הרתעת אויבים ניתן לבנות באמצעות יוזמה מתמשכת אך משתנה, פעולות בלתי צפויות וחסרות פרופורציה, ויש שיאמרו לא מידתיות. פעולות שמפתיעות את האויב במקומות שחשב כי הם מוגנים וחשאיים. ישראל הייתה חסרה מאוד בכל אלו במשך הרבה שנים וחמור מכך - לא ניצלה את המציאות הביטחונית כדי לתחזק הרתעה.
בזירה הצפונית נזהרו שלא לפגוע בפעילי חיזבאללה שטיפסו את הר דב במטרה להרוג חיילים, והעדיפו לירות באוויר ירי אזהרה. כוחות צה"ל התעכבו מאוד בפינוי האוהלים שחיזבאללה הקים בהתרסה בשטח ישראל, וגם כשארגון הטרור שלח לשטח ישראל מחבל שהניח מטען חבלה בצומת מגידו, בישראל בחרו בקפידה את מטרות התגובה במקום לגבות מחיר כואב.
בזירה הדרומית המצב היה הרבה היותר חמור. אחרי המלחמה הכושלת בלבנון בקיץ 2006, ומאז שנת 2008, היו עסוקות ממשלות ישראל וגם בצה"ל, בניסיון להוכיח כי הם יודעים לתמרן קרקעית לשטח אויב - ונכשלו פעם אחר פעם בבניית ההרתעה האזורית, עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל. בתוך כך, העדיפו בצמרת רק תקיפות אוויריות או תמרון קרקעי מוגבל, כי חששו מאבדות. רצו בממשלה ובצה"ל ביטחון בלי מלחמות.
ציר הרשע קרא זאת היטב והעריך כי ישראל היא המורתעת. לכן חמאס בראשות יחיא סינוואר וחיזבאללה בראשות חסן נסראללה, חשבו כי הם יכולים להכות בישראל ולכבוש שטחים, כולל חטיפה של אזרחים וחיילים - ולנצח. יש מי שיגיד שמה שתרם חכך הם גם הקרע בחברה הישראלית והפסקת התנדבות של חיילי מילואים ברקע המהפכה המשפטית, אבל הבסיס לרעיונות המחרידים של ארגוני הטרור כבר היה שם במשך שנים. הם רק קיבלו דחיפה.
במשך תשעה חודשים מנהל צה"ל כמה זירות פעילות ברמות שונות אך העיקריות שבהן הן רצועת עזה ודרום לבנון. בזירה האחרונה, החליט הדרג המדיני לנהל מערכת התשה מול חיזבאללה. ביום שבת שיגר פעיל הארגון השיעי רקטה, טבח ב-12 בילדים ופצע באורח קשה ואנוש עוד שישה. מדינה שלמה כואבת, עצובה ומזועזעת.
צה"ל שאמור היה להיות חד ודרוך באותן שעות לכל תרחיש פעל כאילו הוא מנהל מערכת של פעילת ביטחון ולא מלחמה מול כוח אכזר. כבר ביום שבת היה צריך צה"ל להגיב בעוצמה נגד חיזבאללה. עוד לפני קיום ההלוויות. לפני שבכירי חיזבאללה יעכלו את האירוע וירדו אל המחתרת או ייעלמו מעיני המודיעין הישראלי. עכשיו גורמי המודיעין וצה"ל משלמים על השהיית התגובה על הטבח ונדרשים לחפש מטרה איכותית, שתבהיר לצד השני שדם אזרחי ישראל הוא לא הפקר.
אי אפשר לנתק את המצב הביטחוני הנוכחי מהמתח שמאפיין את חברי הממשלה. המתח בין רה"מ לשר הביטחון, והמתח בין הממשלה לצבא. לו המערכת הייתה עובדת כמו מכונה משומנת ומערכת היחסים הייתה עם יותר אמון והרבה פחות חשדנות, כבר במוצאי שבת היה תוקף צה"ל יעדי טרור בביירות או מסכל סיכול ממוקד של בכירים.
ככל שצה"ל מתרחקים מיום שבת, כך הזמן מכרסם בהרתעה הישראלית שחייבת שיקום. לכן, התגובה על הטבח צריכה להיות בהתאם. עוצמתית.