שר המשפטים יריב לוין הגיש היום (שני) הצעת פשרה לבג"ץ, לפיה השופט יוסף אלרון ימונה לתפקיד נשיא בית המשפט העליון במשך כשנה, עד לפרישתו. לאחר מכן יחליפו מועמד אחר מבין השופטים המכהנים - מטעם הרשות השופטת.
בנוסף לוין מציע למנות שלושה שופטים שחסרים לבית המשפט העליון לפי המפתח הבא: שופט שימונה לפי המלצת השופטים בוועדה לבחירת שופטים, שופט שימונה לפי הצעת נציגי הציבור בוועדה לבחירת שופטים, ושופט שימונה בהסכמה בין שאר חברי הוועדה.
הצעת הפשרה אינה מקובלת על מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן. "שיטת הסניוריטי נועדה להגן עלהעצמאות השיפוטית ולמנוע פוליטיזציה של שופטי בית המשפט העליון ונשיאיו. שיטה זו הוכיחה את עצמה מקום המדינה, וידוע לך כי עמדתנו היא שאין הצדקה לסטות ממנה", טען פוגלמן בתגובתו.
"במובן זה, הצגת הצעה המבוססת על ביטול שיטת הסניוריטי אינה מייצגת כל התקדמות. מעבר לכך, ההצעה למנות בו זמנית שני שופטים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון שיכהנו זה לאחר זה, מעוררת קשיים ניכרים".
מנגד, מקורביו של לוין טענו כי הטענות של פוגלמן לא ענייניות ולא נכונות. "ראשית, רק בשבועיים האחרונים מונו נשיא לבית המשפט המחוזי בחיפה וסגני נשיא לכמה בתי משפט, וכן בוצעו שורה נוספת של מינויים המצריכים הסכמה והתייעצויות משותפת בין השר למ"מ הנשיא", מסרו, "כל זאת, לצד מינויים של 162 שופטים בחודשים האחרונים, מספר שיא שלא היה כמוהו בשנה אחת". לפי מקורבי השר, "מה שמפריע באמת לפוגלמן זה דבר אחד: הרצון של לוין לגוון את הרכב בית המשפט ולהבטיח שיהיה בו ייצוג להשקפות עולם שונות. ההסתתרות של השופטים וההתנגדות שלהם לכל פשרה רק מוכיחות עד כמה הדרישה לגיוון מוצדקת".
גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התבטא ברוח דומה, ואמר כי "ההתנהלות הכוחנית והמפלגת של שופטי בג"ץ, שדוחים ביהירות כל הצעה לפשרה ומתעלמים מאובדן האמון של רוב העם במערכת המשפט, רק מוכיחה את הצורך בתיקונים במערכת המשפט".
בינתיים, התנועה לאיכות השלטון הגישה בקשה לקבלת פסק דין בנושא מבג"ץ. בתנועה טוענים כי על בית המשפט העליון לנסח פסק דין בנושא, שיכריח את לוין למנות נשיא ועוד שני שופטים לבית המשפט העליון.
השר לוין התעקש בעיקר על מינויים לעליון של ד"ר אביעד בקשי מפורום קהלת, וד"ר רפי ביטון שמלמד משפטים במכללת ספיר. שניהם הם המנסחים העיקריים של הצעות החוק במהפכה המשפטית. לוין הוא היה מתפשר על שניהם וממנה את יצחק עמית לנשיא העליון - אך פוגלמן סירב בטענה שהם לא מתאימים לתפקיד.
לשאלת וואלה, אלרון מסר את תגובתו באמצעות דוברת הרשות השופטת: "השופט אלרון הציג את מועמדותו לכהונת נשיא בית-המשפט העליון, דבק במועמדות זו וממתין לזימונו לוועדה לבחירת שופטים, ומכל מקום בדעתו לסיים את כהונתו בבית-המשפט העליון בהגיעו לגיל הפרישה על-פי דין. השופט מעולם לא פגש או שוחח עם לוין או מי מטעמו".
חבר הכנסת הרב גלעד קריב מהעבודה הגיב להצעת לוין: "המשך ההפיכה המשטרית ונסיון לקבוע את הרכב ועדת החקירה הממלכתית". הוא הוסיף: "גם בעיצומה של מלחמה השר לוין ממשיך לחבל בעבודת הרשות השופטת ולהותיר את בית המשפט העליון במצב של חולשה וחוסר הנהגה. מטרתו של השר לוין היא להמשיך בקידום ההפיכה המשטרית ולצד זאת להבטיח שכאשר תוקם ועדת חקירה ממלכתית - השופט אלרון המקורב אליו יהיה זה אשר ימנה את חבריה".
"על השר להפסיק לרמוס את הוראות החוק ולהציב לאלתר את ההצבעה על מינוי נשיא קבועה על סדר יומה של הועדה. כל שינוי עתידי בהליכי בחירת השופטים בבית המשפט העליון יכול לעשות רק אחרי מינוי נשיא קבוע ומתוך הגעה להסכמה רחבה של כל הגורמים הרלוונטיים".
חברת הכנסת מיש עתיד וחברת הוועדה לבחירת שופטים, קארין אלהרר, הצטרפה לביקורת: "הצעת ה'פשרה' של לוין היא לא עמק השווה - היא כיפוף כללי המשחק רק כי הם לא מתאימים לו. נשיא לביהמ"ש העליון ממונה ע"י הוועדה לבחירת שופטים, ברוב רגיל, ולא לפי גחמותיו של השר. לוין מעוניין לשבור את כל הנהגים הקיימים, להחליש את הרשות השופטת ולדחוק את שופטי העליון לפינה - בכסות של "פשרה" ממוחזרת וחסרת תם לב ומילים יפות כמו הסכמה רחבה. זה לא עובד על אף אחד".