מעבר אלנבי, בו אירע הפיגוע הרצחני הבוקר, מרכז את התנועה מירדן לרשות הפלשתינית, של סחורות ואנשים כאחד. מיקומו בבקעה, סמוך ליריחו, והינו נמצא באחריות משותפת של ישראל וירדן. הוא מצוי באחריות רשות שדות התעופה במשרד התחבורה, האחראית גם על מעברי הגבול היבשתיים, ואנשיה מאבטחים את המקום.
במקור, הוקם על גבי נהר הירדן בידי הטורקים במאה ה-19. אולם, מאז מלחמת ששת הימים, הוא משמש כמעבר הגבול בין יהודה ושומרון לירדן, ודרכה לעיראק, סעודיה ולמדינות המפרץ. ישראלים וסחורות לישראל עוברים דרך מעברי הגבול האחרים עם ירדן, בבית שאן ובאילת. דרך המעבר, עוברים בין היתר עולי רגל מוסלמים למכה, כמו סחורות שרוכשים ומייצאים הפלסטינים, כשבכל שנה עוברים דרכו כ-100 אלף משאיות ויותר מ-3 מיליון נוסעים.
עד היום, הצליחו הירדנים לשמור על המעבר כאי מבודד של פעילות כלכלית ואזרחית, כאשר הפיגוע היחידי מאז חתימת הסכמי השלום ב-1994 ועד הבוקר אירע ב-2014, כאשר אזרח ירדני ניסה לחטוף נשק מחייל ישראלי שאבטח את המעבר, ונורה למוות בידי חיילים אחרים.
הפיגוע הבוקר מגיע בהמשך לעלייה בפעילות העוינת בגבול הארוך עם ירדן בשנה האחרונה, מה שמתבטא בגידול בהברחות נשק וכניסת מחבלים לאורך הגבול שאין בו גדר מאסיבית ועתירת חיישנים כמו בגולן ומסביב לרצועת עזה.
ברקע האירוע הרצחני מצוי גם המאמץ של איראן החמאס "לחמם" את השטחים, לצד המתיחות בין ירושלים ועמאן, בין ראש הממשלה נתניהו למלך ירדן עבדאללה. היכולת להבטיח שנהג ירדני לא יגיע למעבר חמוש, כמו שאירע הבוקר, תלויה במאמצי כוחות הביטחון הירדניים, ובמאמץ שמשקיע ממשל עבדאללה בנושא.
כמו כן, ניסיון ישראלי להגביל את פעילות המעבר יגביר עוד יותר את התסיסה ביהודה ושומרון, ויפגע עוד יותר בכלכלה הפלסטינית, שנפגעה קשות מהאיסור על הכנסת פועלים מהשטחים לעבודה בישראל בעקבות ה-7 באוקטובר.