ההבלגה של ישראל והימנעותה מתקיפה עוצמתית בצפון נמשכות, למרות שמאז בחר חיזבאללה לתמוך אקטיבית בתוקפנות של חמאס, הוא מסלים בעקביות את עצימות הירי. כך עולה מנתוני מערכת הבטחון. בינואר זוהו בישראל 344 טילים ורקטות שנורו ע"י הארגון לכיוון ישראל. ביולי ירה חיזבאללה פי שלושה, כ-1,091. המגמה ברורה, והיא שמספר הטילים והרקטות עלה בהתמדה מתחילת השנה, למעט ירידה קלה שנרשמה בחודש יוני.
44 בני אדם נרצחו כתוצאה מתקיפות חיזבאללה, בהם 24 אזרחים, אזרח הודו אחד ו-19 אנשי כוחות הבטחון. 271 בני אדם נפצעו, בהם 130 אזרחים ו-141 מכוחות הבטחון. הנתונים נלקחו מתוך "תמונת מצב לאומית" נכון לשבוע שעבר, שהוכנה במטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה.
נתוני תמונת המצב נאספו בין היתר מתוך "דו"ח הטרור כנגד ישראל" המרכז את הודעות דובר צה"ל, משטרת ישראל, כבאות והצלה לישראל, מד"א, פורטל החירום הלאומי, מועצה אזורית גליל עליון, עיריית קריית שמונה, מועצה אזורית גולן, מועצה אזורית מרום הגליל, המרכז הרפואי "זיו", רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם והמרכז הרפואי לגליל.
מראשית המלחמה ועד השבוע שעבר, נמנו כבר 271 בני אדם שנפצעו כתוצאה מתקיפות חיזבאללה. מתוכם 130 אזרחים ו-141 מכוחות הבטחון. 38 בני אדם, בהם 18 אזרחים ו-20 אנשים כוחות הבטחון, נפצעו באורח קשה. אין אומדן רשמי עדיין לפגיעות הנפשיות של התושבים, המפונים, אנשי כוחות הבטחון ובכלל. רבות מאלה עוד עלולות להתברר אחרי שנים.
נכון לשבוע שעבר 62,480 תושבים פונו והתפנו מיישובי הצפון, מהם 16,855 מפונים במלונות, 45,562 מפונים בקהילה ו-63 מתפנים עצמאית. 15,715 מהמפונים הם קטינים. קבוצת הגיל הגדולה ביותר בין המפונים היא 5,543 בני ה-7-12.
על פי רשות המיסים, עד השבוע שעבר הוגשו כבר 4,378 תביעות נזק למבנים ורכוש בישובי הצפון. נזקים קשים נראים לעין בישובים צמודי הגבול כמו מטולה, מנרה וחניתה וכן בעיר הצפונית קרית שמונה. כל הישובים האלה פונו מתושביהם אבל בקרית שמונה למשל, מסר מפקד תחנת המשטרה, סגן-ניצב אריק ברקוביץ', שכ-2,500 תושבים שוהים בישוב המפונה לאחר ששבו לבתיהם מיזמתם, או לא עזבו אותם, למרות ההנחיות. ברשות המיסים מעריכים כי צפויות להתקבל עוד אלפי תביעות מתושבים מפונים בצפון שטרם הגיעו לבתיהם כדי לאמוד את הנזק.
אצל אלה שכבר אמדו אותו, במקרים רבים לא ניתן להתחיל בתיקון הנזקים, מחשש לירי מכוון של חיזבאללה. בישוב אדמית סיפרו לוואלה שבשל החשש הזה כי לא ניתן אף להשלים את בניית הממ"דים שהחלה.
נזק עצום נגרם כתוצאה משריפות המתפתחות בשל פגיעות רקטות וטילים שירה חיזבאללה, התרסקות כטב"מים ויירוטים. ברשות הכבאות מעריכים כי כ-180 אלף דונם עלו באש מאז תחילת המלחמה. "לשם השוואה, באסון השריפה בכרמל, נשרפו כ-25 אלף דונם", אמר סנ"צ ברקוביץ. ברשות הכבאות וההצלה לישראל מסרו כי מתחילת המלחמה ועד השבוע שעבר לוחמי האש פעלו ב-790 אירועים כתוצאה מנפילות. גורם ברשות הכבאות אמר לוואלה כי כ-80 אלף דונם נשרפו בגולן, השאר רובו ככולו בגליל.
על פי רשות הטבע והגנים, השרפות שהתחוללו ב- ביומיים של ה 4-5 ליולי, לאחר מטח טילים גדול מלבנון, כילו כ -12,660 דונם, מתוכם כ- 7,500 דונם בגולן ו- 4,600 דונם בגליל העליון.
"מדובר בהיקפים חריגים של שריפות שלא נתקלנו בהם בשנים קודמות", אומר מפקד מחוז צפון בכבאות והצלה לישראל, טפסר יאיר אלקיים, "לוחמי האש מתמודדים מדי יום בשריפות בתנאי מזג אוויר קיצוניים ולעיתים תחת ירי רקטי. הדבר מהווה אתגר משמעותי עבור צוותי הכיבוי אבל מיד עם תחילת הלחימה בזירה הצפונית נערכנו לתרחיש של אירועים רב-מוקדיים ורב-זירתיים וניתן לראות שבתקופת הקיץ הם חזקים ועל רוח לחימה גבוהה, במטרה להגן על הבית"
מנתוני משרד התיירות עולה כי מתחילת "חרבות ברזל" ועד לחודש אוגוסט 2024 , הנזק לתיירות עומד על 1.150 מיליארד ש"ח אובדן הכנסות ישירות ו-2.645 מיליארד ש"ח אובדן הכנסות במעגלים תומכי תיירות. רשות המיסים שילמה עד כה פיצויים בהיקף של 1.5 מיליארד ש"ח לעסקי התיירות בצפון. נזקים כבדים נגרמו לחקלאות. בסוף חודש מאי, במהלך דיון ועדת הכלכלה של הכנסת מסר נשיא ארגון המגזר העסק כי הנזקים העקיפים לחקלאים בצפון נאמדים בקרוב ל- 1 מיליארד שקלים.
בתחומי היישובים שנפגעו בגזרה הצפונית יותר מ-1,000 דונם נשרפו, בהם מטעי אבוקדו, אגס, תפוח, מנגו, שזיף, משמש, אפרסק, נקטרינה, קיווי, וכן כרמי זיתים וענבים. בגולן עלו באש כ-100 דונם חיטה. שטחי גידול רבים הוכרזו כ"מנועי קטיף" מטעמי ביטחון. במהלך המלחמה מרבית העובדים התאילנדים עזבו את הארץ, הוטל סגר על שטחי איו"ש והעובדים הפלסטינים לא הורשו להיכנס והוגבלה כניסת עובדים ישראלים לחלקות ביישובי הספר. מצב זה יצר מחסור חמור בידיים עובדות, שגרם לפגיעה קשה בענף החקלאות.
בנוסף, בשל המלחמה נוצר קושי לבצע טיפולים במטעים בשל המגבלות הביטחוניות. החקלאים, שלא התפנו מביתם, עיבדו את החלקות תחת שגרת מלחמה, ובשל כך הייתה פגיעה בפעילות הגידול, השקיה, טיפולי הגנת הצומח והדברה. הדבר גרם ועוד יעגרום בעתיד לפגיעה באיכות הפרי ופחיתה ביבול הראוי לקטיף ולשיווק.
30 שטחי מרעה ניזוקו מתחילת הלחימה ו-24 שטחי מרעה "סגורים" מטעמי ביטחון. נזקים גדולים נגרמו ללולי תרנגולות. כ- 70% מלולי המטילות של ישראל מרוכזים בגליל ובגולן, ובשגרה הם מייצרים כ1.6 מיליארד ביצים בשנה - כ- 73% מסך התוצרת הארצית. ביישובים בטווח עד 5 ק"מ מגבול לבנון, כ-4.25 מיליון מטילות מייצרות מעל מיליארד ביצים בשנה, כ- 50% מסך התוצרת הארצית.
בענף הפטם, לפי נתוני משרד החקלאות וביטחון המזון, כ- 100 מיליון טונות פטם מיוצרים בגליל ובגולן מידי שנה. רבים מחקלאי הצפון ממשיכים להסתכן ולעבוד בלולים הסמוכים כדי מאות מטרים בלבד מהגבול. בלולים שנמצאים במרום גולן, מבואות החרמון ומעלה יוסף: נפגעו כ- 21 לולים. לולנים בשתולה הראו לוואלה את הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו להם, בין היתר כיוון שקבלנים המסייעים להם בפינוי זבל ובעבודות טכניות אינם מגיעים לשרת אותם. בלולים רבים בצפון ישנה ירידה בתנובת הביצים כתוצאה מנזקי עשן.
כל זאת, בסיכום ביניים של מערכה בצפון שטרם תמה, שאין אופק לסיומה ושאם יתממשו איומי הצדדים, עוד טרם נכנסה להילוכה הגבוה.
משה דוידוביץ ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות בתגובה: "הקבינט הבטחוני ממאן לקבל החלטה כבר מתחילת המלחמה. אני לא איש צבא ולא יוצא נגד הצבא והחלטות מבצעיות. אבל כשמדובר בהחלטות ממשלה וקבינט שמשפיעות על כלל תושבי הצפון אני אומר חזור וְשָׁנֹה שממשלת ישראל לא נמצאת באירוע ובהבנה מה קורה כאן בגבול הלבנון. לא זו בלבד היא אף פועלת לנרמל את המלחמה כשגרת חיים ולכך לא רק שלא נסכים, ננהל על כך מלחמת חורמה נגדה! את חיזבאללה אי אפשר להרחיק מהגדר באמצעות שיח, כבר היינו בסרט הזה במלחמות הקודמות וראו לאן הגענו".