בית הדין הבינלאומי: הנוכחות של ישראל בשטחים אינה חוקית, ועליה לסיים אותה בהקדם האפשרי

בית הדין הבינלאומי התכנס היום (שישי) בהאג כדי למסור את החלטתו בעניין חוקיות הכיבוש בגדה המערבית, במזרח ירושלים ובעזה. בית המשפט קבע בהחלטתו שהנוכחות של ישראל בשטחים אינה חוקית, וישראל צריכה לעזוב את השטחים בהקדם האפשרי. הוא דרש להפסיק מיד את ההתנחלויות, לפנות את כל ההתנחלויות הקיימות ולפצות את הפלסטינים. עוד קבע בית המשפט שמדינות העולם וארגונים בינלאומיים, ובהם האו"ם ומועצת הביטחון בפרט, צריכים לפעול על פי ההחלטה. האו"ם ומועצת הביטחון התבקשו למצוא דרכים להביא למימוש ההחלטה לסיים את הנוכחות הישראלית בשטחים.

השופט אמר שבית המשפט מתכנס כדי למסור את החלטתו לבקשת העצרת הכללית בשאלה מה ההשלכות המשפטיות של מה שבית המשפט מכנה "ההפרות של זכויות הפלסטינים", כולל שינוי הדמוגרפי של ירושלים. בית המשפט חייב להחליט ראשית אם יש לו סמכות להביע דעה, אמר השופט. על פי הערכת בית המשפט, אכן מדובר בשאלות משפטיות, ועל כן, לדעתו, יש לבית המשפט סמכות כזו.

עוד אמר השופט שלא מדובר רק בסכסוך בין שני צדדים, שאחד מהם לא הסכים להליך בבית המשפט, אלא מדובר בעניין שיש לו חשיבות לקהילה הבינלאומית. השופט פסל עוד כמה טיעונים שלפיהם לבית המשפט אין סמכות לדון בנושא. אין סיבה, לדברי השופט, לבית המשפט לסרב להחליט בנושא.

בית המשפט אמר שהוא יפסוק בעניין ההתנגדות של ישראל לאפשר לפלסטינים הגדרה עצמית והפרקטיקות שישראל מיישמת בשטחים. שאלת ירושלים היא מורכבת, אמר השופט, אבל בית המשפט יתייחס למדיניות ישראל במזרח ירושלים. עוד אמר השופט שאמנם ההחלטה נוגעת לשטחים שנכבשו ב-67, אבל הוא לא רואה את עצמו מוגבל לבחינת המצב לפני כן. בית המשפט סבור שעצם הנוכחות של ישראל ככוח כובש היא העומדת לבחינה.

ההנחה, אמר השופט, היא שמדובר בשטח כבוש. בית המשפט מסכים שב-67 ישראל כבשה את הגדה המערבית ומזרח ירושלים. השאלה אם מדובר בשטח כבוש היא לא אם הצבא ממשיך להחזיק בו אלא אם הכוח הכובש שולט בו, ובמובן זה, אומר השופט, גם עזה נחשבת כבושה, למרות הקמת החומה וההתנתקות מעזה. מדובר ביחידה טריטוריאלית אחת, לדברי בית המשפט.

בית המשפט הזכיר את הסכמי אוסלו שבהן נאמר שהצדדים מחויבים לחוק הבינלאומי. לפי ההסכמים, אמר בית המשפט, הפלסטינים זכאים להגדרה עצמית. בית המשפט ייקח בחשבון את משך הזמן של הכיבוש והמדיניות הישראלית. הוא יעריך איך המדיניות הישראלית משפיעה על הזכות של הפלסטינים להגדרה עצמית. באשר למשך הכיבוש מציין בית המשפט שהכיבוש נמשך יותר מ-57 שנה. מדינה אמורה להיות אחראית לכך שכיבוש הוא זמני, שקשור לצורך צבאי, ולא יכול להפוך לקבוע. משך הכיבוש לא משנה את המצב החוקי של השטח לפי החוק הבינלאומי. זה לא מאפשר לשנות את המצב החוקי של הכיבוש. העובדה שהכיבוש ממושך יכולה להשפיע על הצידוק של המשך הנוכחות של הכוח הכובש בשטח הנכבש. בהקשר הזה, הנוכחות הישראלית צריכה להיבחן, אומר בית המשפט.

באשר להתנחלויות, בית המשפט אומר שהאבחנה בין התנחלויות למאחזים היא לא מהותית. בית המשפט מצא שההתנחלויות מפירות את אמנת ז'נבה. יש עדויות לכך שישראל עושה לגליזציה כל העת למאחזים, אמר השופט. העברת המתיישבים לשטחים ולמזרח ירושלים היא הפרה של אמנת ז'נבה, לפי ההחלטה. מדובר בפגיעה בתושבים הפלסטינים, לפי ההחלטה, לטובת האוכלוסייה הישראלית המועברת לשטחים אלה.

השימוש במשאבי טבע בשטחים, אומר בית המשפט, אמור להיות מוגבל לצרכים בלבד ולא לפגוע בסביבה. על פי ממצאי בית המשפט, אומר השופט, ישראל לא עומדת במחויבותה לחוק הבינלאומי, בכך שהיא מפנה משאבי טבע לאוכלוסייה שלה עצמה. הניצול של משאבי הטבע עומד בסתירה לריבונות ולזכויות של הפלסטינים, נאמר בהחלטה.

השופט אמר שישראל מתייחסת למזרח ירושלים כטריטוריה שלה, והחילה את החוק שלה שם באופן מלא. בית המשפט אמר שהחלת החוק הישראלי לא תואמת את אמנת ז'נבה, לפי הערכתו.

השפעת ההתנחלויות, לפי תפיסת בית המשפט, הפקעת אדמות, למשל, גורמת לעזיבה של אוכלוסייה מחלקים של השטחים, בניגוד לרצונם. פינוי אמור להיות אמצעי זמני, שמשתנה כאשר משתנה ההקשר הצבאי. הטבע הקבוע של מדיניות ישראל, הריסת הבתים וההפקעות היא בגדר טרנספר, אומר בית המשפט. מעשי ישראל מראות שלא מדובר במצב זמני. כמו כן, אי מניעת האלימות של מתנחלים נגד פלסטינים לא עולה בקנה אחד עם המחויבויות של ישראל. ההתנחלויות, אם כן, והממשל שמתלווה להם, מנוגדות לחוק הבינלאומי, ומצב זה הולך ומחמיר, לדברי השופט.

בית הדין יקבע אם מדובר בסיפוח. בהקשר הנוכחי, בית הדין אומר שסיפוח כרוך בכוונה של הכוח הכובש להמשיך להחזיק בשטח לתמיד. בירושלים ישראל החילה את החוק שלה על מזרח העיר, והכריזה עליה כחלק מבירתה, אומר השופט. ממשלת ישראל הודיעה על הדברים במפורש. השופט אזכר גם את חוק נוכחים נפקדים שמאפשר הפקעה של שטחים. בית המשפט קבע שמדיניות ישראל יוצרת סביבה עוינת כלפי תושבי ירושלים הפלסטינים.

השופט ציטט החלטה שבה נאמר שמדינת ישראל "רואה את פיתוח ההתנחלויות כערך לאומי". לדבריו מדיניות ישראל מעודדת את החיבור של השטחים עם שטחה בתחומי הקו הירוק. החלת החוק הישראלי על הגדה המערבית והמשך הארוך של הכיבוש מהווים סיפוח, לדברי השופט. בית המשפט הגיע למסקנה שמדיניות ישראל, כולל בניית תשתיות, התנחלויות, הכרזה על ירושלים המזרחית כבירת ישראל מקבעים את השליטה של ישראל בשטחים ונועדו להישאר לתמיד וליצור מצב בלתי הפיך. על כן, אומר בית המשפט, מדובר בסיפוח של חלקים גדולים של השטח הפלסטיני. מדובר בהפרה של החוק הבינלאומי, לדברי השופט.

תחת שליטת ישראל, אומר בית המשפט, הפלסטינים נתונים למדיניות של אפליה, כולל בהגבלת תנועה, והריסת בתים כאמצעי עונשין. כמעט 11 אלף בתים פלסטיניים נהרסו מ-2009, אמר השופט. ישראל מתייחסת לפלסטינים באופן דיפרנציאלי, ואין לכך הצדקה אובייקטיבית ולגיטימיות ציבורית. מדובר באפלייה שיטתית שגם היא מנוגדת לחוק. בית המשפט שואל האם מדובר בהפרדה גזעית או באפרטהייד, כפי שטענו כמה גורמים. לפי תפיסת בית המשפט, הפעולות של ישראל מפרידות בין האוכלוסיות.

השופט אמר שהשימוש לרעה של ישראל בכוחה, המשך הפגיעה בהגדרה העצמית של הפלסטינים, מפירים את היסודות של החוק הבינלאומי, ועל כן, הכיבוש של ישראל בשטחים אינו חוקי. הקביעה שהמשך הנוכחות של ישראל בשטחים אינה חוקית לא פוטרת אותה מאחריותה לאוכלוסייה הפלסטינית, אמר השופט. מדובר במעשה לא חוקי מתמשך, אמר השופט. המשך הנוכחות של ישראל בשטחים, אינה חוקית. על כן ישראל נדרשת לסיים את נוכחותה בשטחים בהקדם האפשרי. ישראל נדרשת להפסיק את ההתנחלויות מיד, ולפצות את הנפגעים ממדיניותה. כל המדינות מחויבות לא לקבל את המצב שנוצר על ידי מדיניות ישראל, או לסייע לישראל במדיניותה. זה כולל גם ארגונים בינלאומיים.

השופט קבע שעל מועצת הביטחון לנהוג על פי ההחלטות, שהתקבלו חלקן פה אחד, וחלקן ברוב גדול.