ככה לא מנהלים משא ומתן

ככה לא מנהלים משא ומתן, תשאלו כל איש עסקים או מומחה לניהול משא ומתן. אם נשכיל להפעיל את השכל הישר נגיע למסקנה שלא ניתן אפילו להתחיל לנהל משא ומתן כאשר לא ברור כלל מה הוא מושא הדיון והאם הצד שעימו מתנהל המשא ומתן יכול בכלל לספק את "הסחורה".

בואו נעשה סימולציה קצרה, האם ייתכן שאני ארצה לרכוש צי של מכוניות מסוחר, כאשר כלל לא בטוח כי המכוניות נמצאות ברשותו? ויתרה מזאת, איני יודע מה מצבן, או מה מספרן אפילו? התשובה כנראה ברורה לכולנו. ייתכן וההשוואה אינה במקומה, ואין בכוונתי לפגוע - לא בחטופים ולא במשפחותיהם היקרות.

אבל השאלה בעינה נותרת, איך ייתכן לנהל משא ומתן לאורך חודשים ארוכים בלי לדעת בעצם על מה ומי מתנהל משא ומתן בפועל. והאם הוא או היא בכלל בין החיים. בעיניי יש הבדל תהומי אם מדובר על 30 חטופים או על 130 חטופים. בלי להמעיט חלילה בחייו של הקדושים של אף יהודי, אולם עם זאת יש לזכור כי עשרות אלפי חיילים ממיטב בנינו ובנותינו, מסכנים את חייהם יומם ולילה לאיתור אותם החטופים, וחייהם בעיניי קדושים ויקרים לא פחות.

איננו יודעים מה מצבם של החטופים, אולם האבסורד הגדול בא לידי ביטוי בעובדה שגם אם היינו יודעים על מצבם של החטופים ומספרם, אין שום ודאות לגבי העובדה כי חמאס הוא זה שמחזיק בהם, יודע על מקום הימצאם או שולט בסיטואציה, מה שבכלל מעלה תהיה האם הוא יכול לנהל עליהם מו"מ.

לכן שאלתי היא, איך ניתן בתנאי אי ודאות כה גדולים לנהל משא ומתן רציני ולסכם פרטים בהיעדר כל הפרטים החיוניים? זה אפילו גובל בהפקרות.

מאז ומתמיד נושא השליטה הווה אבן נגף ותנאי חשוב בניהול משא ומתן, אחרת אתה פשוט לא פרטנר. אני זוכר את דבריו של שר החוץ אביגדור ליברמן ב-2014 שהתייחס לעובדה שאבו מאזן לא פרטנר למשא ומתן בשל היעדר השפעה ושליטה על המתרחש בעזה באותה תקופה. באותה רוח היו דבריהם של ראש הממשלה נתניהו ואחרים. אז מדוע היום לגיטימי לנהל משא ומתן עם גורם שאינו מראה שליטה על הסיטואציה? מדוע היום החמאס הוא כן פרטנר?

מו"מ מתוך חולשה

חמאס רוצים לנהל משא ומתן עם ישראל על החטופים? שיתכבדו ויציגו את מספרם המדויק של אלו שהם בין החיים, את מצבם הבריאותי נכון להיום והוכחה לכך שהם נמצאים ברשותם ובשליטתם. או אז ניתן יהיה לנהל עמם משא ומתן, כל מה שקורה היום, בין היתר בלחץ התקשורת והמשפחות (אותן אני כמובן לא מאשים), מביא לכך שפוזיציית המיקוח של ישראל חלשה יותר ופגיעה יותר.

אין לנו מושג על כמה מהחטופים מתנהל משא ומתן, לא מצבם ולא העובדה כי חמאס באמת יכול לשחררם. במקום זאת, מפעילים עלינו כל פעם תרגילים פסיכולוגיים של הקלטות שמודלפות ברגעים הקריטיים ומלבים את סיר הלחץ המבעבע במילא בחברה הישראלית.

אני מבין את המצב הרגיש בוא נמצאת החברה, המועקה של המשפחות והמרה השחורה בה נמצאת החברה הישראלית, יחד עם זאת כל מומחה למשא ומתן יגיד לכם שלמו"מ נכנסים עם ראש קר ומחושב, ובמקרה זה, אם אין לך "סחורה" להציג, אל לך להיות בשולחן מו"מ.

חייבים להתאפס ולדרוש במלוא האסרטיביות הוכחה לאות חיים של כל החטופים והחטופות, להבין את מספרם ומצבם ולהיות בטוחים שהם נמצאים בידי חמאס ולא ארגון איסלאמיסטי 'מתחרה' שלא נשמע להוראות סינוואר.

הקהילה הבינלאומית חייבת לסייע מה לנו בכך, אחרת מדובר בהליך סרק שהינו לא יותר מאחיזת עיניים ותרגיל פסיכולוגי נוסף שנועד לפגוע בחברה הישראלית ולהוציא ממנה מחירים גבוהים מבלי לספק תמורה הולמת.

הכותב הוא משפטן ומכהן כסגן ראש עיריית אשדוד