המינוי של בינדר לתפקיד ראש אמ"ן, וחילופי ההאשמות הצפויים במטכ"ל

המטכ"ל מצוי על סף חילופי מהלומות לגבי האחריות בכישלון של אירועי 7 באוקטובר. זאת, כשברקע ראש אמ"ן עתיד להתחלף, המלחמה עזה וההסלמה בזירה הצפונית. כעת, אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, ביום חמישי הקרוב צפוי האלוף אהרון חליוה לסיים את תפקידו כראש אמ"ן עקב הכישלון המודיעיני, ובמקומו יכנס לתפקיד האלוף שלומי בינדר.

בצה"ל חוששים מעתירה נוספת לבית המשפט העליון נגד המינוי של האלוף שלומי בינדר לתפקיד ראש אמ"ן, המוגדר כשנוי במחלוקת לא רק בצמרת צה"ל אלא גם במערכת הפוליטית.

בעת שנשא הצהרה על סיום תפקידו, קרא האלוף אהרון חליוה להקים ועדת חקירה ממלכתית כדי ש"תוכל לחקור ולברר באופן יסודי, מעמיק מקיף ונוקב, את כלל הגורמים והנסיבות שהובילו לאירועים הקשים".

הראשון והיחידי מבין חברי פורום המטה הכללי של צה"ל, שלקח אחריות מלאה על הכישלון המודיעיני לפני אירועי 7 באוקטובר, היה האלוף חליוה שנשא באחריות המלאה בפני חייליו, והודיע בסוף חודש אפריל על סיום תפקידו. זאת, אחרי דחייה של חודשים לבקשה אישית של הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, על מנת שיתאפשר החלפה מסודרת בצמרת אמ"ן.

נכון לעכשיו, הרמטכ"ל, אלופים נוספים או נושאי תפקיד בכיר בצמרת צה"ל לא הודיע על כוונתם לסיים את תפקידם על רקע הכישלון ב-7 באוקטובר.

גורמים בצמרת צה"ל מעריכים כי בעת שתיחתם עסקה לשחרור חטופים ותהיה הפוגה ארוכה בעזה, יתחילו חילופי ההאשמות בין האלופים שאחראים לכישלון. הן בשלל התפקידים והן בתחום המודיעיני ואז עשוי צה"ל להיכנס לסחרור תקשורתי ומנהיגותי.

האלוף בינדר, שמעל ראשו מרחפת עננה של מינוי שנוי במחלוקת בטענה כי לא הוכשר לתפקיד כראוי, חייב לתת תשובות על חלקו ב-7 באוקטובר כשעמד בראש חטיבת המבצעים. זאת, מאחר ויש במינוי גרימת עוול לקצין מוערך מאוד. אולם, בעת הזו היה מי שחשב במערכת הביטחון שנכון לשבץ "זקן ותיק בעל ניסיון כדי לייצב את המערכת".

כמו כן, האלוף בינדר, שנענה לבקשת הרמטכ"ל בתקופת מלחמה, מגיע לאמ"ן בתקופה הקשה ביותר מאז מלחמת יום כיפור. המשימה הראשונה שלו תהיה לגלות מנהיגות ולפקד על כלל המערכים שספגו ביקורת קשה, תוך איבוד אמון במערכת הביטחונית, המדינית והציבורית. אך מהר מאוד יגלה כי שר הביטחון, יואב גלנט, משפיע מאוד לאחרונה על תוכניות הצבא, והרמטכ"ל לא מאתגר אותו בשם "ברית אוקטובר" - שנכרתה בין גלנט לאלופים כדי לאפשר שקט תעשייתי דו-צדדי בזמן המלחמה, וללא הדחות של בעלי תפקידים. בנוסף, גם מפקד פיקוד צפון, האלוף אורי גורדין, מאוד דומיננטי במטכ"ל ולא מאותגר.

בצמרת הצבא לא הסתפקו בהטחת ביקורת על המינוי של האלוף בינדר, אלא גם על המינוי תא"ל מ' לראש חטיבת ההפעלה, קצין מוערך אך ללא עבר מודיעיני וידוע כ"מקורב" לרמטכ"ל עוד מתקופתו כאלוף פיקוד דרום.

בנוסף, החליט הרמטכ"ל למנות קצין מודיעין ראשי "טכנולוג" ולא קצין מודיעין, בניגוד לביקורת שהושמעה על אמ"ן בשל התהליכים שהובילו לכישלון המודיעיני. וכן הוחלט למנות ראש חטיבת מחקר צעיר ש"לא ראה הרבה שטח", ובעבר שימש כעוזרו של הרמטכ"ל הלוי, וברקע ביקורת על מפקד 8200 שטרם החליט על סיום תפקידו.

האלוף בינדר יידרש לחלק את הקשב בין כלל הזירות הפעילות והמתפתחות במזרח התיכון ובעולם, המאיימות על מדינת ישראל, וכן לצד תכנון תוכנית רב שנתית לאמ"ן. כגון, שינויים מהותיים במבנה הארגוני כדי למנוע כישלון דומה בעתיד, התמודדות עם משבר כוח האדם מחשש שתהיה בריחת מוחות או היעדר מוטיבציה לחתום על שירות קבע ארוך טווח, להכין את המעבר לקריית המודיעין החדשה בנגב ולייצר מודל התרעה בכלל הזירות וכלי בקרה כדי למנוע מהמודיעין להישאר בקצה פס הייצור לעיבוד ידיעות מודיעיניות.

דבר אחד בטוח: המציאות הפוליטית, המדינית והביטחונית לא תעניק לו דקה אחת של חסד. ומהרגע הראשון יבחן מול הממשלה ומטה. כמו כן, עוד לא התחילו לדבר על התמודדות עם ממצאי התחקירים, (טרם פורסמו), שיטלטלו את אגף המודיעין שנים רבות קדימה.