"אנסו אותי, עשו בי כרצונם, הייתי עבורם חפץ וכמגשים החלומות שלהם", אמר ערן (שם בדוי), שורד זנות בן 40 ו-אבא לילד בן 9 שיצא לאחרונה מעולם הזנות הגברית. "הפעם הראשונה שלי הייתה בגיל 17, אני זוכר שפרסמו מודעה בעיתון של אדם מבוגר מבאר שבע שמחפש הנאה, חשבתי שזה יהיה מרד הנעורים שלי או רצון להרפתקה, שנמשכה כמעט 13 שנים".
ערן גדל באיזור המרכז במשפחה דתית יחד עם חמישה אחים ואחיות, ולדבריו הוריו התקשו לתת לו תמיכה רגשית. לצד זאת, הוא אומר כי ההגעה שלו לעולם הזנות לא הגיעה מחוסר כלכלי. "לא היה חסר דבר בבית. לא היינו משפחה אמידה מאוד, אך גם לא ענייה. לא היה לי אף אחד לשתף אותו בהתפתחות המינית שלי. בגיל 12 התחלתי להבין שאני לא כמו הסביבה שלי ויש לי חיבה לגברים. הסביבה שלי הייתה מאוד לא מקבלת ונאלצתי להסתיר את זה. מאוד חששתי שהמשפחה שלי תגלה, הייתי לבד והרגשתי לא שייך".
"אף אחד לא ידע עלי דבר. הייתי חי בחיים מפוצלים ושילמתי על כך מחיר יקר מאוד בחיים האישיים שלי. היום אני עובר טיפולים שונים שאומרים לי שמתישהו בילדות כנראה פגעו בי מינית, וזה מה שהוביל אותי לעולם הזנות. אני לא זוכר את אותן הפגיעות. מה שאני כן זוכר, זה שמאדם אחד זה הפך לשניים, ולאט לאט זה הגיע למאות אנשים שהייתי איתם. לא באמת ידעתי מה אני עושה. חשוב להבין שהאנשים האלה מזהים את הטייפקאסט של הנערים שאין להם אף אחד שהם סומכים עליו, או שומר עליהם והם מנצלים את זה למענם", אמר ערן.
לפני שבועיים ציינו 4 שנים לחוק איסור הזנות בישראל. לצד הנתונים העגומים באי אכיפה של המשטרה את החוק, במחקר המלווה של מכון מאיירס ג'וינט וברוקדייל היה נתון שנשאר רחוק מלב המיינסטרים הישראלי. לפי הנתונים, בין 8-7% צורכים זנות מגברים, אלא שגורמים המכירים את התחום אומרים שהמספר האמיתי גדול הרבה יותר.
"תופעת הגברים שנמצאים בעולם הזנות היא לא תופעה שולית בכלל", הדגישה מאיה קוגן, מנהלת מרכז יום וערב בתוכנית "רואים שקוף" מעמותת קשת, המסייעת לגברים בזנות. "במשך השנה וחצי האחרונות נכנסו ויצאו מהדירה שלנו במרכז ת"א מגיל 21 ומעלה, כ-100 גברים שמקבלים אצלנו טיפולים והקשבה. אנחנו רואים עלייה גדולה של זנות גברית וזה לא משנה בכלל הזהות המינית שלו או לאום או דת. זה יכול להיות אשכנזי, ספרדי, ממרכז הארץ או מהפריפריה, סטרייטים, בעלי משפחות עם ילדים, רווקים, גרושים, מטופלים שהם דרוזים, ערביי ישראל וגם מטופלים שמגיעים מהרשות הפלסטינית עם היתר כניסה לישראל, ומרגישים שהם בסכנה. זה המקום היחיד הבטוח שלהם".
"אנחנו מתעסקים פה בהגדרה מחדש של מה זה בעצם גבר", הוסיפה קוגן. "הגברים שמגיעים אלינו נמצאים במצב הכי חלש, כי תמיד משייכים את הגברים כקליינטים או את אלה שמשלמים בעולם הזנות, ואנחנו עובדים איתם על כך שמותר לגבר להיות חלש ולבקש עזרה, וזה דבר שקשה מאוד לשנות את התפיסה ולוקח הרבה מאוד זמן".
לדברי קוגן, אפשר לאבחן את אותו אדם שעוסק בזנות על פי מילים, דרך קודים או סלנג של שפה, כדי לדעת האם הוא נמצא בעולם הזה - אני נתמך, אני נצרך, גרפתי, מפנקים אותי. "אם אתה רואה נער בן 15 שאתה יודע שהמצב שלו לא טוב והוא ישן ברחוב, והוא מגיע מולך עם חולצה חדשה או נעלי אייר ג'ורדן, אלה חלק מהסימנים שידליקו נורה אדומה לפתוח שיחה סביב זה ולהתחיל לקלף את הבצל. אנחנו נותנים להם אלטרנטיבה. מלמדים אותם איך להתעסק עם כספים ולסגור את החובות שלהם בדרך נורמטיבית ובריאה, ומלמדים אותם מחדש את היחס הרגשי לכסף".
רוני סגל, מנהלת תחום שורדות זנות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, הוסיפה בנושא כי "הזנות היא תופעה הרבה יותר סמויה מהעין והיא מאוד קשה לאיתור, ומאוד קשה לגייס אנשים לטיפול. מרבית הא.נשים בזנות החלו את הזנות בגיל העשרה בהיותם קטינים, ולכן יש לנו את בתי מרחבי הלב ברחבי הארץ לנסות לתפוס את ההדרדרות בזמן ולטפל בתוך הקהילה עצמה".
לדבריה, זה תמיד מתחיל בדבר אחד שאותו אדם שהדרדר לזנות ויתר עליו, בין אם מבחינת צורך נפשי או פיזי כמו למשל תשומת לב, קורת גג, מקלחת ועוד. "אנו עוסקים בכך רבות כדי שהעובדות הסוציאליות שלנו יאבחנו את המקרים הקשים כמה שיותר מוקדם. ברגע שיש מענים כמו תוכנית רואים שקוף, שעובדת בשיתוף עם משרד הרווחה המעניקה בית חם לגברים בזנות מגיל 21 ומעלה. אנחנו צופים לעלייה רבה גם בתחום זה. לכן אנחנו כל הזמן חושבים קדימה ולומדים כדי לשפר את המענים השונים".
איל אמיר, מנהל תוכנית רואים שקוף ברמה הארצית ומנהל ההוסטל לגברים, אמר כי "אנחנו רואים את השקופים. אין הרבה מחקר בנושא זה, כי גם המחקר בזנות גברים לא עדכני ממש. נכון להיום, יש אלפי גברים שנמצאים ברחבי הארץ בזנות וחלקם גם מטופלים עם מחלות כפולות ואף משולשות, כאשר גם חלק מהגברים נמצאים בטיפולי בריאות הנפש. המענה שלנו הוא רחב, אנחנו נמצאים במרכז תל אביב וכל אחד יכול למצוא את עצמו כאן שיקבל טיפולים אינטנסיביים של כשנה, טיפולים של עובדים סוציאליים, מלווים אותם בתעסוקה ובהשכלה, מגלים להם את הזכויות שלהם ומעניקים להם מרחבי טיפולים של 24/7. אנחנו לא נוטשים את המטופלים שלנו, אלא נמצאים תמיד איתם ויש להם כאן בית חם, ולכן התוכנית שלנו מיועדת גם לגברים שהם כבר לא במעגל הזנות. אנחנו רוצים שאדם שנכנס לכאן ייקח משהו מכאן, אפילו הדבר הכי קטן".
שיר מסד, עו"ס רואים שקוף שהיא המטפלת של ערן ושל עוד גברים רבים בתוכנית, הוסיפה כי "בנינו אמון. לאט לאט נפתחנו יותר ואנחנו מדברים על הרבה מאוד דברים. אנחנו הופכים את המרכז בת"א למקום בטוח לבית של שורדי הזנות. אנחנו מאוד פתוחים איתם ורוצים שהם ירגישו בטוחים מולנו. האנשים שכאן מאוד מדברים אחרי שנים שלא הקשיבו להם, ולא היה להם באמת אף אחד - זה מרחב בטוח להכל, מה שהם בוחרים לספר ומה שלא".
ערן, שמקבל היום טיפול ברואים שקוף, אמר: "אני חושב היום איך הייתי מסוגל לעשות את זה? אני לא יודע להסביר מאיפה זה הגיע. אני זוכר באקטים המיניים שהגוף שלי היה שם, אבל אני לא. בזמן המעשים חשבתי מה אעשה מחר ולאיפה אני הולך, זה ממש ניתוק. רציתי רק לא להיות שם. שילמתי על זה מחיר יקר בחיים האישיים שלי. התמכרתי לאלכוהול ואחרי זה לסמים, ולא יכולתי להיות מי שאני רוצה מעל עשור, עד שיצאתי מהארון והחלטתי גם במקביל לסיים עם עולם הזנות. הייתי נמצא במערכות יחסים זוגיות ואנשים לא ידעו עליי, על העולם שלי בעבר. לא שיתפתי והסתרתי מידע, פחדתי שישפטו אותי. התביישתי. היום אני נקי מאלכוהול וגם מסמים ומטפל בעצמי, ואני גם מטפל באנשים אחרים. אני עדיין משלם מחירים על השנים הרבות שהייתי בזנות. אף אחד לא קם בבוקר ואומר לעצמו אני אמכור את הגוף שלי - זה לא כסף קל כמו שכולם חושבים".
מה גרם להפסיק?
"יצאתי מהארון לקראת גיל 30, עברתי לתל אביב בפעם הראשונה, והחלטתי שאני לא רוצה את החיים האלה יותר. היו הרבה פיתויים לחזור לעולם הזנות, חלק עדיין ניסו, אבל אני הייתי בראש אחר. זה היה תהליך של כארבע שנים לצאת לגמרי מעולם הזנות ומאז ומתמיד רציתי גם להיות אבא. לפני 20 שנה נדבקתי ב-HIV חשבתי שהחלום הזה מת, אבל נפלאות המדע והרפואה זה קרה והיום הוא ממש כל עולמי. אני ממשיך להגיע לכאן למרכז של רואים שקוף, אני מרגיש כאן טוב ושייך וזה היה חסר לי, אף פעם לא הרגשתי שייך כמו כאן, אני מרגיש טוב מרגיש רצוי".
רעות לוגסי, מנהלת אגף בכיר קהילה לטיפול באוכלוסיות קצה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, סיכמה: "הזנות הנה פוגענית והרסנית ונשים וגברים הנמצאית בה חווים סבל רב, פגיעה על בסיס יומיומי וזקוקים לעזרה לאורך זמן ובצורות מגוונות על מנת לשקם את חייהם. במסגרת החלטת ממשלה 4462 לצמצום צריכת זנות, משרד הרווחה הקצה תקציבים ופיתח מערך מקיף ומגוון של מענים טיפוליים בקהילה, אשר מופעלים ברשויות המקומיות לצד מענים חוץ ביתיים.
"המשרד מטפל כיום במעל 2,000 אנשים על רצף הזנות ומאוכלוסיות מגוונות - (לדוגמה - גברים בזנות ואנשים על הקשת הטראנסית) ושם לו כל העת למטרה להגיע לעוד ועוד אוכלוסיות הזקוקות לסיוע ליווי ותמיכה על מנת לאפשר לכל מי שחפץ בכך לצאת ממעגל הזנות. אנחנו מזמינים כל אדם המעורב בזנות לפנות למוקד 118 של משרד הרווחה או לאחד ממרכזי הסיוע הקיימים בתחום ולבקש עזרה. אנו נגבש עמו את המענה המתאים לו ונלווה אותו לכל אורך תהליך השיקום".
לסיוע ועזרה: מרכז רואים שקוף 054-7755074