"אני שומע את הזעקה של משפחות החטופים שאיבדו את היקר להן מכל. רעייתי ואני הולכים למפגשים קורעי לב, שפשוט שוברים את הלב לרסיסים. אני שומע, אני מקשיב, אני גם לא שופט, ואני עושה הכל כדי להחזיר את החטופים וכדי לנצח במלחמה" - כך הכריז אמש לציבור את דבריו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מר הפקרה.
אני שומעת את המילים הללו ולא מאמינה.
אתה מבין, אדוני ראש הממשלה, לא "איבדנו" את היקר לנו מכל. אתה הפקרת בשבי את היקר לנו מכל. אתה הותרת את אהובינו בשבי, בידיהם של רוצחים פסיכופתים ובכך התרת את דמם. כל זאת בזמן שיכולת לחתום על עסקה, על מתווה מציל חיים, שהיה מוביל לשחרורם בחיים.
אבל לא - בכל פעם שהמשא ומתן התקדם, דאגת לטרפד, לחבל, להדליף בשם גורם מדיני בכיר, לתדרך את השרים שלך ולתקוף את העסקה המתגבשת. בשבוע שבו נרצחו אלכס, אלמוג, עדן, אורי, הירש וכרמל הובלת להצבעה דחופה על ספין פילדלפי, ששוב הרחיקה את שחרורם ולמעשה - גזרה את דינם.
ציינת בתגובתך, פעמיים, את ליבך הקרוע, השבור לרסיסים. ואני? אני חושבת על הלב של עדן ירושלמי. איך לבה תפקד כשגופה בקושי שרד את תנאי ההרעבה הקשים? איך לבו של הירש תפקד כששרד קטיעה של יד כדי למות לבסוף מכדור בראש? אלו סיפורים ששוברים את הלב.
איזו משמעות יש למילים שלך? ל"סליחה שלא הצלחנו"? איך אפשר להאמין להן כאשר אנחנו יודעים שבפעולותיך ובאי פעולותיך אתה גוזר על חטופים אחרים עוד תקופת שבי ממושכת, אולי אף את מותם?
ביקרת השבוע ביותר משבעה אחת. בכמה עוד שבעות נשב אם התכנית שלך ביחס לחטופים היא רק לחץ צבאי? הלחץ הצבאי מסכן חטופים והורג אותם. אתה יודע זאת כבר חודשים ארוכים ועכשיו כולם יודעים.
כמה עוד אפשר לזעוק זאת? 27 חטופים חיים שנרצחו כתוצאה ישירה או עקיפה של לחץ צבאי אינם מספיקים לך? עד מתי? אני קמה כל בוקר באימה, שיקירינו החיים בשבי נמצאים כפסע ממותם. גם אלעד אחי חי ושרד בשבי. עד שהוצא להורג.
אז אני שומעת אותך ולא מאמינה. אני מקשיבה לך וחשוב יותר: רואה ויודעת שאתה עושה הכל כדי לא להחזירם בדרך הבטוחה והמהירה ביותר - בעסקה. מכאיב עוד יותר לדעת שלא בטחון המדינה מנחה אותך אלא רק שיקולים פוליטיים ציניים.
ובקשר לכך ש"אינך שופט" את אביו השכול של אורי דנינו? נותר לי רק לומר שכדאי שתשפוט. את עצמך כמובן. לא אותו, שבנו נרצח במשמרת שלך, אחרי ששרד 11 חודשים בשבי. אך את עצמך הרי אינך שופט, אתה הרי קורבן נצחי. אנחנו, כל אזרחי המדינה, נשפוט אותך לדיראון עולם על הפקרת החטופים.
חתום על עסקה, סיים את המלחמה. ואם אינך יכול להשיב אותם עכשיו, לך. כדי שהם יוכלו לשוב.
כרמית פלטי קציר היא אחותו של אלעד קציר, שנחטף חי ונרצח בשבי חמאס. אימה חנה שוחררה מהשבי אחרי 49 ימים. אביה, רמי קציר ז"ל, נרצח בביתו בקיבוץ ניר עוז.