נמשכת מגמת הירידה בשיעור כיסוי חיסוני השגרה בבית הספר, כך על פי דו"ח סיכום שירותי בריאות לתלמיד בשנת הלימודים תשפ"ג 2022-2023 של משרד הבריאות. מהדו"ח עולה כי הורים רבים בעיקר בדרום הארץ מסרבים לחסן את ילדיהם. לצד זאת, עלייה של 3.8% במתן חיסון נגד נגיף הפפילומה (HPV).
על פי הדו"ח, החל מכיתה א' עד כיתה ח', תלמידי ישראל מקבלים חיסונים רבים. בכיתה א' חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח (MMRV) , כיתה ב' חיסון נגד דפתריה, טטנוס, שעלת ושיתוק ילדים (IPV-Tdap) וחיסון נגד שפעת, בכיתה ג' ו-ד חיסון נגד שפעת, כיתה ז' חיסון נגד נגיף הפפילומה HPV במחוזות חיפה, מרכז (נפת השרון) ודרום בלבד ובכיתה ח' חיסון נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת Tdap וחיסון נגד נגיף הפפילומה HPV.
בכיתה א' וב' אחוז המחסנים את ילדיהם בכלל הארץ היה גבוה עם 91.2%-91.8%, ירידה מזערית משנת 2022 ב-0.6% ביחד. בכיתה ב' ג' ו-ד' יש ירידה דרמטית בין 35.8% ל-27.6% בכיסוי הארצי לחיסונים. בכיתה ח' בחיסונים נגד דיפתריה טטנוס ושעלת 89.9% מתחסנים ירידה ב-1.5% משנת 2022 ובכיתה ח' מתחסנים בין 64% ל-55.5% לנגיף הפפילומה כאשר ישנה עלייה של 3.8% משנת 2022 בהתחסנות המנה השנייה נגד הנגיף.
הסיבה לירידה הדרסטית בחיסונים היא שההורים מסרבים לחסן את ילדיהם ושיעורי הכיסוי של החיסונים ובדיקות הסינון במחוזות אשקלון ודרום נמוכים בהשוואה לשאר המחוזות. למשל, בחיסוני השפעת במרכז הארץ מתחסנים 41% בעוד שבדרום רק 28%. במחוז תל אביב בכיתה ד' מתחסנים 27% בעוד שבאשקלון 19% בלבד. בחיסון נגד דיפתריה טטנוס ושעלת הכיסוי הארצי ירד מתחת ל-90% ובמחוז הדרום הכיסוי עומד על 75% בלבד.
גם בחינוך המיוחד אחוזי התחסנות נמוכים לשפעת עם הבדלים בין מחוז מרכז-ת"א (27%) לדרום (19%) ואשקלון (20%) כאשר אחוז סירוב ההורים הארצי עומד על 50% ואחוז המחוסנים הארצי עומד על 25%.
במשרד הבריאות טוענים כי למרות ששיעור כיסוי החיסון נגד שפעת לתלמידי בית ספר ירד בהשוואה לשיעור הכיסוי בשנים הקודמות, עדיין שיעור הכיסוי הוא בשיעור גבוה לעומת הכיסוי בקבוצת הגיל הרלוונטית, טרם התחלת החיסון בבתי ספר (בשנת 2016).
השוני לטענתם נובע מהעובדה כי מאז החזרת מתן שירותי בריאות לתלמיד במחוזות אלו לאחריות מחוזות משרד הבריאות, לא הוגדלו מספר תקני האחיות בהתאם לגידול אוכלוסיית התלמידים, בשונה ממחוזות בהן השירות ניתן על ידי ספקים להם ניתן כל שנה גידול תקציבי בגין גידול מספר התלמידים. הדבר ניכר פחות במחוז צפון שכן השירות הוחזר אליו רק בשנים האחרונות ולכן הפערים פחות נראים בשלב זה.
בנוגע לבדיקות הערכת גדילה ובדיקת סינון לראיה ושמיעה, שמטרתן איתור מוקדם של תלמידים עם חשד לליקוי בריאותי העלול להגביל את תפקודם והישגיהם הלימודיים, גם כאן אנו רואים ירידה של 2.5% בבדיקות בכיתה א' בכלל הארץ מ-95% ל-92.4, לעומת זאת בכיתה ח' ישנה עלייה של 2% וגם עליה בבדיקות השמיעה.
לגבי הערכת גדילה, שיעורי כיסוי הבדיקות במחוז דרום ממשיך להיות נמוך ועומד על 75.1% כמו גם לגבי שיעורי ביצוע מעקבים לתלמידים שהופנו להמשך בדיקות ומעקבים במחוזות דרום ואשקלון, בניגוד לאחוז הארצי שעומד על 92.4%.
איפה מקדמים אורח חיים בריא?
לפי הדו"ח העיר המצטיינת היא נתניה שמלמדת כחלק מסל שירותי בריאות לתלמיד שיעור חינוך בנושאים שונים כמו מניעת תאונות ופגיעות, תזונה נבונה ופעילות גופנית וחינוך לגיל ההתבגרות גבוה בהרבה מעל 90%, מעל הממוצע הארצי שעומד על בין 73% ל-53% מכיתה א' עד ט'. במחוזות אשקלון ודרום שיעורי הכיסוי נמוכים בכל הכיתות בין 3% ל-21%, בצפון בין 43% בכיתה א' ל21% בכיתה ט' ובתל אביב- מרכז בין 90% בכיתה א' ל63% בכיתה ט'. בירושלים 97% בכיתה א' ו-78.4% בכיתה ט'.
לטענת משרד הבריאות הפערים נובעים מכך שקיימת גמישות תפעולית המאפשרת לחברות פמי ונטלי להעסיק כח אדם כגון אופטומטריסטים לביצוע בדיקות ראיה, קלינאי תקשורת לביצוע בדיקות שמיעה ומחנכים לבריאות לשיעורי חינוך לבריאות, עובדה זו מאפשרת מתן השירות לאורך כל השנה במקביל לביצוע הפעילויות על ידי האחיות.