"אנו מרימים דגל אדום בוהק לממשלת ישראל": כנס חירום לאומי התכנס היום (ראשון) בקריית שמונה ובו לקחו חלק יותר מ-100 בכירים בתחומי הכלכלה והביטחון - בקריאה להתוויית קווים קריטיים למדינת ישראל. "הכנס קם ברקע הדאגה הגדולה בקרב כלל הסקטורים בישראל מהמצב ומהיעדר המדיניות וקבלת ההחלטות", מסרו. היזם אייל ולדמן, הקריא הצהרת סיום ובו איום מפורש להשבית את המשק, אם החטופים לא יחזרו: "לא נהסס לפעול בכל האמצעים החוקיים בכדי שהעסקה תצא לפועל".
בין המשתתפים בכנס, בכירי פורום העסקים, בכירי פורום האלופים במיל', בכירי מערכת הבריאות, ההייטק, ראשי ערים ונציגי ההתיישבות. אלו, קוראים לממשלה לפעול לאלתר להשבת החטופים, לקביעת סדר יום לאומי ראוי כולל התייחסות לנושא הקדמת הבחירות.
בסיומו של הכנס, היזם איל ולדמן הקריא את הצהרת הסיכום: "בקריית שמונה הנטושה מזה 9 חודשים, התכנסנו מתוקף חומרת המצב הכללי אליו נקלעה מדינת ישראל, אותו אנו מגדירים כמצב חירום לאומי. אנו מודאגים מהמצב הנוכחי של מלחמה ממושכת שנפתחה באסון הגדול ביותר של העם היהודי בדור האחרון ומנוהלת ללא יעדים מוגדרים וללא קווי סיום הנראים לעין, כאשר 120 חטופים וחטופות שישראל כשלה להגן עליהם נמקים במנהרות כבר 289 יום ולא נראה כי ישראל נחושה, מעל הכל, להחזיר אותם".
עוד הוסיף ולדמן: "המצב הביטחוני של ישראל הולך ומסתבך ואנו סובלים מהתקפות חוזרות ונשנות מזירות רבות במצב של שחיקה משמעותית בהרתעה. צפון הארץ מצוי תחת הפגזה מתמדת ומרוקן מתושביו, עם מעל מאה אלף עקורים בצפון ובדרום שלא ברור אם ומתי ישובו לביתם, זאת בשעה שתושבי עזה עצמה כבר משקמים את ביתם כולל מעוז הטרור, בית חולים שיפא, ואצלנו, עדיין כלום לא שוקם".
כמו כן, אמר: "ישראל נמצאת כעת בבידוד מדיני החמור בתולדותיה, מצב העסקים והכלכלה מחמיר והולך לפתחו של משבר חסר תקדים ושסע חברתי חוזר ומעמיק עם דגש על אי השוויון בנטל, כל זאת, בשעה שפוקוס הממשלה עבר מניהול המלחמה לניהול פוליטי המנותק מחומרת המצב ומטרות המלחמה".
עוד קראו הבכירים להקמת ועדת חקירה ממלכתית ולהקדמת הבחירות: "אנו מזהירים, אם לא ייעשו פעולות מידיות, החמרת המצב תהווה סכנה אמתית לקיום המדינה. במצב הנוכחי, בצומת הדרכים שישראל מצויה בה, בהעדר לקיחת אחריות על מחדל ה-7 לאוקטובר ולאור משבר האמון הגדול שקיים, ישראל צריכה להקים ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בדימוס וללכת לבחירות עוד השנה בכדי שהעם יחליט את מי הוא רוצה שיוביל אותו מול כל האתגרים הבוערים המצויים לפתחינו כעת עתה".
ולדמן קרא בשמם של הבכירים שהתכנסו: "מכאן, מקרית שמונה בירת הצפון המופגזת, אנו, חברי פורום החירום הלאומי קוראים בבהילות לראש ממשלת ישראל: בראש ובראשונה, על סמך המסקנה הברורה של כל מערכת הביטחון כי עסקת חטופים כעת היא אפשרית ולא קיימת שום מניעה ביטחונית לממש אותה, אנו דורשים מראש הממשלה לבצע כעת את עסקת החטופים, ורואים זאת כמטרה העליונה בנסיעתו לארה"ב".
"מורשת ישראל והמוסר היהודי מדורי דורות מבוסס על הדאגה של אח לרעהו ועל פידיון שבויים, מדינת ישראל חילצה בני ערובה באנטבה הרחוקה, ויצאה למלחמת לבנון השניה על חטיפת שני חיילים. אין לך מנדט אחר כראש ממשלה אלה להחזיר את החטופים".
לסיום, איימו הבכירים: "אם ראש הממשלה לא יעשה הכל להחזרתם המידית. אנו נעשה הכל כדי לעצור את המדינה מלכת. לא נהסס לפעול בכל האמצעים החוקיים בכדי שהעסקה תצא לפועל והבנות והבנים החטופים שלנו יחזרו הביתה מהגיהינום".
את הכנס פתח ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן: "אנחנו בסך הכל רוצים לחזור הביתה. זה לא כנס נגד אף אחד", הסביר. "קריית שמונה ריקה מאדם קרוב לעשרה חודשים. בשנים האחרונות קיימנו פה תהליכים משמעותיים ומהפכניים, בירת פודטק, עיר סטודנטיאלית, שכונות חדשות. התנופה נעצרה בבת אחת".
שטרן שיתף בתחושותיו: "לראות אתכם פה, אנשים שמתייצבים כאן ואומרים אנחנו אתכם, מה שאחרים לא אומרים ומדלגים ומזלזלים". לדבריו, "כתבנו פה סיפור חדש. העיר המופגזת ביותר בעולם מאז 1969 ועם כל זה הקמנו פה 26 חברות סטרטאפ, שכונות חדשות, פרסי חינוך, לימודי פודטק בבתי הספר כמקצוע לעתיד הצעירים".
שטרן הציג את תמונת המצב בעיר: "ק"ש מפוזרת ברחבי ישראל. נשארו כ-2000 מתוך 24000 תושבים. 50% בבתי מלון, 50% בדירות שכורות. לפי סקר שנערך, 14% הצהירו שלא יחזרו לעיר - ולדעתי המספר יגדל. 34% מתלבטים".
עוד הוסיף שטרן: "68% מבעלי העסקים בעיר דיווחו על פגיעה של 51% ומעלה בהכנסות. אלו עסקים מתים. זה משפיע על כל הסביבה, על ישובים שלא פונו. זו העיר שמספקת שירותים לכל האזור. יש מפעלים שכבר העתיקו פעילות למקומות אחרים. הם חייבים להמשיך לייצר. זה משבר שיכול להוות הזדמנות: הקמת האוניברסיטה ובעקבותיה הקמת שכונות חדשות", אמר.
שטרן ביקש להקים קרן שתשקיע באזור: "אתם משקיעים במשק. תגידו למדינה שעם תמריצים נכונים תשקיעו פה ותקימו פה תעשיה".
גם נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין, דיבר בכנס: "אתם כולכם עשיתם ועוד תעשו למען המדינה ונחזיר עטרה ליושנה. ישראל זיו הזמין אותי ולא היה בטוח שאבוא - אבל לא התלבטתי בכלל. זה מפגש של האחראים על העם הזה שהוא העם עצמו. אין אחראים מלבדנו. זה לא כנס פוליטי. אתם ההולכים לפני המחנה", אמר.
לדברי ריבלין, "אנחנו במצב ללא סדר יום ברור לכל האזרחים. רבים שואלים לאן הולכים? ק"ש הופכת לעיר רפאים. שלטי החוצות מדברים על יחד ננצח, אבל אנחנו לא יחד. שרים מחרפים ומגדפים את צה"ל עצמו. איך אומרים שאנחנו יחד כשאיש שנבחר באחת הרשויות אומר לצאן מרעיו - אנחנו נעזוב את הארץ".
"אנחנו דור שנולד לרגע שהדגל הבריטי ירד והונף דגל מדינת ישראל מדינת היהודים, מדינת כל אזרחיה, כל אזרחיה שווים. לא תהיה מדינה יהודית מבלי שתהיה גם דמוקרטית וליברלית במובן זה שהרשות הנבחרת שנבחרה על ידי הבוחר נמצאת במצב שבו היא לא מוכנה להגן על זכויות הפרט? וזכויות הפרט הן זכויות של כל אדם".
עוד סיפר ריבלין: "ב-2015 כשכתבתי את נאום השבטים - זו לא הייתה נזיפה, אלא אזהרה. אנחנו נמצאים במערכת שבו הפרדת הרשויות בסכנת ריסוק. כשהוחלט על החלטת האו"ם 1701 דובר על כך שחיזבאללה לא ירד לליטאני ולא ישלוט בראש פינה.יש ליקוי מאורות, עלינו להיות עם ומדינה ולא רק פרטים".