חוקרים של בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים יחד עם בית החולים איכילוב מצאו כי: חודש לאחר אירועי השבעה באוקטובר, ישנה עלייה ב-46% בכמות המטופלים שהגיעו למיון בבית החולים לשם קבלת הערכה או קבלת טיפול פסיכיאטרי, בהשוואה לאותה התקופה בשנת 2022. מרבית המטופלים שהגיעו לחדר המיון לאחר ה-7.10 לא היו עם אבחנה פסיכיאטרית קודמת.
על פי תוצאות המחקר הגיעו לחדר המיון 256 מטופלים בחודש נובמבר 2023, כאשר 64% דיווחו כי הגעתם נובעת בעקבות אירועי הטרור או ירי הטילים שחוו מאז ה-7 באוקטובר. 68% מהמטופלים לא היו בעת הגעתם עם אבחנה פסיכיאטרית קודמת בניגוד ל-89% בשנה הקודמת.
בנוסף, הייתה גם עלייה של 10% לגבי הגעה למיון עם חברים או משפחה מ-28% בנובמבר 2022. כמו כן, 14% מהמטופלים אובחנו עם תגובת דחק חריפה כאשר בחודש נובמבר 2022 לא היו אבחנות בנושא, ו-43% עם הפרעת דחק חריפה מול 1% בלבד. עוד מצאו כי 15% מהמטופלים הגיעו עם רקע של אבחנה פסיכיאטרית חמורה כמו סכיזופרניה ו-3% היו עם הפרעה דו קוטבית.
החוקרים השוו בין המטופלים שהגיעו למיון בבית החולים איכילוב לשירות פסיכיאטרי, לפי הגורם המביאים אותם לקבלת טיפול במיון בית החולים, הקרבה למקום אירועי הטרור, מידת החשיפה שלהם לאירועים, מאפייניהם הקליניים-אבחנת רקע ואבחנה במיון. המידע נאסף מהתיקים הרפואיים והושווה למטופלים באותה התקופה בשנה הקודמת בשנת 2022.
הממצאים של ד"ר ליגת שליו ו- פרופ' אדם רוז מבית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית ירושלים, ושל ד"ר רננה איתן וחוקרים נוספים מהמערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, תל אביב יפו"- ד"ר אביב אבני, ד"ר אורן טנא, ד"ר קרן אבירם וד"ר ענבל, מראים כי אירועי טרור גדולים משפיעים רבות על הגעת מטופלים בחירום לטיפול פסיכיאטרי, צרכי האוכלוסיה עשויים להשתנות בתגובה לגודל האירוע ויש להתאים את מאמצי התכנון למקרי חירום גדולים בהתאם. הממצאים הוצגו בכנס השנתי שנערך בשבוע שעבר של איגוד רופאי בריאות הציבור ובתי הספר לבריאות הציבור.
כזכור, ישראל ספגה בשביעי באוקטובר אירוע טרור רצחני וקשה עם 1,200 נרצחים, 250 חטופים כאשר 101 מהם עדיין נמצא במנהרות הטרור בשבי החמאס ומיליוני בני אדם שנחשפו לזוועות שנעשו ביישובים העוטף והדרום ברשתות החברתיות. בהשוואה למתקפות טרור בעולם, ה-7.10 ביחס לגודל אוכלוסית ישראל, היה משמעותי הרבה יותר גם ביחס לאירוע הטרור הגדול ב-11 בספטמבר, כאשר גם שם נמצאה עליה בבעיות בריאות הנפש כמו פוסט-טראומה, לצד השפעה על השימוש בשירותי חירום פסיכיאטריים בבתי החולים.
"אני גרה בגליל העליון, וכשעשיתי את המחקר הזה, הבנתי שאני כעת יוצרת ידע שאולי יעשה בו שימוש בבתי החולים באזורנו. עד היום, 11 חודשים בתוך מתקפה בלתי נגמרת של חיזבאללה ואחרי לילה של יירוטים וטילים בלתי נגמרים, אני מבינה עד כמה אנחנו בסכנה ממשית שתצריך את הידע הזה, אמרה בשיחה עם וואלה, ד"ר ליגת שליו מבית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית- ירושלים.
"מדובר על מחקר מהותי וחשוב. מדינת ישראל בעברה חוותה משברים רבים ואירועי טרור רצחניים וככל הנראה נמשיך לחוות כאלה בעתיד. מסקנות המחקר הן דרמטיות ומשמעותיות לאור האתגרים שהמדינה שלנו צפויה עוד לחוות. המסקנות הנלמדות במחקר מאפשרות לגורמי הרפואה ולקובעי המדיניות כלים וידע מבוססי מחקר על איך בתי החולים ומערכת הבריאות צריכה להתארגן בעת אירועי טרור. המערך הפסיכיאטרי צריך להתארגן אחרת לחלוטין בעת אירוע הטרור ובימים לאחר מכן", סיכמה.