עשר שנים אחרי שהוחלט על רכישתו המריא סוף סוף מטוס ראש הממשלה החדש, "כנף ציון", לטיסה ראשונה כשעל סיפונו ראש הממשלה בנימין נתניהו, רעייתו שרה, פמליה ועיתונאים. מעתה יש לישראל לראשונה עם "אירפורס וואן" קבוע ורשמי שישמש את נתניהו.
לרגל הטיסה התאפשר סוף סוף להציץ במטוס מבפנים, אפשרות שלשכת ראש הממשלה מנעה כל השנים. הבואינג 767-300ER שנבנה לפני 25 שנים וטס רוב חייו באוסטרליה, הוסב בידי התעשיית האווירית שגברה במכרז על אלביט למטוס אח"מ, הכולל חדר ישיבות, חדר אח"מ לזוג כולל מיטה, מקלחת וארונות, מתחם עסקים לפמליה הבכירה, וחלק נוסף צנוע עבור הפמליה הזוטרה והעיתונאים.
העיצוב פשוט, עם פלסטיק בגוון עץ וצבעים בהירים, ללא מערכת בידור, וחלוקה כמו במטוס צבאי בין אזורים מאובטחים לא מאובטחים. בתמונות שלפני ההמראה אפשר היה לראות את מערכת "מגן רקיע" מתוצרת אלביט נגד טילי כתף מותקנת בגחונו, והוא מצויד גם במערכות אבטחה הגד התקפות סייבר ובמערכות תקשורת מוצפנת שתאפשר לרה"מ ואנשיו לנהל פעילויות רגישות מהאוויר ומחו"ל. לנוסעים בטיסה יש אינטרנט, אבל רק עבור שליחת מסרונים.
עד היום כאשר יצאו ראש הממשלה לביקורים בחו"ל הם הצטרפו בחלק מהמקרים לטיסות סדירות של אל על, או שמשרד רה"מ שכרה מהחברה מטוס מיוחד כאשר היה מדובר במסע ארוך, או ביעד שהחברה לא טסה אליו.
דוד בן גוריון היה יוצא למסעותיו בדגלס DC4 או לוקהיד קונסטיליישן של אל על, עם 4 מנועי בוכנה, וכאשר שידרגה למטוסי בריסטול בריטניה מהירים יותר שודרג אליהם, ויסד את הנוהל שבכירי המדינה מגיעים לנתב"ג להיפרד ממנו ולקבל את פניו עם שובו.
לוי אשכול היה ראש הממשלה הראשון שיצא לחו"ל במטוס חיל האוויר מיוחד. זה קרה במאי-יוני 1966, ואשכול המריא עם פמלייתו בבואינג 377 סטרטוקרוזר ("ענק" בכינויו החיל אווירי), שהוכן לביקור בידי התעשייה האווירית. זה היה מטוס תובלה גדול אך איטי, עם ארבעה מנועי בוכנה, שפותח בארה"ב על בסיס המפציץ B-29, שהטיל את פצצות האטום על הירושימה ונגסקי. בתעשייה האווירית התקינו מושבים וניקו קצת את המטוס שכבר היה אז בן 20 שנה, והוא עבר את המסע ללא תקלות.
אחר כך חזרו ראשי הממשלה לטוס במטוסי אל על: גולדה מאיר, יצחק רבין בקדנציה הראשונה ומנחם בגין יצאו למסעותיהם במטוסי בואינג 707 שכורים מחברת התעופה שהייתה אז בבעלות ממשלתית, או בטיסות סדירות של החברה, כשהמדינה חוכרת את מחלקת העסקים עבורם. הפמליה והעיתונאים היו יושבים במחלקת התיירים, וראש הממשלה עם בכיריו במחלקת העסקים, ללא שינוים מיוחדים. ד"ר לובה וולק, מזכירת החברה הייתה מלווה אישית את ראשי הממשלה מטעם אל על.
לטיסה ההיסטורית הראשונה של ראש ממשלת ישראל למצרים, ב-19 בנובמבר 1977, בעקבות ביקור הנשיא אנואר סאדאת בארץ, יצאו מטוס בואינג 707 של אל על. כמו בטיסה הראשונה של כנף ציון לוושינגטון, ביצעה אז אל על שתי טיסות: אחת עבור בגין ופמלייתו, השנייה עבור שר הבטיחון עזר ויצמן, פקידים וקציני צה"ל.
בשנים הבאות החלו ראשי הממשלה שוב יוצאים לעתים לחו"ל במטוסי הבואינג 707 של חיל האוויר: במאי 1978 הטיס החיל את בגין למסע ברחבי ארה"ב, ובדצמבר אותה שנה לטקס קבלת פרס נובל לשלום באוסלו. גם לטקס חתימת הסכם השלום עם מצרים בוושינגטון במרץ 1979 המריא בגין במטוס חיל האוויר.
רק בשנות ה-80 עברו ראשי הממשלה סופית לטיסות במטוסי חיל האוויר. לפני הטיסה היה ה-707 התורן מוסע מטייסת 120 בבסיס לוד למתקני התעשייה האווירית הסמוכים להכנה למסע ראשי הממשלה היו חשים בו בנוח, בעיקר יצחק שמיר שהיה מסתובב בחלקו הקדמי של המטוס בפיג'מה, וקצינות חיל האוויר היו משמשות כדיילות.
לאחר תלונות מתמשכות על המטוס המאולתר רכש משרד הביטחון עבור חיל האוויר ב-1996 מטוס 707 חדש יותר, שנועד מראש לשמש למשימות מבצעיות וגם להטסת ראש הממשלה. בהשקה של 30 מיליון שקל אז, כולל הרכישה, התאימה אותו התעשייה האווירית לשימוש כמטוס רה"מ, אם כי ללא התנאים בכנף ציון, ללא חדר ישיבות, חדר נפרד לרה"מ ובעיקר - מקלחת.
אולם בתחילת שנות ה-2000, בתקופת אריק שרון הוחלט לחזור ולהטיס את רה"מ במטוס שכור באחת מחברות התעופה הישראליות, כאשר ברוב המקרים הייתה זו אל על, בהיותה היחידה שמחזיקה מטוסים רחבי גוף לטיסות ישירות לארה"ב ולמזרח.
מהרגע ששב ללשכת רה"מ ב-2009 קידם נתניהו רכישת מטוס ראשי מדינה קבוע, וב-2014 המליצה על כך ועדת גולדברג. אז הוערכה עלות הפרויקט ב-592 מיליון שקל, מספר שגדל בהמשך ל-729 מיליון שקל, מהם כ-400 לרכישת המטוס והסבתו, והשאר להקמת תשתיות בבסיס נבטים, הכשרת צוות קבוע והפעלה בחמש השנים הראשונות.
המטוס היה מוכן לשימוש כבר ב-2019, אבל יאיר לפיד התנגד לשימוש בו עם הקמת ממשלת בנט לפיד, והוא הועבר לאחסנה. כאשר שב נתניהו ללשכת רה"מ הוא הורה להכינו לשירות, אולם רק בשבועות האחרונים התברר שלשכת ראש הממשלה לא טיפלה ברישוי השינויים מול בואינג, ובהליך חירום התקבל אישור להטיס ב-120 מושביו רק 80 איש, מה שהוביל לביצוע טיסה כפולה ובזבזנית לוושינגטון.