לפני שנה בדיוק נכנס תת-ניצב רן לוי לתפקיד מפקד מרחב כנרת במשטרה. בטקס שנערך באנדרטת חטיבת גולני דובר על המאבק בתופעת הפרוטקשן, על משילות ועל התקווה שיוחזרו לידי המשטרה האמצעים המיוחדים, דוגמת "פגסוס", שנלקחו ממנה.
כעבור חודש פרצה מלחמה והקלפים נטרפו. "כשראינו מה קורה בדרום נערכנו לתרחיש הקיצוני ביותר, כלומר - לאפשרות של חדירת מחבלים לישראל", אמר לוי בריאיון לוואלה ומבהיר שגם היום הכוחות שעליהם הוא מפקד ערוכים לאפשרות של ניסיון חדירת מחבלים לתוך ישראל: "אם אתה יכול להגיד לי שאין מנהרות, אהיה יותר רגוע". השבוע גילה לוי כי ימונה לתפקיד ראש אגף אק"ם וסי"ף במשטרה ויקודם לדרגת ניצב.
לוי, בן 57, נשוי, אב לחמישה וסב לארבעה. אחרי שהשתחרר משירות צבאי כלוחם בחטיבת גולני התגייס למשטרה בתפקיד לוחם יס"מ במחוז צפון. במהלך השנים מילא תפקידים רבים, בהם פיקוד על תחנות משטרה, פיקוד על היס"מ, וקצין אג"מ מחוזי - כל התפקידים במחוז הצפוני. כמו כן פיקד על משטרת התנועה הארצית. מרחב כנרת שעליו הוא מפקד, הוא אחד משלושה מרחבי המחוז הצפוני במשטרה, יחד עם מרחבי עמקים וגליל. במרחב שש תחנות: קריית שמונה, תחנת גולן (ממוקמת בקצרין), ירדן (בראש פינה), צפת, טבריה ומעלות. בנוסף יש עוד נקודות משטרה ביישובים שונים, כמו בעיר מע'אר לדוגמא. מטה המרחב נמצא בצפת. משרדו של לוי נמצא במצודת הטיגארט הגדולה שבנו הבריטים על הר כנען, בעת ששלטו על ארץ ישראל. כיבוש המצודה הענקית על ידי הפלמ"ח במלחמת העצמאות היה אחד הסמלים הבולטים של מבצע יפתח. מאז ועד היום משמש המבנה המנדטורי את משטרת ישראל.
המציאות הביטחונית הקשה בצפון לא זרה ללוי. הוא תושב מושב שומרה שליד גבול לבנון בגזרה המערבית. הוריו הם מראשוני המתיישבים במושב זרעית, שגם כן על הגבול עם לבנון. המושב קם זמן קצר אחרי מלחמת ששת הימים ולוי הוא הילד הראשון שנולד במושב סמוך לעלייה על הקרקע. תקופות ממושכות נאלצו ילדי המושב לישון במקלטים בשל ירי קטיושות וחדירות מחבלים. אביו, דוד, היה הרב"ש של המושב במשך עשרות שנים. "הבית שלנו חי את זה. כשהיה צריך, אבא היה מפעיל את האזעקה ויוצא לכרוז לתושבים לרדת למקלטים, לכן גם היום אני פחות מתרגש מאזעקות", אמר.
בית המשפחה היה הצפוני ביותר במושב ובעיתונות התקופה, שבה דווח על תקריות ירי על זרעית, צויין כי "ביתו של דוד לוי, מוותיקי מושב זרעית שעל הגבול, עומד מול 'גבעת הבזוקות' (בזוקה - מטול רקטות נגד טנקים ששימש את המחבלים - א"א) והמחבלים היו יורים בלילות על ביתו". גם כשסיים את תפקידו כרב"ש עדיין היה הבית של דוד לוי מטרה ובמלחמת לבנון השנייה הוא נפצע קשה מירי על בית המשפחה.
כעת משפחתו של תנ"צ לוי מפונה מביתה וכך גם הוריו. "השנה הזאת לא עשתה טוב להוריי, אני רואה אותם דועכים", אמר לוי בריאיון לוואלה. הוא עצמו מגיע מדי פעם לבקר בביתו וגם ישן שם כמה לילות. "עצוב מאוד לראות את היישובים הריקים, את העשביה שצומחת בחצרות הבתים. לא דמיינתי תרחיש שבו יפונו יישובים והם יהיו כמעט ריקים לגמרי". לדבריו, "המערך שלנו היום שונה לחלוטין ממה שהיה לפני שנה. קראתי תחקירים על מה שקרה בדרום ובנינו מערך שייתן מענה בעת הצורך. צוידנו באמצעים שרק יכולנו לפנטז עליהם, החל ממקלעים, אמצעי ראיית לילה, קסדות מיוחדות ועוד. אנחנו כל הזמן מתרגלים תרחישים שונים. כל שוטר במרחב יודע איפה הוא צריך להיות במקרה של חדירה; לאיזו עמדת ירי להגיע, או לאיזה כיתת כוננות לחבור".
תחנת המשטרה שהפכה לקרבית ביותר היא תחנת קריית שמונה. "השוטרים שם הם ממש לוחמים שרצים כל הזמן בין הזירות. מדובר במציאות חיים לא פשוטה; רובם נשארו לבד ומשפחותיהם פונו, אבל עד היום אף אחד מהם לא ביקש לעבור ולשרת בתחנה אחרת". התחנה עצמה הפכה יעד לירי של חיזבאללה ועברה למבנה ממוגן.
חלק גדול מהמפונים נשארו במרחב שעליו הוא מפקד. טבריה קלטה בשלבי הפינוי הראשונים כ-14,000 מפונים. תוך מספר ימים אוכלוסיית העיר צמחה ב-25 אחוז. "בתי המלון הפכו לסירי לחץ, הייתה עלייה במקרי אלימות במשפחה והקצנו שוטר לכל מלון מפונים", אמר. מלבד מספר ניסיונות ביזה, בעיקר בקריית שמונה, לוי מספר על תופעה נוספת שצצה בשנה האחרונה: "פליליסטים מהמרכז גילו את הביקוש שגדל לסמים בצפון, אולי כניסיון להתמודד עם המצב הלחוץ. אנחנו תופסים כמויות גדולות מאוד של סמים בשנה האחרונה".
האסון במג'דל שמס
גם הגבול המזרחי של ישראל נמצא במרחב כנרת. כל גדר הגבול עם סוריה וגם חלקו הצפוני של הגבול עם ירדן. האירוע הקשה ביותר שאליו נחשף במהלך המלחמה היה האסון הנורא במג'דל שמס שבו נהרגו 12 ילדים ונערים מהתפוצצות רקטה בלב היישוב. "קיבלתי דיווח על נפילת טילים ומהר מאוד הבנתי שזה קרה במגרש כדורגל שבו היו עשרות ילדים. עליתי לרכב והתחלתי להקפיץ לשם כוחות. המשימה הראשונית הייתה לאפשר פינוי מהיר ככל האפשר של הנפגעים. התמונות שראיתי שם היו קשות מאוד", הוא נזכר.
"כל הכפר הגיע למקום, אנשים חיפשו את הילדים שלהם וצריך היה לגלות רגישות גדולה, וכל הזמן גם היה חשש מעוד נפילות", הוא המשיך. לדבריו, על רקע האסון הכבד בלט שיתוף הפעולה של החברה האזרחית ביישובים הדרוזיים בגולן עם משטרת ישראל. מדובר בחברה שמידת החשדנות שלה בממסד הישראלי הייתה גבוהה לאורך השנים ושיתופי הפעולה נעשו במשורה. "בארבעת הכפרים קמו כיתות כוננות במלחמה. בהתחלה היו איומים על חלק מהלוחמים באותן כיתות כוננות, היום מי שנמצא שם מוערך מאוד. בהחלט רואים שינוי", אמר בסיפוק.
"ילדה נכנסת לבניין - ונעלמת"
לצד המלחמה הייתה לשוטרי המרחב גם עבודת משטרה קלאסית. המקרה הבולט ביותר הוא היעלמותה של הילדה היימנוט קסאו. היימנוט, ילדה בת 9 שהתגוררה עם משפחתה במרכז קליטה בצפת, נעלמה בערבו של יום 25 בפברואר. היא נראתה נכנסת לבניין ומאז אבדו עקבותיה, כאילו בלעה אותה האדמה. עד היום אין בידי המשטרה קצה חוט שיסייע בפיתרון התעלומה. "אני עוסק במקרה מדי יום ומתייחס אליו כאילו הבת שלי נעלמה", אמר לוי. "אני כל הזמן שובר את הראש ושואל את עצמי מה לא עשינו עדיין? בדקנו כל דבר, שאבנו מים מבארות וביובים, נעזרנו במומחים מתחומים שונים, השתמשנו בכל הכלים שקיימים".
לדבריו, השוטרים עברו בכל החדרים, המחסנים, הפירים והחללים שבמרכז הקליטה. "נעזרנו במכשיר שמזהה חללים נסתרים, כמו קירות כפולים. הורדנו כלב בסנפלינג לתוך פיר המעלית", סיפר. "זה מתסכל, ילדה נראית נכנסת לבניין - ופתאום זה מתנתק. היא נעלמת", הוסיף.
דווקא מה שנראה כמשימה המרכזית, ההתמודדות עם תופעת סחיטת דמי החסות, נדחקה מעט לשוליים וניכרת ירידה בתופעה שפגעה קשות בשגרת החיים בגליל. הוא מודה שזה קרה בעיקר בהשפעת המלחמה, אבל טוען שגם לעבודת המשטרה יש חלק בירידה. "עיקר העבודה נעשית מול פליליסטים מטובא", אמר בהתייחסות לגרעין קטן של עבריינים שפועל בתחום הפרוטקשן. "טובא זנגריה זה כפר של 7,000 תושבים והם רוצים להוקיע מתוכם את האנשים הבעייתיים. אנחנו לא נותנים להם לנשום והגענו להרבה כתבי אישום", אמר והזכיר שבעבר היה מפקד תחנת ירדן שבראש פינה ולכן הוא "מכיר את הנפשות הפועלות".
מי שעוד היה בכפר באותה תקופה סוערת שבה אלמונים הציתו מסגד בכפר ובעקבות כך תושבים התפרעו בזעם והציתו את בניין המועצה המקומית, הוא חבר הכנסת צביקה פוגל. פוגל היה אז ראש המועצה הממונה בטובא זנגריה. באותם ימים מכוניתו הוצתה ועל משרדו נורו כדורים. היום הוא חבר כנסת בסיעת עוצמה יהודית ויושב ראש הועדה לביטחון לאומי. הוא גר במשמר הירדן שבאיזור ולוי מציין שיותר קל להסביר לו את מה שקורה באזור.
איתמר בן-גביר, ראש המפלגה של פוגל והשר לביטחון לאומי הוא דמות שנויה במחלוקת בציבוריות הישראלית, אבל לוי מגדיר אותו כ"שר שמבין עניין ומבין את צורכי המשטרה וכשצריך פועל לשינוי חקיקה". לדוגמא, תנ"צ לוי מציג את ההחמרה בחקיקה שמקלה את ההתמודדות עם חשודים בסחיטת דמי חסות. עם זאת, בשנה החולפת בן גביר מתח ביקורת קשה על שוטרים של לוי. זה קרה כשאלפים פרצו בל"ג בעומר למירון, למרות שהמקום הוכרז שטח צבאי סגור. בצילומים שפורסמו תועדו שוטר שדוחף בעוצמה גבר ושוטרת שדוחפת אישה ובועטת בה.
בניגוד למקרים דומים שבהם התנהגות שוטרים כלפי מפגינים, לעיתים מבוגרים, זכתה להתעלמות השר או אפילו לגיבוי שלו, הפעם השר בן גביר דרש מהמשטרה דין וחשבון "על פגיעה באדם מבוגר". לוי מנסה לצאת משדה המוקשים הזה ומצד אחד מגבה את שוטריו ומתגאה על "אירוע מוצלח שבו שמרנו על תוכנית מבצעית שלשמה היינו שם" ויחד עם זאת, הוא מציין: "טיפלנו משמעתית בעקבות אותם אירועים שהצטלמו לא טוב. הפקנו לקחים".
לאחרונה הודיע ניצב שוקי תחאוכה, מפקד מחוז צפון במשטרה, על סיום תפקידו. אבל לוי לא מתייחס לאפשרות כי שמו יעלה כמועמד לתפקיד. הוא עצמו לא נאלץ להיכנס לאזור הרגיש שנוצר נוכח ההפגנות והמחאות ברחבי הארץ. הצפון תחת מלחמה, רבים עזבו ומאבקי הקיום משתלטים על סדר היום של התושבים ונערכות הפגנות מעטות. הפגנות שבועיות נערכות בצמתים ראש פינה ועמיעד, אבל לא נוצרו שם קונפליקטים בין המשטרה והמפגינים. לוי מבהיר שבכל מקרה לא יאפשר חסימת צירים ראשיים "מלבד חסימות לדקות בודדות".