בית משפט השלום בירושלים קבע כי חיילת ששירתה בצה"ל תזכה להכרה כנכת צה"ל, לאחר שהוכח כי סבלה מדיכאון חמור שנגרמו כתוצאה מתנאי שירות קשים. פסק הדין הנוכחי נקבע בשבוע שעבר לאחר מאבק ממושך מול משרד הביטחון, שהכחיש את הקשר בין תנאי השירות להתדרדרות במצבה הנפשי של החיילת, בטענה שהייתה לה היסטוריה של הפרעות אכילה.
החיילת בת ה-24 כיום, התגייסה בינואר 2019 עם פרופיל 97 ושובצה לתפקיד משק"ית חינוך במג"ב, החלה לחוות קשיים נפשיים כבר בתחילת שירותה. היא שירתה בבסיסים שונים בדרום הארץ, שם נתקלה בבידוד חברתי, יחס קר ומעליב ממפקדיה, ונסיעות תכופות מביתה שבצפון לבסיסי צה"ל בדרום. הנסיעות הארוכות והבדידות גרמו לה לירידה במשקל, והוריה הבחינו בהחמרה במצבה הנפשי, שהגיעה עד כדי מחשבות אובדניות.
בבסיסים שבהם שירתה, לא היו ארוחות בוקר לדבריה, ובשל הנסיעות הארוכות כ-350 ק"מ לכל כיוון היא החמיצה ארוחות נוספות. היא הועברה בשירותה הקצר, שנמשך כחמישה חודשים בלבד, בין שלושה בסיסים, שבהם לא היה לה מקום לינה קבוע. בכל בסיס היא נאלצה לדבריה, לחפש מיטה פנויה לישון בה, לאתר בעלי תפקידים בבסיס כדי שיספקו לה ציוד ומענה לצרכים, ולהשתלב בנוהלי הארוחות, שרבות מהן הוחמצו כאמור על ידה.
הוריה החלו לחשוש שמצבה הנפשי מתדרדר. בתם החיילת שוחחה עימם נסערת וסיפרה להם לדבריה, שבא לה למות. בזמן הזה, החיילת המשיכה להרגיש לא במיטבה. ישנה לאורך שעות ארוכות, ללא אנרגיה, מיחושים ועוד. בנוסף החיילת החלה לרדת במשקל ונזקקה להצר את מדיה הצבאיים, סבלה מהשפלות מהמפקדת הישירה שלה, לאחר חמישה חודשים תש כוחה.
היא הגיעה למרפאת הבסיס בדרום הארץ מותשת, וטענה כי לא אכלה ולא שתתה לאורך ארבעה ימים רצופים. ממרפאת הבסיס היא פונתה לחדר המיון בבית החולים, שם טופלה ועברה תשאול, בעקבותיו אובחנה כסובלת מהפרעת אכילה. בעקבות האבחנה, חמישה חודשים מיום גיוסה וסירובה להתאשפז בבית חולים לבריאות הנפש, שוחררה החיילת מצה"ל בפרופיל 21.
לאחר שחרורה, פנתה החיילת באמצעות עו"ד יואב אלמגור לקצין התגמולים במשרד הביטחון בבקשה להכיר בה כנכת צה"ל, בטענה כי תנאי השירות הם שגרמו לה לדיכאון ולהפרעות האכילה, ולא כפי שטען משרד הביטחון - הפרעת אכילה שקיימת עוד מילדותה. הבקשה נדחתה, אך החיילת הגישה ערעור לבית משפט השלום בירושלים.
לדברי השופטים, השוואת משקלה בלשכת הגיוס עם גיוסה (57 ק"ג) למשקלה, חמישה חודשים לאחר מכן, עם הפנייתה למיון (54.5 ק"ג) מעידה על הפחתה של 2.5 ק"ג בלבד ממשקלה, ומלמדת שהאבחנה לאנורקסיה של משרד הביטחון הייתה חסרת כל ביסוס.
במסגרת הדיון בבית המשפט, הצליח עו"ד אלמגור להוכיח כי החיילת לא סבלה מהפרעת אכילה לפני גיוסה, וכי הדיכאון שממנו סבלה הוא תוצאה ישירה של תנאי השירות הקשים. השופטים ביקרו בחריפות את משרד הביטחון והמומחית מטעמם, שהסתמכו על חוות דעת שטחית ולא מבוססת, אשר לא כללה נתוני משקל עדכניים או מדדים פיזיולוגיים נוספים.
"אנו חוששים, כי המומחית מטעם המשיב, המועסקת בקביעות אצל המשיב לצורך מתן חוות דעת מצויה מלכתחילה בפוזיציה, הפוגעת ביכולתה ליתן חוות דעת מקצועית, ללא הטיה פעם אחר פעם אנו נתקלים, כבית דין מנהלי, בתופעה של בדיקה וחוות דעת שטחיות, שאינן נשענות על בדיקות עזר ומדדים אובייקטיביים, והן אלה המשמשות את קצין התגמולים בהחלטותיו, ה'פוגשות' את הנפגעים ברגעים הקשים ביותר של חייהם", כתבה השופטת יעל אחימן בפסק הדין שקבע כי תנאי השירות הקשים והלחץ המתמשך הם שגרמו להידרדרות במצבה הנפשי של החיילת, ולפיכך יש להכיר בה כנכת צה"ל.
"פסק הדין חשוב במיוחד, שכן הוא פותח פתח להכרה במקרים נוספים של חיילים שסובלים מהתמודדויות נפשיות כתוצאה מתנאי שירות קשים", אמר עו"ד יואב אלמגור והוסיף כי: "מדובר בהחלטה חשובה שתסייע לחיילים רבים להכיר בזכויותיהם ולקבל הכרה כנכי צה"ל, גם במקרים של נכות נפשית שנגרמה במהלך השירות".
ממשרד הביטחון לא התקבלה תגובה והיא תפורסם כשתתקבל.