עוד ילמדו את זה ברחבי העולם: הלחימה ההירואית של צה"ל בארץ המנהרות בעזה

מפקד אוגדה 162 תא"ל איציק כהן, שהוביל מתחילת המלחמה וכולל בימים אלו את התמרון הקרקעי של צה"ל, הזהיר כבר בראשית הלחימה כי לוחמת התת קרקע תחייב את הכוחות ללמידה מהירה אך יסודית. כבר במהלך הימים הראשונים ללחימה השיגה האוגדה בפיקודו מודיעין יקר ערך על תשתית המנהרות של חמאס. ככל שחלף הזמן, התבהרה התמונה המורכבת על סוגי המנהרות, ייעודן, שיטות הבנייה, התשתיות בתוכן, וההגנה עליהן. ההפרדה המשמעותית ביותר היא בין "מנהרות אסטרטגיות" שמקבלות הגנה מיוחדת ותשתיות יקרות, ל"מנהרות תומכות לחימה".

בתוך מנהרות אסטרטגיות שבהן מסתתרים בכירים ומוחזקים בשבי החטופים, נבנו חמ"לים ומרכזי פיקוד ושליטה, והן נמצאות תחת הגנה מרחבית של תצפיתנים, מחבלים חמושים וסייענים. פתחי המנהרות מוסתרים במטרה להקשות על צה"ל וגורמי השב"כ ואמ"ן לאתרן.

בגלל המורכבות במרחב המנהרה ובתוכה, נדרשת תוכנית פעולה מבוססת מודיעין מדויק עד כמה שניתן הכוללת תחבולה והונאה, שיצמצמו כמה שניתן את היתרון של האויב שבחר לרדת לעומק האדמה ולגרור את צה"ל ללחימה שם. תא"ל כהן הוכיח במבצע האחרון, כמו במבצעים אחרים, את אומץ הלב ליטול סיכונים גדולים וללכת על הקצה. קצינים זרים שנחשפו לפעילות אוגדה 162 טענו כי מפקדיה כותבים פרק חדש בשדה הקרב המודרני.

חמאס שילב בבניית המנהרות דלתות הדף ממתכת עבות וכבדות מאוד, במטרה למזער נזק במידה וצה"ל יתקוף מהאוויר את פתחי המנהרה, ולהקשות על כוחות צה"ל שירצו לחדור למנהרה רגלית.

המנהרות האסטרטגיות נבנו באופן כזה שקשה מאוד לתמרן בהן ללא ידע מוקדם. הרבה תוואים ארוכים וקצרים, ודלתות נסתרות בדפנות ובמקרים מסוימים גם קומות (אותרו במהלך הלחימה מנהרות בעומק של כ- 50 מ')

פעילי חמאס שילבו בצורה מתוחכמת מצלמות אחוריות שפירקו מכלי רכב והוסבו לאמצעי תצפית באמצעות שליטה מרחוק, והוצבו במיקומים רגישים כמו פתחי מנהרות. לצד המצלמות הוצבו מטעני חבלה שהוסתרו ולשם איתורם נדרשת סריקה ופעילות מקצועית של לוחמי יחידת יהל"ם, המאובזרים באמצעים מיוחדים ומיומנות כמו קשר, ראייה, מיגון, איסוף מודיעין, ירי ועוד.

בראש הכוח הלוחם מוביל קצין מיומן ומקצועי המתמחה בלוחמת תת קרקע, שמחייבת מגוון כישורים אך בעיקר אומץ לב נדיר. לוחמת התת קרקע משלבת מענה לתרחישי קיצון כמו מלכודים, פתחים נסתרים, תשתיות מעכבות כמו דלתות הדף אך גם החשש התמידי שמלווה כוח והוא מחבלים מוכנים לקרב או חשש לפגיעה בחטופים.

לוחמת התת קרקע כוללת סריקות קפדניות ואיטיות. באחד המקרים החליט מפקד פיקוד הדרום האלוף ירון פינקלמן לצעוד במנהרה כשהוא מלווה בקצין ההנדסה של פיקוד הדרום אל"מ אבשלום דדון, מלב השטח הפלסטיני לעבר הגבול הישראלי, כדי להבין את מה שעובר בראש של מחבלי הנוח'בה. לאחר הסריקות והמיפוי מתנהל הליך השמדה, שמגיע רק לאחר שמתבצע איסוף כל פרט שיכול לסייע במודיעין ולעתים גם פריטים שיכולים לסייע באיתור חטופים או בהבנה של ייעוד המנהרה וכמובן לאחר שלילת הימצאות חטופים במנהרה.