הקו האדום החרדי והאופוזיציונר הנלהב בממשלה: הכנסת יוצאת לפגרה

הכנסת ה-25 תצא בתחילת השבוע לפגרה נוספת שתימשך שלושה חודשים, בתום שבוע אינטסיבי של חקיקה שזכתה לכינוי הידוע "ניקוי שולחן". הקואליציה והאופוזיציה קידמו שורה של הצעות חוק חברתיות לטובת האזרחים בישראל. בימי שגרה, על כמויות החקיקה האלה הממשלה הייתה זוכה לשבחים רבים אבל בתקופה הנוכחית כשהמלחמה בעזה עוד בשיאה, הצפון רותח והמגעים לעסקת חטופים מפצלים את הקואליציה מבפנים. שאלה אחת נותרה בעינה: האם למרות המחלוקות, העימותים והקרעים - נתניהו והממשלה בראשותו יצליחו לשרוד את החורף הקרוב?

בש"ס וביהדות התורה מביעים בחודשים האחרונים תסכול מהקואליציה הנוכחית. בפי בכירים בשתי המפלגות חוזר הביטוי על כך ש"ממשלת החלומות" הפכה ל"ממשלת הסיוטים". דרעי, גפני וגולדקנופף מפנים אצבע מאשימה לעבר נתניהו. "מי זה אלי דלל? מי זאת טלי גוטליב? מי הוא איתמר בן גביר?", התבטא השבוע בכיר ביהדות התורה. "עם כל הכבוד, ולחלקם יש לנו כבוד - אנחנו שותפים של נתניהו באש ובמים. אם הוא לא יודע לספק את הסחורה ולשלוט באנשיו - שיגיד לנו את זה. נחשב צעדינו הלאה".

את זעקת התסכול הם משמיעים בכל מקום. בתוך בתי המנהיגים החרדים עלו לא פעם אמירות כמו "ממשלת זדון" על הממשלה הנוכחית. והחרדים הם חלק ממנה, כן? אלה אמירות שיוחסו בעבר לממשלת לפיד-בנט ונתניהו ללא ספק בלחץ מכך. תקופת המלחמה בעזה, ועסקת החטופים ללא ספק, הובילו את ישראל ואת הממשלה לימים אחרים אבל מי שמבטיח - צריך לקיים והחרדים הבטיחו אבל לא ממש קיימו עד כה דבר, כמעט. חוק הגיוס, חוקי הרבנים והמועצות הדתיות, בחירת רבנים חדשים, תקציבים לישיבות וסבסוד למעונות היום - הכול עומד בין שמיים לארץ.

הנחמה היחידה של נתניהו היא שלחרדים אין באמת אלטרנטיבה. נתניהו מעריך כי עד החורף הם לא יפרקו את הממשלה. הם יודעים שבחירות בעת מלחמה עם נתניהו שמצבו בסקרים אינו מזהיר - עשויות לשלוח אותם עמוק עמוק למשך שנים באופוזיציה. השאלה שלא מפסיקה להטריד את ראש הממשלה היא עד כמה החרדים יצליחו למשוך את החבל מול המנהיגים הרוחניים? עד עכשיו הם עושים זאת בהצלחה, אבל ייתכן שבקרוב הם יגידו: די, עד כאן.

מי שחזה ביום שני השבוע בהתנהלות של יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר קיבל את תמצית ההתנהגות של מי שאמור להיות שותף בכיר בקואליציה, ולה יש משמעות רבה לאורך חייה העתידיים. הנה תמצית האירועים: בן גביר דיווח בבוקר על "מגעים מתקדמים" להקמת פורום ביטחוני מצומצם בנוכחותו, איים לא לתמוך בחוק הרבנים אם לא יושגו הסכמות, המשיך בצהריים באמירה מסעירה על מדיניות התפילה בהר הבית ("אני הדרג המדיני, הדרג המדיני מאפשר תפילה בהר הבית"), שחרר עקיצה על יו"ר ש"ס אריה דרעי ומעורבותו באוסלו, חטף מתקפה קשה משר הביטחון גלנט על היותו "פירומן" שמעוניין להדליק את המזרח התיכון, כינה בתגובה את השניים "שמאל", וזאת רק רשימה חלקית.

רבים בקואליציה סבורים כי יהיה קשה להמשיך עם ההתנהלות של בן גביר לאורך זמן. אף שהוא אינו מעוניין בפירוק הממשלה, בן גביר מתנהל כמו אופוזיציונר נלהב שנמצא בשיאו של קמפיין בחירות. הוא הסביר זאת ברצונו להיות "שותף בכיר" ולהשיג הישגים עבור ציבור בוחריו, אבל קשה להתעלם מכך שרוב חבריו בתוך הממשלה כבר לא ממש אוהבים את זה ואולי הוא משיג כמה מנדטים נוספים אבל בדרך קונה את אי אמונם: דרעי כועס עליו, נתניהו לא סומך עליו וסמוטריץ' מתעב אותו.

את בן גביר זה פחות מעניין. הוא מבחינתו רוצה לעבוד, וגם לעשות הרבה רעש בתקשורת, לעיתים נראה שהוא התמכר לשיטה הזאת אבל כל עוד הוא מצליח להתהלך על חבל הדק הזה, אין לו כל כוונה לעצור. לפעמים זה עלול להיות מסוכן, ואז הנפילה עשויה להיות חזקה.

כבר חודשים שהמגעים לעסקה מאיימים על שלמותה של הקואליציה. בכל סבב מו"מ, בן גביר וסמוטריץ' אומרים כי לא יהיו חלק מהממשלה אם תהיה "עסקה מופקרת". ולא רק הם, גם שרים וחברי כנסת בליכוד. פרטי העסקה הנוכחית עוד לא ידועים במלואם אבל אלה כבר הבהירו שהם מתנגדים ומבחינתם מדובר ב"קו אדום". נכון, עד כה חמאס לא הראה נכונות אמיתית להשלמת עסקה, אבל נתניהו מודע היטב לאיומים של שותפיו ואולי בשל כך מנסה לקנות זמן ככל שאפשר. כמה זמן יוכל לקנות? האם החודשים הקרובים יהיו עבורו העיתוי הנוח להשלמת העסקה כדי ששותפיו יאפשרו לו להשלים לפחות את החלק הראשון של העסקה עד לשובה של הכנסת מפגרה? לא ברור אבל ללא ספק זה עוד אחד מהאיומים על עתידה של הקואליציה הנוכחית.

נזכרתי השבוע בימי ממשלת בנט-לפיד. אומנם לא הייתה מלחמה, אבל האופוזיציה דאז שהוביל הייתה תמיד עם סכין בין השיניים. בוקר, צהריים וערב - היא תמיד הייתה מוכנה לקרב. נכון, היה אז רוב צמוד של 59-61 ובהמשך אפילו יותר מכך אבל אנשי הליכוד יחד עם השותפים לגוש הימין לא ויתרו, אפילו לא לרגע. הם התנגדו לכל הצעת חוק, נותרו במשכן ימים שלמים, ערכו פיליבסטרים, תקעו מקלות בגלגלים בכל הזדמנות והיו נחושים למרר את חייה של הממשלה עד לנפילתה.

אומרים שקואליציות מתפוררות מבפנים אבל לנחישות הזאת הייתה תרומה משמעותית. לאופוזיציה הנוכחית יש את כל הסיבות שבעולם כדי לעשות חיים קשים לחברי הכנסת - מלחמה, חטופים ועוד. אבל עושה רושם שהקואליציה משחקת מול מגרש ריק - האופוזיציה בראשותו של יאיר לפיד פשוט לא שם ומול הקרעים והמחלוקות שיש לממשלת נתניהו - גם לפיד לא ממש מצליח לאחד את כל המפלגות סביבו. אם המצב הנוח הזה יימשך במושב החורף של הכנסת - זה ללא ספק יקנה לנתניהו עוד קצת זמן ואולי גם ליישר ולרצות את שותפיו.