ילד אחד קטן מהגולן, העלה השבוע בפני אימו רעיון גדול: לזכור ולהזכיר את החטופים המוחזקים בעזה, באמצעות פקק צהוב לקרטוני החלב. האמא שהפכה מיד לתומכת נלהבת ברעיון עודדה אותו לכתוב לחברת תנובה.
הילד, שחר טרץ, ניסח מכתב לחברה, שבו הוא כותב: "לתנובה יקרים. קוראים לי שחר, אני בן 9. אני גר במבוא חמה שברמת הגולן. היום בבוקר הסתכלתי על בקבוק החלב ושאלתי את אמא שלי למה הפקק לא בצבע צהוב? אמא שלי שאלה למה, והסברתי לה שצריך לעשות מעשים כדי לזכור ולהזכיר את החטופים שלנו. תודה לכם ואני אשמח שתשקלו את הרעיון שלי".
שחר טרץ עולה לכיתה ד' בבית הספר "מצפה גולן", בבני יהודה שברמת הגולן. סבו, חזי מלמד, סיפר שהרעיון עלה במהלך ארוחת בוקר משפחתית בירושלים.
"מצד אחד לא הופתעתי, כי אני מכירה את הילד שלי, אבל מצד שני, זה מעיד מאוד על המציאות הישראלית הכול כך הזויה שלנו, שבה הוא חי", אמרה האם, ד"ר ענבל מלמד-טרץ, רופאת נשים בבית החולים פוריה.
המשפחה שבה לארץ מהשתלמות של מלמד-טרץ באנגליה, חודש לפני המלחמה. "החברים בני גילו בלונדון לא מתמודדים עם מציאות כזו", היא אמרה, "הוא חי ונושם אותה. הוא רואה את הדיסקית שהיא חלק בלתי נפרד ממני, הוא רואה את סבא וסבתא מדי מוצאי שבת יורדים ומפגינים להשבת החטופים, ובבית זה שיח שלא מסתירים ממנו אלא ההיפך הוא חלק ממנו. לפני כמה שבועות היה יריד שבועות בקיבוץ. הוא הקים דוכן עם מישהי, ואת כל ההכנסות הם תרמו למען החטופים".
הרעיון מזכיר, באורח מעניין, קמפיין ממושך לסיוע באיתור ילדים נעדרים בארצות הברית, באמצעות פרסום תמונותיהם על קרטוני חלב. החל משנות ה-80 ועד לסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, פורסמו תמונות של ילדים אלה על קרטוני חלב בארצות הברית. בשיאה של התוכנית, ב-1985 כ-700 מתוך כ-1,800 מחלבות עצמאיות באמריקה פרסמו תמונות של ילדים נעדרים.
ובישראל? אך לאחרונה התחדשו קרטוני החלב של תנובה בפקקים לבנים (במקום הכחולים שהיו עד כה). בחברה אומרים שזאת מכיוון שפלסטיק לבן קל יותר למחזור, ושומר יותר על איכות הסביבה.
האם ישקלו בתנובה את הרעיון של שחר טרץ? ד"ר ענבל מלמד-טרץ תייגה את תנובה בפוסט שפרסמה בעניין בפייסבוק. אחד המגיבים כתב "שחר המהמם לראשות הממשלה". היא ושחר ממתינים עדיין להתייחסות של תנובה. לפנייה ישירה של וואלה לחברה טרם נתקבלה תגובה, והיא תפורסם כשתתקבל.