סמים, שלא לצריכה עצמית, נתפסו בקרוואן של א' - למה הוא זוכה על ידי העליון?

בית המשפט העליון זיכה באופן תקדימי אזרח שהורשע בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. זאת, לאחר שבקשת רשות ערעור הוגשה בגין התיק על ידי עו"ד שירן ברגמן ועו"ד נתנאל יעקב חי, שייצגו את האזרח מטעם הסניגוריה הציבורית, ולאחר שהמשטרה תפסה את הסמים בקרוואן בו התגורר המזוכה ללא צו חיפוש ובניגוד לחוק.

מדובר בתיק שטרם נדון בבית משפט העליון - והזיכוי המדובר בעל השלכות רוחב למקרים דומים. לאחר ההחלטה, אף המליץ בית המשפט למשטרה לעשות בדק בית על מנת להימנע מתקלות דומות בעתיד.

במהלך שנת 2020 פשטו עשרות שוטרים על מתחם במושב בשפלה בו התגוררו שני אזרחים בקראוונים. בצו שקיבלו השוטרים מבית משפט ניתנה הרשות לבצע חיפוש אך ורק בכתובת אחת במתחם, אך השוטרים הנמרצים פשטו על שתי כתובות במתחם של העותר א', שלא נכלל בצו חיפוש, ותפסו בקראוון בו התגורר 10 גרם קנאביס ו37 גרם חשיש. במקום מגוריו של האחר אותרו סמים, כמו גם שני אקדחים.

כעבור כמה שבועות הוגשו כתבי אישום לבית משפט השלום רמלה נגד שני הדיירים במתחם, בהם א', שטען לאורך כל ההליך המשפטי כי הכניסה והחיפוש בביתו נעשו באופן בלתי חוקי. עוד טען א' כי לאור הפגם החמור שנפל בחיפוש, יש להורות על פסילת הראיות שנתפסו תוך זיכויו מכל אשמה.

במהלך דיוני ההוכחות התברר כי לצו החיפוש לתפיסת סמים שהוצג בפני השופטת, אותו אישרה לאחר מכן, צורף תצלום אוויר של המתחם המדובר ובו צוינו פרטיו וכתובתו של חשוד אחר המתגורר במתחם. זאת, בעוד ששמו של א' כלל לא הוזכר בבקשת החיפוש, וכך גם לא כתובתו והקראוון בו התגורר.

עוד התברר כי באופן מובהק ניתן היה לזהות כי מדובר בשתי כתובות ומבנים נפרדים לחלוטין, עם גידור וכניסות נפרדות לכל מבנה במתחם, אלא שעל אף זאת בוצע החיפוש בדירתו של א' - וזאת מבלי שביררה המשטרה את זהות הדיירים.

בתום ההליך בבית משפט השלום זוכה א' מהאישומים שיוחסו לו להחזקת סמים, וזאת תוך שנקבע כי במשטרה חצו קווים אדומים ונתגלה פגם חמור בחיפוש שבוצע. במשטרה לא אמרו נואש והגישו ערר לבית המשפט המחוזי מרכז, שקיבל את הערר והרשיע את א' - תוך שקבע כי לא נפל פגם בחוקיות החיפוש. בהחלטת המחוזי נכתב כי מאחר והסימון של תא השטח על אותה "תצ"א'" כלל גם את הקרוואן של א', מכאן הסמכות לחפש בו". בית המשפט קבע כי הצו הוצא כדין ומכאן שגם החיפוש היה כדין, בהתאם לאותו סימון מרקר צהוב שסימן את תא השטח.

עוד נקבע כי משעה שנכנסו השוטרים לקרוואן של המבקש וראו את הסם על השולחן, הרי שקמה עילה עצמאית לחיפוש. גם אם היה נקבע שנפל פגם בחוקיות צו החיפוש - "עילה אחת 'רוכבת' על גב חברתה", ולא היה מקום לפסילת תוצרי החיפוש בשל המחיר החברתי הכרוך בפסילת ראיית החיפוש.

בעקבות הרשעתו, הגישו עורכי דינו של א' בקשת רשות ערר לבית משפט העליון נגד ההרשעה. באופן תקדימי זוכה א', מה שעשוי להוביל כאמור להשלכות רוחב בתיקים דומים.

בין הקביעות שהופיעו בפסק הדין בעליון נכתב כי כאשר המשטרה מבקשת מבית משפט צו חיפוש - עליה להציג בפני השופט "את מלוא המידע הקיים, בדיוק המרבי שניתן". זאת, בהמשך לטיעוני ההגנה, לפיהם על המשטרה מוטלת חובה לגלות הן את המידע שבידיה והן את ה"חללים" במידע זה על מנת לאפשר לבית המשפט לקבל החלטה מושכלת בדבר היקף החיפוש, על בסיס החשש מפגיעה בצדדים שלישיים. באותו מקרה, המשטרה לא גילתה לבית המשפט כי בשטח קיימים מבנים נוספים בהם מחזיקים אנשים שאינם החשוד.

לגבי שימוש בתצלום אוויר לצורך בקשת צו חיפוש נקבע כי אין מניעה להוציא צו זה תוך היעזרות באמצעי המדובר. אולם, הובהר כי "הצגת התצלום, כאמצעי זיהוי חלופי למקרקעין שבהם מבוקש לבצע חיפוש, אינה מרחיבה את צו החיפוש מעבר להיקפו ה"טבעי". תצלום האוויר מהווה אמצעי גידור לצו החיפוש, ולא אמצעי מרחיב המטשטש את הגבולות בין המותר לאסור. התצלום נועד לדייק את צו החיפוש, ואינו נועד לאפשר באופן גורף, חלילה, חיפוש אצל צדדים שלישיים אשר איתרע מזלם להתגורר בסמוך למושא הצו. תצלום האוויר נועד לצמצם אפשרות פגיעה במידה העולה על הנדרש ולמנוע תקלות, ולא על מנת לפתוח פתח לפגיעה קשה פי כמה. במילים אחרות: תצלום האוויר מהווה תחליף לכתובת מדויקת, הא ותו לא".

בנוסף, קבעו שופטי בית משפט העליון כי כאשר צו חיפוש מכוון כנגד אלמוני - לא ניתן לחפש בביתו של פלוני גם אם הוא מתגורר באזור. "כאשר ניתן צו חיפוש אצל מחזיק ספציפי על בסיס תשתית ראייתית קונקרטית שהתגבשה ביחס למחזיק זה, חיפוש אשר התבצע אצל מחזיק אחר אשר בדיעבד מתברר כי אף הוא מתגורר באזור - הוא פגום. מבחינה זו, דומה המצב למצב שבו מתבקש צו למחזיק מסוים בכתובת ספציפית, ובעת מימוש הצו מתברר כי לא מדובר בכתובת הנכונה או כי הכתובת אינה מדויקת.

כאשר מדובר בבקשה למתן צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודה, אי-התאמה בין המחזיק לכתובת שצוינה בצו החיפוש, משמעותה פגם בצו החיפוש. זולת אם נכתב אחרת באופן מפורש, כאשר ניתן צו חיפוש בסיוע תצלום אוויר לא ניתן ללמוד שבית המשפט היה מודע לכך שקיימים צדדים שלישיים באותו תא שטח, כי בית המשפט שקלל את הפגיעה האפשרית בהם וכי למרות זאת העניק צו חיפוש גורף עבור תא שטח זה. לא כל שכן, כאשר התמונה העובדתית המוצגת לבית המשפט היא כזו אשר לא ניתן ללמוד ממנה על קיומם של צדדים שלישיים אשר עלולים להיפגע, ובפרט כאשר הצו המבוקש נוקב בשמו של החשוד, כמו במקרה שלפנינו. כלומר, משלא הוצג לפני בית המשפט מידע ממנו הוא יכול ללמוד על כך שישנם צדדים שלישיים באותו תא שטח, כמובן שלא ניתן לפרש את החלטתו ככזו המתירה פגיעה בזכויותיהם".

עוד נקבע כי יש לפסול את הסמים שנתפסו כראיה במסגרת החיפוש, וכי הודאות המבקש בהחזקת הסמים גם הן דינן להיפסל. בית המשפט אף המליץ כי המשטרה תסדיר את אופן החיפוש על בסיס תצלומי אוויר בנוהל משטרתי, אשר ימנע תקלות דומות בעתיד.

עו"ש שירן ברגמן ועו"ד נתנאל יעקב חי: "פסק דינו של בית המשפט העליון מדגים פעם נוספת כי חובת המשטרה לפעול כחוק ולהקפיד על זכויות חשודים בחקירה הוא לא רק אינטרס של עבריינים, אלא של החברה כולה. פגיעה בזכויות יסוד של אזרחים בשם המלחמה בפשיעה מובילה לפגיעה בכל אחד מאיתנו, כפי שקרה בעניין זה. בית המשפט העליון העביר מסר חשוב, לפיו על המשטרה לאכוף את החוק בגבולות החוק, והפרה של חובותיה תוביל לפסילת ראיות וזיכוי נאשמים".