ברקע המשא ומתן המורכב לשחרור החטופים, והלחץ הגובר מצד משפחותיהם - שכלל אתמול פרסום של תיעודים חדשים מהימים הראשונים בשבי של התצפיתניות שנחטפו מבסיס נחל עוז - גורמי ביטחון טוענים שהרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, אמר בשיחות סגורות שלא נכון לוותר בשלב הזה על "הקלפים העיקריים" שיש לישראל ברצועת עזה - הנכס האסטרטגי של ציר פילדלפי ומעבר רפיח.
עוד טענו גורמי ביטחון כי הלוי אמר שאם כבר מוותרים על הנוכחות בציר פילדלפי - אז כדאי שזה יקרה רק בסוף התהליך של העסקה לשחרור החטופים.
לפי הפרשנות של הגורמים, התכוון הרמטכ"ל שלא נכון לוותר על הנוכחות הישראלית כבר בשלב הראשון של העסקה לשחרור חטופים אלא לשמור את זה כקלף עד סוף העסקה לשחרור כל 120 החטופים שמוחזקים ברצועה.
כאמור, ישראל מחזיקה מספר קלפים שמהווים מנופי לחץ על חמאס במסגרת העסקה, פרט להפסקת הלחימה: המסדרון, ציר פילדלפי לאורך 14 ק"מ ומעבר רפיח. לפי הפרסומים בארץ ובחו"ל אודות תנאי העסקה, עולה כי חמאס מתעקש לשלב כבר בשלב הראשון את נסיגת כוחות צה"ל מהמסדרון, ציר פילדלפי ומעבר רפיח, עוד בטרם הושלמה כל העסקה.
עוד טוענים גורמי הביטחון, כי הרמטכ"ל הסביר שצה"ל לא סיים את הפעילות ההנדסית לאיתור והשמדת מנהרות הברחה מסיני לרצועת עזה. מנהרות ששימשו לאורך השנים לבניין הכוח של הזרוע הצבאית בחמאס. בין היתר להתעצמות באמצעי לחימה, תחמושת, מטעני חבלה, חומרים דו שימושיים, אמצעי ייצור אמל"ח כמו מחרטות וציוד צבאי - ובנוסף הברחת מחבלים.
חשוב להדגיש, כי ראש השב"כ רונן בר פועל בצורה ישירה מול המצרים במטרה להסכים על הפעילות של צה"ל לאורך ציר פילדלפי ומעבר רפיח. אלו סוגיות שמאוד מדאיגות את המצרים לקראת היום שאחרי המלחמה העצימה. טרם הוסכם בצד הישראלי מה יקרה אחרי מיפוי השטח לאורך הציר, איתור המנהרות והשמדתן ולכן גם טרם סוכם עם המצרים.
בדובר צה"ל מסרו בתגובה לדברים כי "הדברים המיוחסים לרמטכ"ל אינם מייצגים את עמדתו בנושא, ולא נאמרו על ידו. לא נפרט אודות עמדת הרמטכ"ל במו"מ המורכב המתנהל מטעמים ברורים".
יצוין, כי מה שמשתמע מהתגובה של דובר צה"ל מעניין לא פחות מ"טענו גורמי הביטחון". מהתגובה עולה לכאורה שעמדת הרמטכ"ל היא שנכון לוותר על ציר פילדלפי ומעבר רפיח למרות שצה"ל טרם איתר והשמיד את כל המנהרות? והוא בעד לצאת משם עכשיו?