצעי הגילוי בעיקר בנקודות התורפה שהתגלו בצפון במהלך השנה האחרונה. עוד הוחלט על רכש רחב של כטב"מים להשלים את הפער של אלו שנפלו במהלך המלחמה ואף להתעצם בבניין הכוח. מערך מטוסי הקרב יגדל (75 מטוסי אף-35 וחמישים מטוסי אף-15 ועוד), ויש כוונה להרחיב את רכש מסוקי התובלה הכבדים מסוג ch53k ל-18.
חיל הים, שבשנה הבאה אמור לקלוט את הצוללת השישית, אמור לצאת לרכש של חמישה כלי שיט מסוג רשף כמחליפי כלי השיט הישנים מסוג "נירית", אך הסוגייה תקועה בוועדת שרים להצטיידות. עוד הוחלט לרכוש שתי דבורות וכפי הנראה יאושרו בחודשים הקרובים שתיים נוספות כולל החלפת כלי השיט מסוג מורנות וצרעות.