אסיר השפוט ל-24 חודשי מאסר בגין פריצה וגניבה ומסווג כאסיר אלמ"ב (אלימות במשפחה) בגין שורה של תיקים ותלונות שהגישה אשתו ביקש לפני ימים אחדים לצאת לחופשה קצרה לרגל חתונת בתו. נוכח הסיווג כאסיר אלמ"ב והצורך באישור מיוחד, בשירות בתי הסוהר בחנו את הבקשה ודחו בסופו של דבר את הבקשה בשל התנגדות המשטרה המעידות על מסוכנות הנשקפת ממנו וכלפיו בשל סכסוכים ויריבויות בהם הוא מעורב. אולם, האסיר לא אמר נואש ועתר לבית משפט נגד שב"ס בדרישה לאפשר לו יציאה לחופשה.
בדיון שהתקיים בבית משפט המחוזי מרכז השבוע, טענו עורכי דינו כי מרבית התיקים שנפתחו נגדו בגין אלימות במשפחה נסגרו מחוסר אשמה וכי אשתו ובנותיו ביקרו אותו בכלא במסגרת ביקור פתוח. מנגד, הציגו נציגי שב"ס חוות דעת עדכנית של ועדת אלמ"ב המתנגדת להוצאת האסיר לחופשה. "מדובר באסיר עם מאפיינים אימפולסיביים" ציטטו מדוח הוועדה. עוד טענו בשב"ס ביחס לטענת האסיר כי פגש את אשתו במספר הזדמנויות בביקורים בכלא כי הנושא אינו מוכר להם.
תפנית חריגה במתן פסק הדין
בשלב הזה, החל שופט המחוזי דרור ארד אילון לכתוב פסק דין, אלא שבמהלכו חלה תפנית חריגה. "יש לתת משקל לחשיבות הסגולית שיש להשתתפותו של אסיר באירוע משפחתי, בחתונת ביתו", ציין השופט בפתח ההחלטה. "חשיבות זו אינה כטובת הנאה רק עבורו אלא היא בעלת משקל משמעותי לבת עצמה ולבני המשפחה, והכלל הוא שבהיעדר טעם משמעותי יש לשקול בחיוב היעתרות ליציאת האסיר" הוסיף השופט בדברים שנשא לאחר שמנה את הסיבות המרכזיות בהתנגדות שב"ס ליציאת האסיר לחופשה קצרה.
בשלב זה של הקראת ההחלטה, הובא לידיעת השופט עדכון משב"ס כי האסיר שטען בפתח הדיון כי אשתו ביקרה אותו כמה פעמים בכלא - ביקורים פתוחים ואף סגורים - שיקר והיתל בו. "תוך כדי הקראת פסק הדין, באופן יוצא דופן וחריג, מצא בא כוח של המשיב שהטענה שנטענה מפי העותר עצמו במהלך הדיון, לפיה אשתו מבקרת אותו באופן סדיר במהלך מאסרו, אינה נכונה. התשתית העובדתית שהוצגה לבית המשפט בדיון ושהעותר לא תיקן אותה אף בהקראת פסק הדין אינה נכונה".
"המלצתי לעותר שלא לעמוד על העתירה בשל כך" ציין השופט דרור אילון בהחלטתו, "אולם הוא ביקש שיינתן פסק דין. חשוב להבהיר בהקשר זה שהצגת תשתית עובדתית מדויקת היא יסוד מסד בעתירה מנהלית, לא רק בשל עיקרון ניקיון הכפיים החל על הסעד המנהלי אלא בשל כך שהעותר נגד הרשות מבקש להתגבר על חזקת התקינות וזאת אי אפשר לעשות בהצגת תשתית עובדתית שאינה תקינה. כך, בין אם נפלה טעות ובין אם הדברים נעשו שלא בטעות, הם מכשילים את העתירה.
יתרה מכך, הטעם המרכזי לבחון באופן ביקורתי את חו"ד ועדת האלמ"ב היא הטענה שלא עמדו בפניה כלל הנתונים העובדתיים. עתה מסתבר שהנתונים לא עמדו בפניה כי הם לא היו נכונים, קרי, שהפגם הנטען בחוות הדעת נחלש במידה ניכרת - בנסיבות אלה, ואף לגופו של עניין, הסתמכותו של המשיב על חוו"ד האלמ"ב היא סבירה ואין מקום להתערב בה".