אורכו 14 קילומטרים מהים ועד מעבר רפיח. הוא מפריד בין רפיח הפלסטינית לרפיח המצרית ומוגדר כקו גבול. לפי הממצאים שהשיגה אוגדה 162 בפיקודו של תא"ל איציק כהן, הצליחו חמאס ושאר ארגוני הטרור לבנות מספר דו ספרתי של מנהרות באמצעותן הבריחו לאורך שנים אמצעי לחימה, תחמושת וציוד צבאי. לפי צה"ל, כוחות אוגדה 162 השמידו עד כה 80% מהמנהרות במרחב, לכל הפחות מאלו המוכרות לצה"ל.
זהו ציר פילדלפי, המצוי בכותרות מזה תקופה, חלק משמעותי ובלתי נפרד מהחתירה לעסקת חטופים במסגרת המשא ומתן. כפי שהוצהר לא פעם, חמאס דורש נסיגה מוחלטת של צה"ל מציר, ובזמן שרה"מ בנימין נתניהו ושרים נוספים מתנגדים בתוקף, ושר הביטחון יואב גלנט מאמץ את גישת ראשי מערכת הביטחון שניתן לסגת מהציר לטובת שחרור חטופים - הסוגיה הפכה לסלע מחלוקת פוליטי-ביטחוני, לצד סוגיות נוספות במו"מ עם חמאס בתיווך מצרים, קטאר וארצות הברית.
אם ייאשר הקבינט הביטחוני נסיגה מציר פילדלפי, האם יוכל חמאס לבקש כסוגיה עקרונית נוספת את הפסקת הלחימה ברצועת עזה באופן מוחלט?
ב-3 ביולי, השיב חמאס כי הוא מסכים לכך שלאחר השלב הראשון תהיה לישראל הזכות להמשיך ולהילחם ברצועת עזה.
למה חמאס מתעקש על הנסיגה מציר פילדלפי? מה הוא מסתיר?
לא ברור. אבל חשוב להבין שלא מדובר בהסדר קבוע, אלא על נסיגה של שישה שבועות. שר הביטחון (בהמלצת צה"ל) טוען כי מאחר ומדובר בפרק זמן מוגבל, נכון, חשוב והכרחי לקדם מו"מ לשחרור חטופים שחייהם מוטלים על הכף, ואם חמאס יפר את ההסכם, יידע צה"ל לפעול בהתאם.
בצה"ל טוענים כי הוצגו מספר חלופות לנסיגה זמנית מציר פילדלפי. מה זה כולל?
צה"ל הציג כמה תוכניות מבצעיות. אחת כוללת נסיגה מוחלטת, לפרק זמן מוגבל. תכנית נוספת היא לנסיגה חלקית בלבד - משמע רק מחלק מהציר. תכנית נוספת גורסת שליטה מרחוק באמצעות כוחות כוננות, לסיכול בניית מנהרות או שימוש במנהרות הברחה קיימות. לכך, ישנה גם תמיכה של גורמים בשב"כ. מנגד, ישנם גורמי ביטחון שטוענים כי מדובר בפרק זמן קצר שיכול לאפשר לחמאס לבצע הברחות - לרבות חטופים ובכירים בחמאס. על כן, מתעקש רה"מ שלא לסגת מהציר.
האם עדיין יש חשש שאם ישראל תצא היא לא תוכל לחזור?
בזמן שראשי המערכת הביטחון מתעקשים שצה"ל ידע לחזור בתום העסקה לשלוט בציר מחדש תוך לוחות זמנים קצרים, טוענים מנגד גורמי ביטחון אחרים שיהיה קשה לחזור לשליטה מלאה, וזאת נוכח ביקורת בינלאומית או מניפולציה של חמאס - שעשוי להשתמש באזרחים - בשטח. זאת, מהווה סוגיה נוספת במחלוקת בין מערכת הביטחון לדרג המדיני.
למה העסקה שעל הפרק היא של כ-30 חטופים, ולא עסקה של כל החטופים או כלום?
אין עסקה כוללת על הפרק. חמאס לא מעוניין באחת כזו. גורמי ביטחון טוענים כי מדובר בדילמה שאפיינה את העסקה הראשונה לשחרור חטופים. דילמה מוסרית ערכית מורכבת. לפי גישתו של גלנט, אם יהיה ניתן להשיב נשים (פחות חטופה שנרצחה השבוע), ובמיוחד שמדובר בחטופים חיים, נכון מאוד לקדם עסקה שכזו.
האם מעבר רפיח כלול בעסקה?
לא. כל המתווכים מסכימים עם ישראל שאי אפשר להעביר את השליטה על הצד הפלסטיני של המעבר לידי חמאס.