לפני כמעט 30 שנה ביצע חיל האוויר את מבצע "רגל עץ" לתקיפת מפקדת אש"ף בטוניס, מרחק של 2,200 ק"מ מישראל, התקיפה הארוכה ביותר שביצע עד אז החיל. שמיניית מטוסי האף-15 הסתייעה בשני תדלוקים אוויריים כדי לעבור את המרחק, ואנשי מקצוע בעולם התרשמו מהיכולת הישראלית לתקוף עם מטוסי קרב בטווחים שבעולם מקובל להשתמש במפציצים - שלישראל אין.
תקיפת מטרות החות'ים בתימן מזכירה מאוד את המבצע ההוא, עם טווח כמעט זהה, אבל בשינוי המטוסים. ב-2024 חיל האוויר מפעיל טייסת של מטוסי אף-15-איי רעם, מתקדמים ומותאמים יותר למשימות תקיפה ארוכת טווח ממטוסי האף-15 ששימשו לתקיפה בטוניס, לפי הדיווחים עשה הפעם חיל האוויר שימוש במטוסי האף-35 החדשים יותר, מטוס האדיר בכינויו החיל אווירי - והוא זה שהוביל את התקיפה. 100 מטוסי האף-16-איי סופה שמפעיל החיל אפילו מתקדמים יותר מהרעם שנחת כאן כבר לפני 26 שנה. סביר שגם מטוסי הרעם והסופה שולבו במבצע, אפילו אם רק כהגנה על המתדלקים.
בניגוד לאף-15 וכמו האף-16, האף-35 הוא חד מנועי, ויש בו טייס בודד, ולא צוות של טייס ונווט שיכול לסייע בהפעלת חימושי תקיפה מתקדמים. אבל יש לו כמה יתרונות משמעותיים בתקיפות ארוכות טווח.
הראשונה שבהן היא החמקנות, העובדה שלמכ"מים קשה מאוד לגלותו בזכות המבנה והחומרים שבהם הוא מצפה, ובולעים את עיקר הקרניים האלקטרו מגנטיים שלהם. אף-35 תוקף יתגלה הרבה יותר מאוחר מאף-15 ו-16, בדרך כלל מאוחר מדי מכדי להגיב. וגם בתקיפה בתימן יש לכך חשיבות, החות'ים כבר הראו שבידיהם מערכות טילי נ"מ, וכבר הפילו כטב"מים אמריקאים.
למטוס יש גם מערכות לוחמה אלקטרוניות, כולל ישראליות שחיל האוויר התעקש לשלב במטוסים שרכש, שנועדו להגן את המטוס כאשר הוא נושא חימוש ומכלי דלק מתחת לכנפיים, כאשר הוא אינו לגמרי חמקן.
השנייה היא שלל החיישנים שיש למטוס, ממנו רכשה ישראל מהיצרנית לוקהיד מרטין כבר 50 מטוסים שרובם סופקו, ונמצאת בהליכי רכישת טייסת שלישית. ברשימה יש מכ"ם מתקדם, חיישנים אופטיים ותרמיים, יכול לקלוט שידורי מכ"ם ובעיקר יכולת להתיך את המידע הזה כדי להצליב ביניהם. כך יש לו יכולת לאתר מטרות, לזהות את נתיב הטיסה הבטוח שבו קטנים עוד יותר הסיכוי לגלות ולהפיל אותו, ולחלוק את המידע שלו עם מטוסים אחרים ועם המפקדות בעורף. אף-35 הוא לא רק מטוס תקיפה, יש לו יכולות שכדי להפיק אותם עד לא מזמן היה צריך סדרה של מטוסי סיור ואיסוף מודיעין.
התכונה השלישית היא כושר הנשיאה: 8.1 טון של פצצות וטילים, מתוכם כ-1.4 טון בשני תאי חימוש פנימיים לטיסה במצב חמקן, והשאר בנקודות נשיאה על הכנפיים. זה הרבה מאוד למטוס קרב חד מנועי בגודל הזה, ולא הרבה פחות מהאף-15-איי הדו מנועי (11 טון). אף-35 יכול לשאת מגוון של פצצות חכמות שהוא יכול לשחרר עשרות ולעתים מאות קילומטרים מהמטרה, כך שרביעייה אחת של מטוסי אדיר יכולה לתקוף עשרות מטרות.
הרביעית היא הטווח: אף-35 מדגם A שמפעיל חיל האוויר מסוגל לטוס כ-1,150 ק"מ לכל כיוון, כ-150 ק"מ פחות מכ-1,300 ק"מ של האף-15 והאף-16 סופה. את שלושתם אפשר לתדלק באוויר ממטוסי התדלוק הישראלים הוותיקים, או להשתמש בטילים ופצצות ארוכות טווח, כפי שנעשה בתקיפת המכ"ם האיראי המיוחסת לישראל לאחר מתקפת הטילים והכטב"מים ב-14 באפריל.
כך או כך, שמונה שנים אחרי נחיתת האף-35 הראשונים בבסיס נבטים, רושם החמקן הישראלי הראשון ציון דרך חשוב.