איפה תמתינו הכי הרבה למיון והיכן הטיפול המהיר ביותר לשבץ מוחי? מדד הבריאות של ישראל

מדד האיכות של משרד הבריאות לשנת 2023 התפרסם היום (רביעי) ומציג את נתוני האשפוז והטיפול של כלל המרכזים הרפואיים בארץ. מרכזי העל המובילים במדד הם בית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שיבא תל השומר ובילינסון בפתח תקווה. אחריהם במקצת, בית החולים סוראסקי- איכילוב בת"א, סורוקה בבאר שבע ורמב"ם בחיפה.

כלל בתי החולים ממרכזי העל עמדו ביעדים של מניעת זיהומים, שבר בצוואר הירך עם לפחות 95%, חשד לשבץ מוחי וטיפול מהיר במיון מכניסת בית החולים ועד לביצוע CT/MRI, בתחום הטיפול במיון ועד לטריאז' בתוך 12 דקות לפי היעד. בביצוע הערכת סיכון לחולים עם פרפור פרוזדורים ושיעור הפגים שבקבלתם לפגייה חום גופם עמד על 36 מעלות צלזיוס.

אז איפה יטפלו בכם במרכזי העל הכי מהר ברגע שיש חשד לשבץ מוחי, מהכניסה לבית חולים ועד לביצוע MRI/CT ראש? על פי המדד, בית החולים הדסה עין כרם הוא עם הזמן הקצר ביותר מתוך 21 דקות בממוצע. איכילוב וסורוקה עם 23 דקות, שיבא 24 דקות, בילינסון ורמב"ם עם 25 דקות.

בבתי החולים הגדולים, ביה"ח עם הזמן המועט ביותר בטיפול בחשד לשבץ מוחי הוא הכרמל עם 21 דקות. נהריה וברזילי עם 22 דקות, המרכזי בעמק 24 דקות, שערי צדק ומאיר עם 25 דקות, שמיר אסף הרופא עם 28 דקות, קפלן עם 62 דקות ובביה"ח וולפסון לא נמסרו נתונים בנושא.

ומה עם בתי החולים הקטנים? באסותא אשדוד הצטיינו בנושא זה עם טיפול כולל של 19 דקות בלבד, לאחר מכן פוריה עם 22, יוספטל 24.5 דקות, לניאדו עם 25 דקות ומשפחה הקדושה עם 31 דקות.

מדד נוסף שנמדד הוא בתוך כמה זמן החולה מגיע מהמיון ועד ביצוע טריאז' קליני. מבין מרכזי העל איכילוב נמצא במקום הראשון בתחום עם 6 דקות בלבד, בפער של 2 דקות מבתי החולים בהתאמה שיבא, בילינסון, סורוקה. רמב"ם והדסה עם המתנה של 9 דקות.

בבתי החולים הגדולים, נהריה עם 5 דקות לביצוע טריאז', מאיר עם 7 דקות, שמיר אסף הרופא עם 8 דקות, הלל יפה עם 9, קפלן 10 דקות, שניידר ילדים 10 דקות, ברזילי עם 13 דקות ובוולפסון לא נמסרו נתונים.הסקוטי עם 7, הכרמל 8 דקות, יוספטל אילת 9, מעייני הישועה עם 11 דקות.

בנוסף, המדד בדק לגבי פניות חוזרות למיון בתוך 48 שעות והציב יעד של 5%. חוץ מהדסה שעמדה ביעד עם 4.5%, ושיבא שמערערים על תוצאת המדד של 7.80% וטוענים כי מדובר על 4.85%, בסורוקה עומדים טיפה מעל היעד עם 5.10%. רמב"ם עם 5.30%, בבליניסון עם 5.50% ובאיכילוב עם 5.90%.

על פי המדד, בכלל בתי החולים לא מאתרים ומעריכים דיכאון בקרב המאושפזים, אלא רק לאחר אירוע מוחי בתוך 7 ימים מהכניסה לאשפוז במחלקת שיקום. המצטיינים בתחום הם שיבא, איכילוב, ביה"ח מאיר וסורוקה. מבחינת סוכרת ואומדן כף הרגל למטופלים סוכרתיים בתוך 24 שעות מכניסה למחלקה בבית החולים, שיבא, נהריה, איכילוב, מאיר וסורוקה עומדים ביעד של ה-95%, כנ"ל גם בשבר צוואר הירך, רצף טיפולי, בדיקות סקר קוגנטיבי.

במדד האשפוז פסיכיאטרי חוזר תוך 30 יום מהשחרור היעד עומד על 15%. באברבנאל והרצוג עומדים על 22%, מרחבים ושער מנשה עם 21%, מעלה הכרמל 20%, בריאות הנפש באר שבע, לב השרון ושיבא עם 19%, ברזילי עם 14%, גהה עם 12%, שלוותה ומעייני הישועה 11%, רבקה זיו 9%, הלל יפה 9%, המרכזי בעמק עם 8%, איכילוב עם 7%, הדסה עין כרם 6%, רמב"ם והסקוטי עם 5% ונהריה 0%.
בנוגע למפגש בין הרופא המטפל והמשפחה בתוך 5 ימים ממועד כניסת הילד לאשפוז, בשיבא עומדים ביעד עם 85% יחד עם מעייני הישועה, מרחבים, גהה, שלוותה, איתנים כפר שאול, בריאות הנפש באר שבע. מעלה הכרמל עם 73%.

ומה לגבי הרצף הטיפולי? בשיבא, הלל יפה, ברזילי, איכילוב, המרכזי בעמק עומדים ביעדים. לצד זאת, בבדיקות סקר בייחוד בבדיקות ממוגרפיה או בדיקות דם סמוי בצואה למאושפזים באשפוז ממושך במרבית מבתי החולים אין נתונים ואלה שיש לא מספקים או עומדים ביעד שהגדיר משרד הבריאות.

כלל קופות החולים בישראל (כללית, מכבי, לאומית, מאוחדת) לא עומדות ביעד של משרד הבריאות בתחום החיסונים לתינוקות כאשר היעדים נעים בין 75% ל-90% והקופות מאחור. בנוסף גם משרד הבריאות מי שהציב את היעדים המדוברים גם הוא רחוק מאוד מהיעד.

לגבי התפתחות הילד בדגש על בדיקת שפה ותקשורת בגיל שנתיים עד שלוש, רק קופ"ח כללית ומכבי עומדות ביעד שהציב המשרד 90%. לאומית עם 70% ולמאוחדת אין נתונים.

לגבי אלימות ודיכאון (אחרי לידה) ותשאול למניעת אלימות כלפי נשים, היעד הוא 90%. מכבי וכללית מגיעות ליעד שאר הקופות מאחור. בנושא ביקור ראשון בטיפת חלב במהלך השבועיים הראשונים מאז הלידה כדי לייצר רצף טיפולי, היעד הוא 75% וכלל קופות החולים לא מגיעות לכך כולל משרד הבריאות עם 40% מהיולדות המגיעות לטיפות החלב. מה עם הדרכה לשינה בטוחה, היעד הוא 90%, כללית ומכבי עומדות, מאוחדת ולאומית מעט מאחור.

התוכנית הלאומית למדדי איכות החלה לפני כ-11 שנים, עם חמישה מדדי איכות בבתי החולים הכלליים בשנת 2013, כאשר כבר בשנותיה הראשונות נראה שיפור משמעותי באיכות הטיפול, זאת בעקבות המדידה והפרסום. התוכנית מקיפה תחומים נרחבים בליבת העשייה של מערכת הבריאות בישראל וכוללת מדדים בתחומי טיפת חלב, פרה-הוספיטל, בתי החולים הכלליים, בתי החולים הגריאטריים והשיקומיים, ובתי החולים לבריאות הנפש. בנוסף נעשית עבודת מטה על מנת לצרף את תחום בטיחות הטיפול לתוכנית הלאומית למדדי איכות.

התוכנית פועלת בשיתוף פעולה מלא עם המועצות הלאומיות, האיגודים המדעיים של ההסתדרות הרפואית בישראל ועם ארגון ה-OECD בבחירת המדדים, קביעת המתודולוגיה וניתוח הממצאים. תרבות מדידת האיכות ושיפור האיכות בעקבות המדידה, ניכרת על פני המנעד הרחב של הרצף הטיפולי במעגלי החיים ותחומי העשייה של מערכת הבריאות בישראל. יחד עם זאת, התוכנית דינמית ומשתנה, מדדים שהוטמעו מוקפאים ומפורסמים ברמה לאומית בלבד, ותחתיהם נכנסים מדדים חדשים בשיתוף פעולה עם האיגודים המקצועיים והמועצות הלאומיות הרלוונטיות.

השנה, מתפרסמות לראשונה תוצאות מדד בתחום האונקולוגיה, הבוחן מתן טיפול כימותרפי משלים למטופלים עם אבחנת סרטן המעי הגס. מדדים נוספים שתוצאותיהם מתפרסמים השנה לראשונה הם מדד ייעוץ רופא כלי דם טרם ביצוע ניתוח לקטיעה בכף רגל סוכרתית, ובדיקת רמת ויטמין D למטופלים שעברו ניתוח שבר צוואר ירך.

התוכנית הלאומית למדדי איכות ובטיחות ממשיכה בפעילות בתקופת המלחמה תוך התחשבות באילוצים של המוסדות הרפואיים. חשוב לציין כי לא נצפה שינוי מהותי בשיעורי העמידה הלאומיים של מדדי האיכות במהלך הרבעון ה-4 של 2023. לדברי משרד הבריאות, הדבר מצביע על חוסנה של מערכת הבריאות ועל רמת איכות טיפול גבוהה המוטמעת היטב ועל כן נשמרת גם בתקופות קיצון עימן מתמודדת מערכת הבריאות (מגפת קורונה בעבר או מלחמה).

שר הבריאות, אוריאל בוסו, מסר כי "בשנה האחרונה זכינו להיווכח ברמתה הגבוהה של מערכת הבריאות הציבורית בישראל. האופן בו צלחה המערכת את אירועי 7 באוקטובר ואת אירועי המלחמה הקשים וההערכה העולמית לה היא זוכה - הוכיחו עד כמה השאיפה של משרד הבריאות למצוינות והישגיות מניבה פירות. רמה זו נובעת בראש ובראשונה מהיכולת של מערכת הבריאות לבקר את עצמה, להציב יעדים של מדדי איכות ולאתגר את נותני השירות והמוסדות הרפואיים".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, סיכם ואמר כי "החתירה למצוינות באיכות ובטיחות בבריאות היא מסע מתמשך, שלהצלחתו דרוש המשך שיתוף פעולה, הירתמות, חדשנות ומחויבות ללמוד מהניסיון המשותף של המוסדות המשתתפים ושל התוכנית הלאומית. על ידי מתן משקל לקול המטופל, ניתן יהיה ללמוד על ההשפעה של התערבויות וטיפולים על תוצאות הטיפול ועל רווחת המטופל מנקודת ראותו. בנוסף, החלטנו השנה להתחיל לבצע שינוי בתהליך המדידה כך שהנתונים יונגשו באופן השוואתי וזאת על מנת להביא לשיפור בתוצאות המדדים פר מדד".