השכפ''צ של נתניהו, הסכנה של ישראל

תשומת הלב בימים אלו מופנית לפעולה הג'יימס-בונדית בלבנון ולפיטורי יואב גלנט ומינוי גדעון סער במקומו. ספק אם דחיית המהלך היא באמת זמנית. מבקרי המינוי מתרכזים בחוסר ניסיונו הבטחוני של סער - טיעון לא ראוי בעיני. שרי ביטחון אזרחיים שכיהנו כאן היו מצוינים לא פחות מאנשי צבא לשעבר. תומכי המינוי מתרכזים בכך שכניסת סער תבלום את שליטת סמוטריץ' ובן-גביר בנתניהו. מסכים איתם שהם השולטים, חולק על הטענה שכניסת סער, שמתעב את נתניהו - ולהפך, תבלום אותם.

צר לי לאכזב את מתנגדי סמוטריץ' ובן-גביר, שניהם לא אשמים בדבר. הם, להבדיל מנתניהו, הציגו לציבור את עמדותיהם לפני הבחירות, הבטיחו ומקיימים. מה לנו כי נלין כנגדם? האחראי היחיד לתקופה האיומה שעוברת על המדינה - גם ללא קשר לסמוטריץ' ובן-גביר ולפרשת סער-גלנט, הוא בנימין נתניהו. מהרגע שנתניהו החליט לנקוט צד ולמשוך לכיוונם, בהבינו שהם השכפ"צ שלו לשימור כיסאו וממשלתו, הפכו בן-גביר וסמוטריץ' למנהלים האמיתיים של המדינה. כך ידרשו וכך יעשה. כך יעשו ומכך יתעלם.

מן הצד נראה שנתניהו מכיל אותם בחיל, ברעד ובהסכמה, כדי לשרוד. עם ישראל נתקע עם ראש-הממשלה הגרוע והמסוכן בתולדות המדינה, בטיימינג הכי גרוע. נתניהו הופך את הימים הרגילים, השגרתיים, שהיינו אמורים לחוות כחיי יום יום, לימים נוראיים של שגרה.

איפה אתם - הח"כים והשרים של הליכוד? סמאו באמת עיניכם לראות את הישענותו של מנהיגכם על בן-גביר וסמוטריץ'? ועל גולדקנופף? מה עוד צריך שיקרה כדי שתתפכחו? השותפים הקואליציונים הנ"ל הם שקובעים את המותר והאסור, את העשה ואל תעשה, את הכן והלא. אנשי הליכוד, למעט גלנט, הפכו עצמם למסכימים, מעצם העובדה שאינם מתקוממים כנגד החלטות שנוגדות את מורשת הליכוד, דוגמת חוק ההשתמטות ושמירת הדמוקרטיה.

כל יום שעובר הורג עוד יותר את החטופים המורעבים והאומללים שעדיין בחיים ושורף למשפחותיהם ולעם כולו את הלב. כל יום שבו ממשיכות להיכנס משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, וללא מסר ישיר וברור לראש הנחש מאיראן, מרחיק סיכוי להכרעה ולהחזרת ההרתעה הישראלית. כל יום שעובר מרחיק סיכוי להסדר, מרחיק מאיתנו את ארצות-הברית ואת מדינות המערב ומסכן את השלום עם מצרים וירדן. כל יום שעובר ללא הכרעות הוא עוד יום, שמשמר עוד יום, בכהונתו המאמללת של נתניהו.

המטרה היחידה: הכיסא

בגלל שיקול אישי של שימור כיסאו, אשר נראה כקודש הקודשים של החלטותיו, נתניהו לקח את רובנו כבני ערובה, שורף לנו את התקווה, מסכן את בטחונה הקיומי של המדינה - לא כפרפרזה. הורס את הכלכלה, מבזבז את כספנו בשם אינטרסים לא-נקיים, הורס את הפלא שבנינו במשך יותר מ-76 שנים.

עד עתה שום צעד של המחאה לא עזר כדי להזיז אותו מכיסאו. ככל שהמאבק הציבורי והתקשורתי נגדו מתגבר כך הוא נצמד יותר לשכפ"צ הקיצוני-ימני והמשיחי שלו, ונאטם לזעקת רוב העם שכ-80% ממנו ממילא כבר לא יצביע עבורו כנראה, נכון לסקרים הנוכחיים.

נתניהו התעקש לא להציב אלטרנטיבה לחמאס ולא התפנה כבר מזמן להחזיר אלינו את הצפון הכבוש, המשיך לאפשר לאיראן להתקדם לגרעין, הורס את יחסינו עם העולם הנאור, הורג את הכלכלה והחוסן הלאומי. אי אפשר לחכות יותר.

ארנון בר-דוד, אל תשתכנע מהאמירה, השגויה לטעמי, שהיה לך כדור אחד בקנה ובזבזת אותו בשביתה הקצרה שהובלת לאחרונה. אתה איש אמיץ. קח את המושכות בידיים, תארגן כל מי שיכול. אין ברירה, כנראה שהכדור היחיד בקנה להצלת המדינה הוא למרבה הצער השבתה רציפה - רק עפ"י החוק, של רוב הסקטורים במשק, עד התפטרות נתניהו או עד הכרזת בחירות בזק.

במקביל, כפי שנעשה בעבר לעידית סילמן שתקעה סכין בגב ממשלת השינוי, בנסיבות קלות פי כמה, חייבים לפעול חוקית מול חמישה ח"כים מהליכוד, עד שכ"א מהם יצייר קו מחבר בין ההיגיון לבין השיגעון ויגדע אותו באחת, אחרת לא תהיה לנו מדינה ואם תהיה מדינה היא תהפוך למדינת עולם שלישי בהיבט הכלכלי, החברתי, הערכי והביטחוני.

נתניהו חייב ללכת הביתה ויפה שעה אחת קודם. כל יום שעובר הורג את החטופים והורס את המדינה. אם העם לא יקום ויתעשת, הוא יהיה ראוי למנהיגות המסוכנת העומדת בראשו.

הכותב הינו יועץ אסטרטגי-תקשורתי, פאר לוין תקשורת