שר הבריאות אוריאל בוסו אמר היום (שני) בכנס איגוד לשכות המסחר על הרפורמה מה שטוב לאירופה טוב לישראל כי "לפני שהעברנו את החוקים בקריאה שנייה ושלישית, ביקש שגריר ארה''ב, ג'ק לו, להיפגש איתי בלשכתי בירושלים, על מנת לשמוע וללמוד מקרוב על המהלך מהזווית שלנו. אני שמח לספר שגם השגריר וצוותו הבינו וראו את החשיבות של המהלך ואף ביקשו שניקח את השוק האמריקאי בחשבון במסגרת התהליך".
מה שטוב לאירופה טוב לישראל הוא שמה של רפורמה בתחום הייבוא, לפיה מוצרים המגיעים מאירופה לישראל וקיבלו את אישור התקן האירופי ייפטרו מחובת בדיקת המוצרים בישראל על פי התקן הישראלי. מטרת הרפורמה להקל על תהליך ייבוא המוצרים מאירופה והרחבת התחרות בשוק הישראלי מתוך הנחה שהדבר יביא להורדת מחירי המוצרים.
"בשביל להבין כמה גדול מה שעשינו כאן, די להכיר בעובדה שעבור משרד הבריאות מדובר בשינוי פרדיגמה מהותי", אמר בוסו. "מהפך תפיסתי של ממש, שפותח חסמי ייבוא, משפר את הרגולציה שמטיל המשרד על השוק, וכאמור, לראשונה מפשט את מנגנון אימוץ הדין האירופי לחוק הישראלי".
עוד הוסיף שר הבריאות: "כדי להבטיח את בריאות הציבור, על הייבואנים הנאותים יוטל לנהל תכנית בקרת איכות וניהול סיכונים באופן שיבטיח עמידה בהוראות הדין ויאפשר את העברת האחריות על בטיחות ויעילות התמרוקים והמזון המיובאים על ידם. התיקון ההיסטורי ישפר את התחרותיות בשוק ויגדיל את מגוון המוצרים המוצעים לצרכן. וכפי שהתחייבתי לאורך כל הדרך, היבואנים שפועלים כיום בשוק והן התעשייה הישראלית ייהנו מהשינוי שהובלנו וכך השוק הישראלי כולו.
"אנו נמצאים בחודש אלול. זהו חודש של רחמים וסליחות שפותח בפנינו חלון הזדמנויות מיוחד בשנה לסכם את מה שהיה ולהסתכל קדימה בתקווה לקראת השנה החדשה שבפתח. הרפורמות בתמרוקים ובמזון התקבלו ברוב גדול וחוצה מפלגות בוועדת הבריאות של הכנסת ובמליאת הכנסת. הנתון הזה הוא הוכחה לכך שלצד המחלוקות שמתגלעות בינינו בנושאים כאלה ואחרים, בסופו של דבר אנחנו יודעים להגיע להסכמות יחד ולהביא ביחד בשורות גדולות לאזרחי ישראל".
בשיחה שקיים שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר במסגרת הכנס עם שר הכלכלה ח"כ ניר ברקת, השר התייחס לנושא הייבוא מאמריקה:
"אני כמעט לא מכיר יצרן משמעותי אמריקאי שמוכר לישראל אבל לא לאירופה. רק באירופה ישנם כ-400 מיליון איש. עסקים אמריקאים שמוכרים רק לישראל ולא לאירופה זו קבוצה ריקה. גם להם נשמח להרחיב את האמירה שמה שטוב לאירופה, גם טוב לאמריקה וגם טוב לישראל. ביקשתי מהאמריקאים שיתנו לנו גישה לאנשי התקינה שלהם. נבחן איך להכניס מוצרים נוספים שאין בעיה להכניסם לישראל. נסיים את הרפורמה הנוכחית ונפנה משאבים לזה בהמשך".
יו"ר ועדת הבריאות בכנסת, חה"כ יוני משריקי, שיתף על עבודת הועדה בהכנת החקיקה: "הרפורמה של המזון מהווה לא רק שינוי רגולטורי אלא גם מקשרת את ישראל לכלכה גלובלית עם סטנדרטים בינלאומיים. זה מהוה שינוי גדול בשוק הישראלי. זה הרגע שבו הממשלה והכנסת מאמצים מודל אירופי והצורך בשינוי מעמיק נוכח האתגרים הגלובליים ומקומיים שלפנינו. בדיון על רפורמת המזון הדגשתי לשמוע את המשרדים, תעשיינים, יבואנים - את כולם. לוודא כי תכלית הצעת החוק תביא להורדת יוקר המחיה לצרכן בקצה. שנית, לוודא כי בדרך לעשיית טוב לא נפגע חלילה באף אחד מהגופים המעורבים. אני שמח שלאחר כחודשיים ברצף בכנסת, הצלחנו לעמוד במשימה ולהביא הצעה שמקובלת ומוסכמת על כל הגורמים".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, דיבר על הרצון של אנשי משרדו לקדם את החקיקה במשך שנים רבות: "הצלחנו לאחר למעלה מ-10 שנים של עבודה לממש חזון משמעותי מאוד. אנחנו הרבה שנים הסתובבנו עם תחושה שהפכה לידיעה שהדרך שבה משרד הבריאות מממש את האחריות הרגולטורית שלו לשמור על הציבור מצד אחד שלא יחטא בדרך זאת".
"היה לנו חשוב שהרפורמות האלה יובלו ויישומו על ידי משרד הבריאות", אמר. "אנחנו יוצרים שינוי נכון. אנחנו נמשיך להיות הרגולטור שלכם אבל חלק גדול מהדברים שעשינו עד היום - אתם (בהתייחסו ליבואנים) תקחו אחריות ותעשו בעצמכם ביחסי שותפות איתנו. נרצה לראות אפקטיביות של המהלך הזה. וזה תלוי בכם במידת הרצינות והאחריות - בניהול מפעלי הייצור ושרשראות האספקה ועוד".