ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל) לא רואה עין בעין עם דונאלד ראמספלד. מלחמת ארה"ב-עיראק, היא בעיניו הוכחה נוספת לסגנון הכוחני ולטעם הרע של ארה"ב בכל הנוגע לפתרון סכסוכים. "מלחמת השחרור של עיראק", כפי שמציגים אותה האמריקאים נתפסת בעיניו יותר כתחילתו של אקט כיבוש נוסף ומזכירה לו איך לא כיבוש אחר, במקום אחר. לרגל יום האדמה החל היום, ראיון מיוחד לוואלה!
-ח"כ ברכה, כיצד אתה רואה את המלחמה עד כה?
-"זו מלחמה שאין לה שום נגיעה, לא עם דמוקרטיה ולא עם שחרור. יותר מזה, אין לה גם כל נגיעה לנשק השמדה המוני. זו מלחמת ההגמוניה האמריקאית במזה"ת. זו מלחמה שנועדה לשווק נשק אמריקאי מתקדם ונפשע. ההתנהגות של ארה"ב במלחמה מאפיינת את בוש גם כממשל וגם כמשפחה".
-למרות הדברים שלך, קיימת תחושה כאילו הציבור הערבי-ישראלי מקבל את המלחמה הזאת בהכנעה מסויימת, כמעט בשלווה שבהסכמה.
-"היו הרבה הפגנות נגד המלחמה במגזר. התקשורת הישראלית, כמובן, מתעניינת בציבור הערבי רק כשדם מוקז. אבל כשהם מוחים ומפגינים בצורה דמוקרטית מכובדת, אף אחד לא מתעניין. היום, ביום האדמה, נמחה בין השאר גם כנגד המלחמה בעיראק, בצורה לא אלימה. אתה צריך להבין שיש הרבה כעס על ממשלת ישראל בציבור הערבי-ישראלי ובאזור כולו. אם מישהו מאמין בישראל שההידרדרות באזור והתערערות המצב יפסחו על ישראל, הוא טועה טעות מרה. בכלל, העובדה שאחוזי התמיכה במלחמה הזו גבוהים יותר בישראל מאשר בארה"ב, מוזרה ומביכה. השלטון בישראל קשר את גורלו עם חמצן אמריקאי מעבר לאוקיינוס במקום לנשום את האוויר של המזה"ת".
-האם אתה מסוגל לנסות ולהזדהות גם עם הצד האמריקאי? האם חלק מהטיעונים שלהם נשמעים הגיוניים בעיניך?
-"לאמריקאים יש עוצמה צבאית אדירה ונשק חכם, אבל הראש שלהם טיפש. כיבוש לעולם לא יהיה פתרון לשום דבר. דווקא האמריקאים, שלמדו שיעור בקוריאה ובוייטנאם היו צריכים להבין שמנטליות פושעת של השתלטות בכוח אף פעם לא משתלמת. עוד דבר שהאמריקאים לא מבינים הוא שהמושג "היום שאחרי" לא מתייחס ליום שאחרי נפילת סדאם חוסיין, אלא ליום של יציאתם מעיראק. הם הרי ייצטרכו מתישהו לעזוב אותה ואז יהיה מדובר בסיפור שונה לגמרי. כך גם באזור שלנו, "היום שאחרי" הוא לא היום שאחרי ערפאת, אלא היום שאחרי תום הכיבוש הישראלי".
-נסה להסביר לי ולגולשים את הדמיון שאתה מוצא בין שתי הגזרות ושני הסכסוכים.
-"בשני המקרים יש ניסיון של מדינות חזקות להשליט טרור על יישויות חלשות מהן באופן ניכר ולכפות "שלטון דמוקרטי". הבעיה הפלסטינית, לא פחות חשובה במזה"ת ממאגרי הנפט העיראקי. המטרה בשני המקרים היא שלילת זכותם של עמים לבחור את הנהגתם ולקבוע את עתידם. זו השיטה האמריקאית וזו גם השיטה הישראלית".
-סאדם חוסיין מקפיד, כמעט בכל נאום, לכרוך בין הסכסוך הישראלי-פלסטיני לבין העימות בעיראק. הוא קורא להתעוררות של העם הפלסטיני ולמאבק משותף של שני העמים בישראל ובארה"ב. זה לא נראה לך מהלך ציני?
-"אני אגיד לך מה נראה לי ציני: האמירות שמדברות על אפשרות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והדיבורים על "מפת דרכים", כל אלה הם בעצם שוחד שנועד לפייס משטרים אפלים לא פחות מזה של סדאם. הבריטים והאמריקאים לא נקפו אצבע לטובת פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני במשך עשר שנים ופתאום הם עומדים על רגליהם האחוריות. כולם יודעים שכל הדיבורים על "מפת דרכים" ריקים מתוכן אם אין בסופם הורדת התנחלויות והתייחסות ליוזמת השלום הסעודית. (סיום הכיבוש תמורת סיום הסכסוך א.כ.) הדיבורים על "מפת הדרכים" הם אקמול למשטרים המעורערים בעולם הערבי.
במקום ריקודים על הגגות, אופוזיציה כלכלית-חברתית
-במלחמת המפרץ הקודמת ניכר כי הפלסטינים וחלק מערביי ישראל קיבלו את מתקפת הטילים העיראקית על ישראל בקורת רוח בלתי מוסתרת. כיצד ינהגו הפעם לדעתך, במידה של מתקפת טילים?
-"הציבור הערבי-ישראלי יעמוד כנגד כל ניסיון לתקוף את ישראל. אבל חשוב להגיד שמדובר בפאניקה מלאכותית שהממשלה יוזמת כדי להסיט את דעת הקהל בישראל מהפשעים היומיומיים של הממשלה בתחום המדיני ובתחום הכלכלי-חברתי. הרי אפילו שרון אמר שיש סיכוי רק של אחוז אחד למתקפה, מול מאה אחוז מוכנות, זה מגוחך בעיניי. זו הרי סכנה שלא מתקבל על הדעת שתתממש".
-דבריך לוחמניים ופסימיים בעיקרם, האם אתה רואה אור בקצה המנהרה? האם יש בך אופטימיות ואם כן, על מה היא נסמכת?
-"האפשרות לשינוי המצב טמונה רק בהחלפת ממשלת שרון, וזה נראה כרגע דבר לא ריאלי. בכלל, בישראל, כשהתותחים רועמים אפילו אם בעיראק לא רק המוזות שותקות, אלא גם העיתונאים והציבור. האפשרות היחידה שאני כן רואה להפלת ממשלת שרון טמונה באופוזיציה חברתית-כלכלית למדיניות הממשלה, שהיא לא קטנה בכנסת.
"לגבי תקווה לעתיד, גם נושא השלום וגם הרווחה כלכלית, כל אלה לא ינועו ללא אופק מדיני. ללא אופק כזה, נמשיך לדשדש במצב הזה עוד הרבה זמן. לא נראה לי שממשלת שרון מסוגלת להתעלות. אבל אם לסיים בטון אופטימי, אני מקווה ומאמין שאינסטינקט החיים של כל העמים באזור יגבר על הצמא לדם ולמוות".