כמו נוכלי הונאות פונזי לאורך השנים, ראש הממשלה בנימין נתניהו נכנס לסחרור של מישהו שמכר ללא כיסוי ולא יכול לעצור אז רק מכפיל את ההימור. כמו ברני מיידוף בימיו הטובים, של תשואות מומצאות בשמיים, מר ביטחון מכר לציבור הישראלי שחמאס מורתע, שהגרעין האיראני בשליטה ושרק הוא יכול - לאף אחד אין את מגע הקסם שלו.
אבל - כמו בכל הונאה, מגיע רגע או אירוע חיצוני מכונן, שבו מגדל הקלפים מתחיל לקרוס והעומד בראש ההונאה והשקר מבין שהכול סוגר עליו. נתניהו הגיע לרגע הזה והוא ניצב כעת עם הגב לקיר. האיש הדחיין שרגיל לשמור את כל האופציות פתוחות, הגיע לרגע של הכרעה - עליו לבחור באיזה עמוד של ההיסטוריה הוא ייכתב - כמחרב ישראל שהכניס אותה למלחמה אזורית כוללת עם איראן ושלוחותיה, או כמי שניסה לכפר על עוונותיו ובחר בהישרדותה של מדינת ישראל.
סיום המלחמה בעזה והשבת החטופים, צעד שכל ממשלה עם מצפן מוסרי ויהודי הייתה ממהרת לחתום עליו, הוא איום על מי שמחזיק בקואליציית קיצוניים תאבי כוח וצמאי דם שרואים בקידום גאולת הארץ ערך עליון בהרבה לחיי אדם - האם הוא יכול להגיד פוס משחק, אני חוזר לחשוב ולנהוג בהיגיון ולתקן את ההרס שיצרתי במו ידי? כמו כל מהמר כפייתי, הוא לא מסוגל.
כמי שהימר את כל הקלפים שלו על אויבים מבית של המדינה הישראלית הדמוקרטית, מכר את כל נכסיו למחרבי המפעל הציוני ויצר כאוס שחשב שישרת אותו, הוא חייב להכפיל, לשלש ולרבע את ההימור עכשיו, שכן, כל מעשה אחר יהיה הודאה בכישלונו ויקרב את סופו המר.
לקיחת אחריות משמעה לשלם על מעשיך ונתניהו לרגע לא מתכוון לעשות זאת, אבל רגע האמת הולך ומתקרב - צווי המעצר מהאג המרחפים מעל לראשו מעמידים אותו בדילמה, להקים ועדת חקירה ממלכתית, ליישם פרשנות משפטית מחייבת של היועצת המשפטית ופסיקות של בג"ץ, כמוהם כלשדר לממשלתו שהוא נכנע ומתקפל ומוותר על החרבת ישראל מבפנים, כמו אותו נוכל פירמידה שמבקש להחזיר את הכסף למשקיעיו המרומים.
בנוסף לכל זה צריך לזכור את שורש הבעיה של נתניהו שבשמה יצא למסע השמדת הערך המהיר של מדינת ישראל - עדותו הקרבה במשפטו בדצמבר. הוא לא מעלה על קצה דעתו להתעמת עם האירוע ובדרך למסמוס העלייה לדוכן, כל האמצעים כשרים, כל החזיתות משרתות את התוכנית להימנע מהרגע הזה.
בייאושו החליט נתניהו להמר גם על תוצאות הבחירות באמריקה, לגרור את המלחמה עד שיוכרעו בנובמבר לטובת מי שחשב שהוא ידידו, וזה בדיוק מסתדר עם לוח הזמנים של המשפט. רק שלצערו לא הכול מתיישר לפי הזמנה ומשאלות לב, כניסתה של קאמלה האריס לתמונה והמהפך בדעת הקהל האמריקנית, בשילוב עם חוסר היציבות של טראמפ שמתהפך עליו אחת לשבוע, שוב טורף את הקלפים של המהמר הסדרתי.
כשהסחרחרה של ברני מיידוף נעצרה, הוא נידון ל 150 שנים בכלא. חטאיו של נתניהו גדולים בעשרות מונים, משקיעיו, הם אזרחי מדינת ישראל, סבלו וסובלים ימים כמותם לא ידענו, אחינו ואחיותינו נחנקים בשבי חמאס כבר קרוב לשנה, אחרי טבח נוראי ומלחמה כואבת, מאות אלפי עקורים בארצם ללא תכנית וללא תכלית, כלכלה קורסת של מדינה עם חוב שילדינו ונכדינו עוד ישלמו, אם יזכו לחיות כאן על עיי החורבות שמצווה להם נוכל הפונזי הגדול בהיסטוריה.
כשמעליו שותפיו הטבעיים שחלומם הוא לגרור את ישראל למלחמה כוללת, מתחתיו יועציו בדמותו ובצלמו של בנו המנותק והמסית, והבייס הקיצוני, שפורץ לבסיסי צה"ל ושורף כפרים - כי אין לו תמיכה ציבורית אחרת. נתניהו מביט לצדדים ורואה עם שמשווע להיפרע ממנו, לצאת מחלום הבלהות שהוא ממשלתו הנוכחית והחיים בישראל בשנה האחרונה. הוא רואה אזרחים שקמים להיאבק על ישראל אחרת, על בנייתה מחדש של המדינה הציונית היהודית והדמוקרטית שמגיעה לנו, והוא מבין שזמנו הולך ואוזל. כי מול השקר, ההסתה, ההפקרה שהם כל מורשתו קם עם שרובו ככולו מתעקש, מתוך הייאוש, למצוא את הכוח בתקומה מחודשת, בעשייה ותיקון, בשיח של אמת, גם אם היא לא פשוטה, ובלקיחת אחריות. את התקווה אי אפשר לנצח.
מיכל ביניש היא ממובילי אחים ואחיות לנשק