מסוגל לשקר, אבל לא לנצח את חמאס: האמת מאחורי נאום נתניהו

במשך כ-40 דקות עמד בנימין נתניהו אמש מול המצלמות - ולא הפסיק לשקר. תתפלאו, אבל שקריו של נתניהו - החל מתיאור "מערכת היחסים" האישית שלו עם ציר פילדלפי לאורך ההיסטוריה, שעברה שיפוץ והתאמה לצרכיו, דרך הצגת מסמך המטרות של חמאס, פתק שמקורו לא ברור (בלשון המעטה) ושלשכתו הדליפה בשעתו לתקשורת ככזה שנכתב על ידי סינוואר בכבודו ובעצמו ואפילו הגרפיקה הילדותית, ברמה של שיעור גיאוגרפיה לבית הספר היסודי - הם אינם העניין.

זאת ועוד: לפעמים נדמה שנתניהו מכוון בדיוק לשם - שנספור עתה כמה פעמים הצביע בעד תכנית ההתנתקות, שנתווכח על מידת האותנטיות של "פתק סינוואר" כאילו היה "מברק צימרמן" מימי מלחמת העולם הראשונה, שנלעג למפות שמעלות זיכרון היסטורי קרוב הרבה יותר - אותו איור טיפשי של פצצה שהציג בעצרת האו"ם בשעתו, שנזכיר שציר פילדלפי, כיעד לכיבוש, לא נולד אלא לקראת סוף מאי וכך הלאה - ובלבד שלא נעסוק בשורה התחתונה: ועכשיו מה?

על כך לא אמר נתניהו מילה אחת: לא על איך (ומתי?!) ישיב את תושבי הצפון לביתם (מאחר שהשווה ביניהם לבין תושבי הדרום, אפשר להניח שהוא יעשה זאת לא על ידי ריסון חיזבאללה, אלא על ידי הפסקת מימון המלונות שבהם הם שוהים), לא על איך ישנה את המציאות בעזה, כלומר מלבד כל מני קלישאות אודות לחץ דמיוני על הגרוגרת של חמאס, שמחלפות את "פסע מניצחון".

איזה עתיד הוא מתכנן לכלכלה הישראלית שאת הורדת הדירוג שלה נתחיל להרגיש בקרוב בכיס?

נתניהו ינצח במלחמה? ובכן, הוא לא מסוגל אפילו להפסיק את שביתת המורים בבתי הספר התיכוניים - ואולי דווקא שם יש בכל זאת איזו תכנית לעתיד, אולי לשם הוא מכוון: ליצירת דור חדש של בורים ועמי ארצות שיתרשמו מאוד מאיורים של טילים וחיצים על גבי מפה מטופשת.

בואו ונזרום לרגע עם ראש הממשלה ונניח לרגע שיש לו איזו תכנית גאונית, שאותה הוא מסתיר אפילו מראשי הצבא המטומטמים שלו (לשיטתו ובמשתמע מהדברים שאמר) ושהוא אכן המנהיג הישראלי היחידי שמסוגל לעמוד איתן מול לחץ בינלאומי (עוד לא ראינו כלום, חכו לכך שארצות הברית תמשוך את ידיה מניסיון לסיים את המלחמה). אם כך, למה אינו מפסיק את משלוחי המזון והציוד לחמאס, שמאפשרים את המשך שלטונו בעזה גם לאחר שרוב כוחו הצבאי הושמד?

יש קונפליקט מובנה, איפכא מסתברא ממש, בדבריו של נתניהו על חמאס: מצד אחד מדובר בארגון מוכה, על סף מוות. מצד שני, אותו ארגון מוכה שהיה אמור כבר להתחנן על חייו, הוא זה שמטרפד כל ניסיון להגיע לעסקה שתתן לו את נפשו כשלל (אפילו על פי מתווה נתניהו!) - איך זה מתיישב עם השכל הישר?

המציאות היא שחמאס פורח בזכות אותו סיוע "הומניטרי" שהחליף את מזוודות הכסף. הסיוע מגיע לידיו, נמכר על ידו במחיר מופקע לתושבים, מאפשר לו שרידות כלכלית שפירושה תשלום משכורות למנגנונים הכמו-ממשלתיים שלו - והאמת המחרידה היא שכל זה טוב לא רק לסינוואר, אלא גם לנתניהו - ממש כמו בימים היפים שלפני 7 באוקטובר, כאשר מדיניותו (הלא מוצהרת אך המאוד מורגשת בשטח) של נתניהו הייתה חיזוק חמאס.

כן, המטרות השתנו - אז המטרה הייתה לחזק את חמאס כדי להחליש את אבו-מאזן ובכך להפחית את הלחץ המדיני מצד האמריקאים, היום המטרה היא לשמר את חמאס כדי להאריך את המלחמה ולהרחיק בחירות וועדת חקירה ממלכתית.

מה עושים? נואמים נאום שכולו שקרים - מי שבאו משוכנעים מהבית הרי ממילא יבהו במסך כמהופנטים וימלמלו שאין עוד מלבדו, מי שלא - ינסו לעמת אותו עם העובדות ויחזרו להתווכח על כן תמך בהתנתקות או לא תמך בה, במקום להתרכז בעובדה שראש הממשלה, אחרי 11 חודשים של מלחמה שבהם עזה עדיין עומדת על תילה מול הצבא החזק ביותר במזרח התיכון, עמד במשך כארבעים דקות ונשא נאום שאין בו התייחסות רצינית אחת לעתידה, קרוב כרחוק, של מדינת ישראל.

אפילו ביחס המזלזל כלפי מערכת הביטחון יש סתירה מובנית: אם ציר פילדלפי, אותו צינור חמצן של חמאס (ראו איור), לא נכבש לאורך כל השנים הארוכות של שלטון נתניהו, הרי זה רק בגלל הגנרלים הפחדנים שלו, נכון?

ומצד שני, מדובר באותו צבא שהיום דעתו בנוגע לציר פילדלפי אינה נחשבת. אז לאיזה נתניהו להאמין - לזה שלא סופר את מערכת הביטחון ממטר או לזה שנכנע לה לאורך כל השנים שבהן ידע שציר פילדלפי הוא סלע קיומנו?

אפילו הטיעון לפיו הוא יודע את מה שהם לא יודעים - שלא ניתן יהיה לחזור לפילדלפי במקרה הצורך, בגלל הלחץ הבינלאומי, הופך מופרך כאשר הוא מציג עצמו כמנהיג שעומד איתן מול האמריקאים. אם אלה אינם יכולים לגרום לך לוותר על האינטרסים החיוניים לביטחון ישראל, האם אלה יעצרו אותך מלשוב ולכבוש את פילדלפי במקרה הצורך?

נדמה שהשאלה האם נתניהו משקר, זכתה למענה כבר בדבריו שלו. על השאלה למה הוא משקר, קל לכאורה לענות - הוא עושה זאת כדי להאריך את המלחמה ככל שיוכל ולדחות את קץ שלטונו. אלא שמי שמסתפק בתשובה הזאת עושה לעצמו חיים קלים מדי. האמת היא עצובה הרבה יותר: הוא משקר כי גם אם יובטח שלטונו, הרי שהוא לא מסוגל להכריע את המערכה.

הנה, יש לו קואליציה ששרדה כל מבחן ושהתלכדות אינטרסים בין כל מרכיביה גורמת לכך שקשה עד בלתי אפשרי להפילה בהצבעת אי אמון או החלטה על פיזור הכנסת. אם כך מדוע אינו מסיים את המלחמה? מדוע אינו מכריע אותה? הן יש לו יותר מחודשיים שבהם הכנסת לא תתכנס כלל, אז למה לא לרמוס את חמאס? למה להגביל את תגובת צה"ל לחיזבאללה (אותה "מתקפת מנע" מפורסמת, שהוגבלה בהוראתו)?

האמת היא שזה לא שהוא לא היה רוצה לבצע את המהלכים שנדרשים כדי לרשום את שמו באותיות של זהב בהיסטוריה שלנו כ"פרוטקטור אוף יזראל" כפי שביטא את משאלתו העיקרית במו פיו, הוא פשוט לא מסוגל.

הוא מסוגל להיות גיבור על משפחות מוטרפות מדאגה ליקיריהן, לא על סינוואר ונסראללה, אפילו לא על ביידן וקאמלה האריס - ובוודאי של על טראמפ שבבוא היום (אם יבוא כמובן) יספור אותו עוד פחות מהם.

לכן בוא נתרכז במה שהוא כן מסוגל: למשוך בתואנות שווא מלחמה חסרת תכלית שעולה בחיי חיילינו, באיבוד הריבונות בצפון, בריסוק הכלכלה ובאובדן מה שעדיין נותר ממעמדנו הבינלאומי.

אה, כן - כדי לנסות ולשכנע את הציבור להמשיך במלחמה שכבר מזמן הייתה צריכה להיות מוכרעת בניצחון מוחץ (נזכיר את הימים הראשונים למלחמה בהם עמד מאחוריו ציבור ישראלי מאוחד, שלא היה לו אכפת למחות את עזה מעל פני המפה!), הוא מסוגל לשלוח את הצוות שביים בשעתו הפגנות של מתנגדי חיסונים, לצייר לו מפה ילדותית, אולי גם פתק בערבית, כדי לתחזק מופע תעתועים בפריים טיים.

לא בכדי נראית אותה מפה כמו האיור הילדותי של הפצצה האיראנית, באותו נאום בעצרת האו"ם: כשם שלא עצר את פרויקט הגרעין האיראני, למרות קשקושי הרהב אז, כך הוא לא ינצח במלחמה היום. אפילו מתנגדיו הרבים שחשבו שהוא לא רוצה, צריכים להבין: כאז כן עתה - זה לא שהוא לא רוצה, הוא פשוט לא מסוגל.