בתי החולים בצפון הארץ נמצאים כבר במשך 10 חודשים במצב של שגרת-חירום. מרבית מבתי החולים נמצאים בכוננות מתמדת ומוכנים ליום פקודה לרדת מתחת לפני הקרקע עם תרחישים של אלפי טילים על יישובי הצפון וצפי לאלפי נפגעים עם התרחבות המערכה מול חיזבאללה ואיראן.
לקראת המלחמה הבאה בצפון, לראשונה, ערוך לקלוט את הפצועים בית חולים ממוגן שכולו תחת הקרקע. בביה"ח התת קרקעי ברמב"ם חיפה תכננו זאת מראש כלקח ממלחמת לבנון השנייה ב-2006, אז חולים ופצועים טופלו ללא פתרונות מיגון ובית החולים עצמו היה יעד לרקטות וטילים של האויב מצפון.
מאז, ברמב"ם נבנו 3 קומות חניון תת קרקעי עצומות בגודלן (20 אלף מ"ר כל קומה), כאשר שתי הקומות התחתונות מוגנות בפני ירי טילים וגם בפני לוחמה כימית/ ביולוגית. המתקן נבנה כאשר כל הצרכים הרפואיים הדחופים: גזים רפואיים, חמצן, תקשורת מחשבים, מיזוג, הכנה להתקנת שירותים ומקלחות - מוטמעות כבר בקירות ותקרות המתקן.
לכן כדי להסב את המתקן מחניון פעיל לבית חולים לכל דבר נדרשות לא יותר מ- 72 שעות. ברמב"ם ניתן לספק כיום פתרון של 2,200 מיטות ממוגנות, חדרי ניתוח ממוגנים ועוד - מה שהופך את המתקן ברמב"ם לגדול מסוגו בישראל ואחד הגדולים בעולם. במקרה של מלחמה צפויים ברמב"ם לקלוט מחלקות מבתי חולים אחרים ולאפשר לבצע במרחב המוגן את רוב פעולות הדיאליזה בצפון.
"אנחנו מקווים שלא יקרה כלום, אבל אנחנו מוכנים לתרחישים שונים, גם הקשים והמסובכים ביותר", אומר ל-וואלה פרופ' מיקי הלברטל, מנהל המרכז הרפואי רמב"ם, "יש ברמב"ם 6,000 עובדים מסורים, ייצוג של כל העדות והדתות בישראל, ואני יודע שביום מבחן כולם יתייצבו פה ונעבור את זה ביחד".
קרוב יותר לגבול, נמצא המרכז הרפואי לגליל בנהריה שמאז 7 באוקטובר נמצא בכוננות גבוהה של מלחמה, כשמרבית מחלקות האשפוז ממוקמות במתחמים תת-קרקעיים או באזורים ממוגנים מעל פני האדמה. כמרכז הרפואי הסמוך ביותר לגבול הצפוני, הנחה משרד הבריאות את ביה"ח לשמור על אחוזי תפוסה נמוכים של כ-30% במיטות האשפוז, כדי להיערך לתרחישי אר"ן שונים.
מנהל המרכז הרפואי, פרופ' מסעד ברהום, הנחה את ההנהלה לאפשר לעובדים חופשות והיעדרויות בהיקף שאינו עולה על 33% בכל מחלקה ויחידה. לחברי ההנהלה חולקו טלפונים לוויינים, שיופעלו במקרה של פגיעה ברשתות, וכמו כן נאגר מלאי מזון ותרופות לפרק זמן ממושך.
פרופ' ברהום מוכן לכל תרחיש ומבחינתו זו לא שאלה אם תפרוץ מלחמה בצפון, אלא מתי. "התרחיש מדבר על מאות ואולי אלפי טילים מדי יום, שזה גרוע יותר ממה שהיה במלחמת לבנון השנייה. כמנהל מרכז רפואי הנמצא 9 ק"מ מהגבול, יש לי אחריות כלפי העובדים והמטופלים. אנו מתורגלים מאוד במקרי אר"ן".
"במקרה של תרחיש 'אי בודד', עלולה להיות פגיעה בצירי הדרכים ובמסילות רכבת, ואנו נערכים בהתאם כדי לאגור מלאי תרופות ומזון", הדגיש פרופ' ברהום. "מאז שנת 2006, אנו מכינים את עצמנו למלחמת לבנון השלישית. מזה שנים שאנו נדרשים לרמת מוכנות גבוהה, אבל עכשיו נראה שנדרש למעט יותר. הלוואי שלא נזדקק, אבל גם אם כן, חשוב שנהיה מוכנים לכל התרחישים".
אלא שאליה וקוץ בה. על כל ההכנות האינטנסיביות האלה מעיבה הזנחה בת שנים והבטחות סרק שלא התממשו, להקמתו של המרכז הרפואי ע"ש מנחם בגין עם 2,200 מיטות (כלומר ממש "מכפיל כוח" לרמב"ם), שהממשלה הבטיחה להקים בקרית אתא ולו היה מוכן הוא יכול היה יכול במינימום לקלוט את אוכלוסיית המאושפזים החולים, בעת שבתי החולים בחיפה ונהריה יהיו עסוקים עם הפצועים.
משרד הבריאות נתן אישור למהלך כבר בשנת 2000. ב-2020 הונחה לו אבן הפינה במעמד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מדובר בבית חולים עתידי, מודרני, ענק ונגיש שאמור לשרת את הצפון כולו. אותרה לו קרקע, הוא הוכרז כבר פעמיים בטקסים מתוקשרים, ניתן לו שם מכבד, אבל עד כה הוא נותר על הנייר.
במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית נערכים למתארי הייחוס הקשורים לזירה הצפונית בהתאם להנחיות משרד הבריאות. הוכנו בהתאם מלאים של ציוד ותרופות. בחודשים האחרונים האיצו את הכנת המתחמים התת-קרקעיים שישמשו כמתחמי הטיפול. בבית החולים מוכנים לקליטת מטופלים שיועברו מהקומות העליונות ומהמחלקות שאינן ממוגנות. המיון, חדרי הלידה והפגייה הם ממוגנים וימשיכו לפעול כסדרם. הטיפול נמרץ נמצא כבר במרחב המוגן.
"ההיערכות לעבודה במטר של טילים בלתי פוסקים על האזור, ואנחנו צריכים לעבוד במתחמים ממוגנים. בנינו 150 מיטות ממוגנות שהצטרפו לעוד 150 מיטות שהיו לנו בתוך חניונים, כך בסך הכל 300 מיטות. אפשר לשים חולים מונשמים וגם חולי דיאליזה, לשמור על רציפות תפקודית ולהעביר חולים ממקומות פחות ממוגנים להכי מוגנים שיש", אומר ל"וואלה" מנהל המרכז הרפואי העמק, ד"ר מאור ממן.
"בתרחיש של הסלמה יש כמה מדרגים של חירום אצלנו. זה קרה לנו אחרי 7 באוקטובר שכל המחלקות בקומות העליונות ירדו לקומה נמוכה יותר או קומה ממוגנת. מדובר על בין 8 ל-10 מחלקות שצריך להזיז למקומות ממוגנים, חלק מהמחלקות כבר זזו. בתרחיש החמור ביותר, נצטרך לעבוד רק במרחבים ממוגנים ומבוטנים על מלא. אנחנו ערוכים לכך שלא נצטרך להפסיק שום פעילות במהלך אירוע חריג שכזה ונצטרך לתת מענה יחד עם רידוד הפעילות וסדרי עדיפויות שונים".
לדברי ד"ר ממן, הם גם מוכנים למצב של אי בודד שיכול להיווצר מצב שצירי התנועה לבית החולים ייחסמו, או שלא יהיה חשמל בתרחיש עלטה או מזון וסולר לגנרטורים. בית החולים ערוך קדימה עם אוכל יבש, תרופות וגם ציוד של מד"א שיחובר בעת הצורך להתרמת דם בתוך בית החולים. "אנחנו נערכים לטיפול של מאות מטופלים בבית החולים. יש לנו חמ"ל ממוגן שבו נוכל להמשיך לנהל את בית החולים באמצעים ממוגנים ונוכל להמשיך לנהל את בית החולים גם אם יהיו נפילות של תקשורת".
בבית החולים המרכז הרפואי צפון- פדה פוריה, פועל במתכונת שגרה כאשר הוא ערוך כל העת למצב חירום. רבים מהשירותים הניתנים במרכז הרפואי צפון ניתנים באזורים ממוגנים גם בשגרה, כמו המלר"ד (מיון), הטיפול הנמרץ, חדרי הלידה והפגיה, חדרי הניתוח, הדיאליזה ועוד. בעת חירום, קומה תת קרקעית ממוגנת ערוכה לקליטת מטופלים מהמחלקות שאינן ממוגנות בשגרה.
עם הכרזת מצב חירום שכזה, המרכז הרפואי יבצע, על פי הנחיות משרד הבריאות, רידוד מטופלים. שאר המטופלים מועברים למרחבים המוגנים התת קרקעיים היעודיים. עם זאת, אין הנחיה לרדד מטופלים ובבית החולים פועלים בכל המחלקות, היחידות, המרפאות, והמכונים - בשגרה מלאה.
המרכז הרפואי שומר על מוכנות ופועל לפי הנחיות הדרגים המקצועיים ומשרד הבריאות. הצוותים תורגלו במהלך השנה האחרונה באירועי חירום והמרכז הרפואי ערוך לכל תרחיש. בבית החולים שומרים על מלאי חירום על פי דרישת משרד הבריאות. תחנות הגנרציה ממוגנות ויבטיחו רצף טיפולי גם במצב של פגיעה בתשתיות.
"ההיערכות החלה כבר לפני 10 חודשים, ב-7 לאוקטובר ואנו ממשיכים עד עצם היום הזה", אומר לוואלה מנהל המרכז הרפואי זיו, פרופ' סלמאן זרקא. לצערי, נמשיך גם מחר ומחרתיים, התקופה הזאת מוגדרת מבחינת הצבא כימי קרב, זה לא מלחמה, וימי קרב זה עולם מושגים שאומר שיש ימים עם פצועים, ימים בלי פצועים, ימים שיש יותר ירי, ימים שיש פחות ירי, לכן זה עשרה חודשים לא שגרתיים ולא יציבים",
מאז תחילת אוקטובר בית החולים מכין את עצמו למצב מלחמה, בהקשר של אימון הצוותים, מלאי ורכישת ציוד לזמן ממושך יותר מהרגיל. "יש כאן היערכות לוגיסטית מורכבת והיערכות גם למצב שאם תהיה מלחמה ולא נוכל לקבל ציוד ממרכז הארץ, שיהיה לנו כבר את הדברים שצריך, למשל ציוד לחדר הניתוח, אם לא נוכל לקבל מהמרכז", אומר פרופ' זרקא.
"לצד זה אנחנו גם שומרים על שגרה, יש כאן אנשים בצפון שגרים כאן, אמנם חלקם מפונים, אבל יש כאן חולים, אנחנו המרכז האונקולוגי של הצפון, ויש לנו מכון הקרנות, ואנחנו מטפלים בחולי סרטן, ואי אפשר לעצור את הטיפולים וחשוב להמשיך ולטפל.
אנחנו נמצאים במה שנקרא שגרה מבצעית וכל הזמן אנחנו מחפשים את האיזון בין מתן מענה לאירועי המלחמה והטיפול בפצועים לצד המשך מתן מענה לחולים. אנחנו כאן נערכים לכל התרחישים ולוקחים בחשבון את כל הפרמטרים כולל איך להחליף צוותים במקרה שלא תהיה אפשרות הגעה לבית החולים, היערכות למקרה שיהיה צורך בתגבור כ"א שיבוא ממרכז הארץ לעזור לנו לטפל בכמות גדולה של נפגעים. אנחנו כאן להציל חיים ולכן אנחנו עם כל הניסיון שיש לזיו כבית חולים שנמצא בקדמת החזית ומוכן תמיד, אנחנו ממשיכים לשכלל יכולות, לתרגל, להיות מוכנים לכל מצב, שלא נצטרך ורק נתרגל וכל הזמן נשפר עוד ועוד והלוואי ולא יהיה צורך".