הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה היום (ראשון) דיון מיוחד להצגת מחקר איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, בנושא השפעות המלחמה על נפגעות ונפגעי תקיפה מינית שנפגעו בעבר. מהנתונים שהציגה ד"ר עו"ד כרמית קלר חלמיש, מנהלת תחום המחקר באיגוד, עולה כי בעקבות המלחמה הטראומה של נשים נפגעות תקיפה מינית חזרה בעצימות גבוהה. 57% ממשתתפות המחקר תיארו החמרה בתסמינים שמקורם בפגיעה המינית שעברו והמלחמה הציפה את טראומות העבר. המשתתפות העידו על הגברת סימפטומים ורגרסיה. חלק תיארו הצטלבות פגיעות כמו טראומה מהעבר יחד עם פינוי מהבית או יציאת בן זוג במילואים. 61% תיארו שינויים לרעה בהרגלי השינה.
מהדוח עולה כי 53 אחוז דיווחו על הגברה של סימפטומים של פלאשבקים של הפגיעה שעברו. 40 אחוז דיווחו על תחושות כלליות של חרדה. 36 אחוז דיווחו על הגברה במחשבות הטורדניות הקשורות לפגיעה המינית שחוו, ו-12 אחוז דיווחו על הגברת מופעים של דיסוציאציה.
דורית אברמוביץ, נפגעת פגיעה מינית בילדות, שיתפה בכאב: "המלחמה הזאת די גמרה אותי. מאז 7 באוקטובר אני מפחדת שהדירה הקטנה השכורה שאני יכולה לממן מנכות נפשית תיפגע ולא יהיה לי לאן ללכת. בזכות נשים נהדרות כמו באיגוד מרכזי הסיוע אני מצליחה להתקיים מתרומות, ולפני המלחמה לא חוויתי תחושה שאין לי קרקע בטוחה". עו"ד מיה אוברבאום מאיגוד מרכזי הסיוע: "הוספנו קבוצות תמיכה ייעודיות. כל קבוצות התמיכה שלנו היו מלאות עד אפס מקום. קווי הסיוע שלנו זמינים 24/7".
סלעית שחר הוכמן, מנהלת תחום טיפול בנפגעים מינית במשרד הרווחה: "תמונת המצב שהראה המחקר תואמת למצב אצלנו, ממנו רואים שיש עלייה במורכבות הפניות ויש רשימות המתנה ארוכות לטיפול. רואים עלייה בבקשות לטיפול. הוספנו 32 מטפלים בחצי משרה שהתווספו ב-85 מרכזים שפועלים לצד איגוד מרכזי הסיוע".
בעקבות תלונות עבר על חוסר איזון בפריסה גיאוגרפית של המרכזים, שאלה היו"ר ח"כ תמנו שטה מה הפריסה כיום. "הוספנו טיפולים מקוונים", אמרה הוכמן. תמנו שאטה: "הוצג לי שיש רק 2 מרכזים בצפון, כמה הוספתם?", הוכמן השיבה: "מעבר לתוספת התקציב הרחבנו את היכולת לעבות את הטיפול עם תקציב של 6 מיליון שקלים לכל מרכזי הטיפול, כך שיהיו קבוצות ייעודיות לממתינים לטיפול וגם טיפול פרטני וגם טיפול קבוצתי למי שכבר מטופל".
תמנו שאטה: "אתם מנגישים את הטיפול בעקבות המלחמה?" הוכמן: "בדיוק, יש 3,000 מטפולים בכל הארץ ונתנו תוספת בעקבות הטריגרים שהתפרצו במלחמה. הטיפול אצלנו במרכזים אורך כ-3 שנים. הוספנו 30 מטפלים בחצי משרה על עוד 300 מטופלים חדשים". תמנו שאטה: "המטרה שלנו שיהיה מענה עכשיו לכל נפגע או נפגעת. אנחנו לא רוצים שיהיו אנשים שיפלו מתחת לשולחנות. השגנו 6 מיליון שקלים לטיפול ייעודי במפונים ואנחנו רוצים לראות מימושים גם בתקציב הזה".
לוטם יניב, מנהלת מרכז לנפגעות תקיפה מינית גליל גולן: "המרכז שלנו יושב בקריית שמונה ומפונה מאז 7 באוקטובר. לא הפסקנו את הפעילות לרגע והיא הייתה מקוונת ברובה. העבודה בשטח היתה מאוד קשה בגלל כמות גורמים שהתערבו בצורה לא מתוכננת ולא מתוכללת. התקציבים במרכזי הפינוי לא הגיעו אלינו. הפניות הראשונות שקיבלנו מתחילת המלחמה היו פניות של נפגעי עבר שאחרי מצוקה גדולה מצאו כוחות ליצור איתנו קשר ודיווחו על סיפטומים של פוסט טראומה כתוצאה לחשיפה לתוכן קשה. נדרשנו לתת עזרה לקטינים שנפגעו במרכזי פינוי. הבעיה שלנו היא מימונית כלכלית".
כשנשאלה הוכמן על רשימות ההמתנה לטיפול במשרד הרווחה דיווחה: "1,700 אנשים ממתינים ברשימות המתנה לטיפול של משרד הרווחה". ח"כ שלי טל מירון: "נעשו דברים בנושא הטיפולי אבל אנחנו מבינים שיש עוד הרבה עבודה. התורים ותקופת ההמתנה הם איומים ואנשים מגיעים למצבי קיצון. אנחנו חייבים לפתור את זה. אוכלוסיות רגילות נמצאות במצב מורכב אז על אחת כמה וכמה אוכלוסיות נפגעות". היו"ר תמנו שטה סיכמה: "אני מבקשת לדעת כמה מרכזים לטיפול קיימים גם בפילוח גאוגרפי. הוועדה מבקשת לדעת כמה קבוצות ותוכניות הוקמו כדי לצמצם את רשימות ההמתנה כולל בדיקה על רשימות ההמתנה לבתים מאזנים ובפיקוח על הבתים המאזנים לאור התלונות שנשמעו בדיון".