מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מפרסם היום (שני) את מסקנות ועדת הבדיקה בראשותו של פרופ' נחמן אש בנושא המענה הרפואי שניתן באירועים הקשים של שבעה באוקטובר. על פי המסקנות, לאף גוף לא הייתה תמונה כוללת של פריסת כוחות הרפואה הצבאיים והאזרחיים באזור. כמו כן, לא הייתה שליטה מרכזית בפינוי הפצועים מהשטח בשל חוסר בתמונת המצב ברמה הלאומית הכוללת וחוסר הבהירות לגבי הסמכות והאחריות על ניהול האירוע והפינוי הראשוני ברמה הלאומית, במתאר שבו חלק מהשטח מוגדר כשטח צבאי סגור.
עוד נכתב כי על פי המסקנות, בשל העובדה כי רוב הפצועים פונו באופן עצמאי ע"י כלי רכב אזרחיים, היה קושי מובנה ברור להשפיע על הוויסות הראשוני מהשטח לבתי החולים. פינוי הנפגעים בכל נקודה נוהל באופן עצמאי ומנותק מכוחות אחרים וללא תיאום ולא היה ניסיון ממשי להנחות על ביצוע ויסות ראשוני לבתי חולים מרוחקים.
בנוסף, לגבי פינוי תחת אש, ציינה הוועדה כי יש צורך להבטיח סבבי פינוי קצרים ככל הניתן, על מנת לאפשר הגעה מהירה של הפצועים לבתי החולים וחזרה של כוחות הפינוי לשטח, על מנת לפנות פצועים נוספים. הסוגיות המדוברות יחויבו על פי המסקנה המשך מחשבה ודיון, לא רק לגבי מנגנוני השליטה, אלא גם לגבי אופן ביצוע הפינוי באזור אזרחי הנמצא תחת אש.
בנוגע למוכנות המערכת לאירועי קיצון, אמנם על פי המסקנות מוכנות בתי החולים למצבי החירום, המתורגלים לכל אורך השנים באופן רציף היוו את המפתח למענה טוב שניתן לפצועים רבים, עם זאת, נדרשת העמקה ומיקוד בנושאי תרגול ומוכנות לאירועים רבי נפגעים בסדרי גודל קיצוניים (גדולים אף מ"מגה-אר"ן") ומתמשכים.
אחד מהדגשים הוא שלב הטיפול בפצועים בשטח, הוויסות הראשוני, הטיפול בבתי החולים והוויסות השניוני (חלוקה של פצועים לבתי החולים). בנוסף, תרגול ומוכנות של בתי החולים וכלל הארגונים הרלוונטיים לשימוש ב"ויסות שניוני". כחלק מהמסקנות והפקחת הלקחים, משרד הבריאות בתיאום עם בתי החולים כבר החל לתרגל זה חודשים רבים באופן נרחב את הוויסות השניוני ובאחריותם להפוך את המוכנות והתרגול בנושא זה למרכיב קבוע ויסודי בתרגול המערכת.
לאור כך, המנכ"ל בר סימן טוב ציין כי משרד הבריאות יפעל לוודא כי כלל העוסקים בטיפול בנפגעים במצבי חירום (מנהלים וקלינאים) יכירו את החשיבות של הוויסות השניוני בכל בית חולים ואת אופן ניהולו. שימור ופיתוח היכולת שנבנתה במערכת החל מהשבעה באוקטובר, בסיוע כלל גופי מערכת הבריאות, המאפשרת גיבוי ותגבור כוח אדם באופן מוסדר לכלל בתי החולים.
כמו כן, יושם דגש מיוחד על סוגיית התיאום והשליטה של הפינוי הראשוני אל בתי החולים, לאור ריבוי השחקנים והעבודה בתנאי חוסר ודאות גדולים, ותוך התמקדות בסוגיות הבאות: יצירת מנגנון תיאום עם צה"ל בסוגיית הממשקים באזורי "שטח צבאי סגור" אל מול שטח אזרחי, הסדרת סוגיית ניהול כלל המגיבים הראשוניים והאמבולנסים הפרטיים תחת פיקוד ושליטה מרכזיים של מד"א, שיפור התיאום והשליטה של הפינוי המוסק, לאור הפיכת הפינוי המוסק האזרחי מרכיב משמעותי בניהול אירוע רב נפגעים בסדר גודל זה.
לגבי מסקנות בנוגע לטיפול בנפגעים בבתי החולים ולוויסות השניוני, מתחקור הימים הראשונים לאירוע, עולה כי כלל הגורמים בבתי החולים פעלו במקצועיות רבה ובמסירות אין קץ לאורך שעות רבות תחת אש, כאשר העומס של הטיפול בנפגעים המאושפזים נמשך עוד ימים רבים מעבר לשבעה באוקטובר.
על פי המסקנות, בתי החולים סורוקה וברזילי התחילו לפעול מהר מאוד בהתאם לנוהל אירוע רב נפגעים שלהם, אף לפני שקיבלו הנחיה לכך (כפי שמצופה במצבים כאלה), וביצעו פעולות ויסות פנימיות ותגבור מערכים וצוותים כדי להגדיל את יכולות הטיפול האקוטי. "כחלק מתהליכי הפקת הלקחים השגורים במערכת, אנו פועלים לתחקר וללמוד על מנת לשפר את מוכנות המערכת לסוג האיומים החדשים שעימם אנו נדרשים להתמודד", כתב בר סימן טוב. "מתחקור אירועי הימים הראשונים למתקפה, עולה כי התגובה של כל ארגוני הרפואה, כולל בתי החולים, הייתה מהירה ומקצועית הודות למוכנות של מערכת הבריאות למצבי חירום".