טקס האזכרה הממלכתי ה-8 לשמעון פרס נערך היום (רביעי) בחלקת גדולי האומה בבית העלמין הר הרצל שבירושלים. ליאת אצילי, ששוחררה משבי חמאס ברצועה, הורשתה לעלות ולנאום במהלך הטקס למרות שלא נכללה ברשימת המשתתפים. "הממשלה הראתה שחיי אדם לא חשובים", הצהירה. "אנחנו עם ללא מדינה, אזרחים ללא מנהיג, אומה שלמה שנחטפה ע"י מחבלים מבית ומחוץ. היום ברור לכולנו: מר הפקרה חייב ללכת כדי שהחטופים יוכלו לחזור". אצילי סיימה את דבריה ופנתה לנשיא יצחק הרצוג: "אדוני הנשיא, צא אל הציבור ותודיע שראש הממשלה מעל בתפקידו בכל הקשור להחזרת החטופים, ושעליו לחתום על עסקה מיד!".
הרצוג, שנאם לפניה, כבר עזב את הטקס. גם הוא התייחס בנאומו לכשל ההנהגתי: "ישראל כשלה בהגנה ב-7 באוקטובר, ובשמירה על חיי החטופים". הוא המשיך: "אי אפשר לחזור לשגרת חיים. חייבים לפעול ביתר שאת עכשיו. בדחיפות קריטית. להצלת אחיותינו ואחינו שעודם שם - בגיא צלמוות. ברוח תפיסתו של שמעון פרס נגד הטרור, כפי שהזכרתי, מוכרחים לבוא חשבון עם ארגון טרור רצחני שטובח באחינו - טובח - משמע לא רק בשבעה באוקטובר, גם בימים אלו".
חבר הכנסת גדי איזנקוט העיד על פרס: "הוא היה איש אשכולות. חדשן וסקרן ומעל הכול - מנהיג שיודע לקחת החלטות קשות. פועלו הוא חלק מהישגים שמבטיחים את עתידנו במדינת ישראל. שמעון פרס היה מנהיג שנלחם על דרכו. גם בימים הקשים והמורכבים בהיסטוריה של במדינת ישראל לנגד עיניו הייתה טובת המדינה. פעל להעצמת מרכיבי הביטחון של מדינת ישראל".
חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות ובנו של הנשיא: "שמונה שנים חלפו מאז נפרדנו ממך אבא. בעת הזו חסרונך מורגש בכל הארץ, וביתר שאת. רבים שואלים מה היית אומר על המצב. וחשוב יותר - מה היית עושה. שאלות שלצערי אין עליהן תשובה. אינני זוכר יום בחיי, בו תפיסת עולמך ודרך מחשבתך היו דרושים לנו, וכה חסרים לנו".
"כיום, אנו משוועים להנהגה שתכליתה לשרת את העם כולו, על כל גווניו. הנהגה שאיננה מעדיפה ומקדמת מגזר מסוים, על חשבון האחר. הנהגה שפועלת מתוך העם ובשליחותו - שלא מתאווה לשלוט, ולכפות את רצונה. משרתת, מאחדת. לא מפלגת. הגיע הזמן לשנות כיוון, לצאת לדרך חדשה. הגיע הזמן לסיים את המלחמה. להשיב את החטופות והחטופים הביתה. לטפל בפצועים, בעקורים, ובמשפחות השכול. לשקם את הצפון והדרום. להתעשת. לפעול לאיחוי הקרעים. לנוע קדימה. בתקופה האחרונה ישראל הולכת אחורה, במקום להתקדם. אנו חייבים ליצור עתיד טוב יותר, לכולנו. להימנע ממה שמחליש אותנו, מכשיל אותנו, ומסכן את עצם קיומנו. חובה עלינו לעצור את השקיעה לאחור. יש לנו דרך ארוכה לעשות. נכונה לנו לחימה עיקשת בטרור ובשולחיו להשבת ביטחון מלא בכל בית ישראל. לא נשיג ניצחון מוחלט בלי שנשיג שלום אמיתי".
"לצערי בתחום החברתי הלאומי מצבנו קשה ביותר", נאם שר הפנים משה ארבל. "המחלוקות בעם נראות לעיתים כמעט בלתי פתירות. הממשלה של פרס בשנות השמונים התמודדה עם קשיים כלכליים ניכרים אך התמודדה איתם ביחד, ממשלת אחדות לאומית של פרס ושמיר, בהשתתפות גדולי מנהיגי האומה, יצחק רבין, דוד לוי, יצחק נבון, אריאל שרון ועוד ועוד ענקי הדור. ביחד הם הצליחו להתגבר על קשיים נוראיים למען המדינה ולמען אחדות האומה".
"גם בפני מנהיגי העם היום עומדים אתגרים מורכבים ביותר. אני מתפלל שברוח מעשיו, חזונו ותבונתו של שמעון פרס ז"ל, ישכילו כולם למצוא את דרך המלך, את דרך האחדות, מתוך אהבת העם והארץ המשותפת לכולנו"
פרס, שכיהן כראש ממשלה ונשיא מדינה, נולד בפולין ב-2 באוגוסט 1923, בשם שמעון פרסקי. הוא עלה ארצה עם אמו ואחיו בגיל 12, ויחד הצטרפו לאביו שעשה זאת שלוש שנים קודם לכן. שנה לפני קום המדינה הוא חבר ל"הגנה", שם עבד עם דוד בן גוריון ולוי באשכול במפקדת הארגון. בהמשך מונה לראש משלחת משרד הביטחון לארצות הברית. לאחר ששב ארצה, מינה אותו בן גוריון למנכ"ל משרד הביטחון כשהוא בן 29 בלבד.
בתקופתו כמנכ"ל משרד הביטחון פעל להקמת הכור בדימונה, כחלק מחזון משותף שחלק עם בן גוריון. יחסיהם של פרס ושר הביטחון דאז, פנחס לבון, ידעו עליות ומורדות, כשהמשמעותית שבהן הייתה פרשת "עסק הביש", שלאחריה כינה לבון את פרס "אויבו בנפש".