מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דוח בנושא טיפול במפגעי רעש במרחב העירוני. לפי המבקר, בין ינואר 2021 ליוני 2023 התקבלו במשטרה למעלה מ-650,000 פניות בנושא רעש - נושא הפניות השני בשכיחותו לאחר עבירות תנועה. מפגע רעש מתייחס לכל נזק שנגרם לאדם בשל היחשפותו לרעש.
המבקר מצא כי המשטרה והרשויות המקומיות שנבדקו לא אכפו דיין את החוקים והתקנות בעניין עבירות הרעש וזאת בניגוד למקובל באירופה, הרשויות המקומיות בישראל אינן מחויבות למפות את מפגעי הרעש
ולפעול להפחתתם - ולמשרד להגנת הסביבה אין מדיניות כתובה להתמודדות עמם.
עוד עולה מדוח המבקר כי בישראל יש כ-400 מקרי מוות בשנה כתוצאה מנזקים עקיפים הנגרמים ממפגעי רעש, לפי תחשיב שביצע המשרד להגנת הסביבה. הגורמים האחראים להתמודדות עם מפגעי רעש בישראל הם המשרד להגנת הסביבה, משטרת ישראל והרשויות המקומיות.
מבקר המדינה בדק ומצא כי בין ינואר 2021 ליוני 2023 התקבלו במשטרת ישראל 656,813 פניות בנושא רעש - הנושא השני בשכיחותו של פניות למשטרה לאחר עבירות תנועה. בקרב הרשויות המקומיות שנבדקו - נתניה, עפולה, פתח תקווה וצפת - שיעור הפניות שהגיעו למוקדים העירוניים בנושאי רעש, מתוך כלל הפניות בנושאי איכות הסביבה בשנים 2019 - 2023 הגיע לכ-64%: כ-94,000 פניות בנושאי רעש מתוך מספר כולל של כ-154,000 פניות בנושאי איכות הסביבה. שיעור הפניות בנושאי רעש בנתניה (כ-99%) ובעפולה (כ-87%) היה גבוה במיוחד.
המבקר מצא כי משטרת ישראל והרשויות המקומיות שנבדקו לא ביצעו אכיפה מספקת של החוקים והתקנות בעניינן של עבירות הרעש, על אף הכלים העומדים לרשותן של הרשויות המקומיות. כך, רק 15% מהפניות למשטרת ישראל בנושא גרימת רעש הסתיימו במתן קנס בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022, עם כ-35,000 קנסות. עיריית פתח תקווה הסמיכה פקח סביבתי אחד בלבד, ועיריות עפולה וצפת לא הסמיכו כלל פקחים סביבתיים. אי-הסמכת פקחים סביבתיים פוגעת ביכולתן של הרשויות המקומיות לאכוף את החוקים והתקנות בעניינן של עבירות רעש בתחום שיפוטן.
בעפולה וצפת לא נרשמו כלל דוחות על עבירות רעש
הביקורת העלתה שונות בין מספר הדוחות שהושתו על ידי פקחים עירוניים בנתניה ובפתח תקווה, שבהן רשמו פקחי הרשות בממוצע 38-44 דוחות על עבירות רעש מדי חודש, ובין העיריות עפולה וצפת, שבהן לא נרשמו כלל דוחות על עבירות רעש.
נכון למועד הביקורת עיריית צפת לא הקימה יחידה סביבתית, ולכן היא לא יכלה לנצל את המשאבים הכספיים שהעמיד המשרד להגנת הסביבה במסגרת הקולות הקוראים שפרסם. היחידות הסביבתיות בעיריות עפולה ופתח תקווה לא ניצלו את מלוא סכומי התמיכות שאישר להן המשרד להגנת הסביבה: שיעור הניצול של התמיכות שאישר המשרד בשנים 2017-2023 לעיריית עפולה היה כ-40%, כ-767,000 שקלים מתוך כ-1.9 מיליוני שקלים, ובעיריית פתח תקווה - כ-44% - כ-1.34 מיליוני שקלים מתוך כ-3.03 מיליוני שקלים. שיעור ניצול גדול יותר של התמיכות עשוי היה לסייע לרשויות המקומיות האמורות להתמודד באופן מועיל עם מפגעים סביבתיים במרחב העירוני בכלל, ועם מפגעי רעש בפרט.
ממצאי הביקורת מלמדים כי למשרד להגנת הסביבה אין מדיניות כתובה להתמודדות עם מפגעי רעש ברמה הארצית. בעוד שהאיחוד האירופי דורש מהמדינות האירופיות שנסקרו למפות את מפגעי הרעש ולפעול להפחתתם - בישראל לא קיימת חובה למפות את מפגעי הרעש, והרשויות המקומיות אינן מחויבות להכין תוכניות פעולה להפחתתם.
העיריות שנבדקו לא ביצעו מיפוי מרחבי של מפגעי הרעש בתחום שיפוטן ולמותר לציין שהן לא הפיקו ממנו לקחים להתמודדות עם המפגעים.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד להגנת הסביבה לקבוע מדיניות ארצית להתמודדות עם מפגעי רעש, ולרשויות המקומיות למצות את הכלים העומדים לרשותן להפחתה ואף למניעה של מפגע רחב היקף זה. על הרשויות להעלות את מודעות התושבים לנזק שעלול להיגרם להם ממפגעי הרעש.
ממשטרת ישראל נמסר: לאור שינוי במדיניות רישום דוחות הגנת הסביבה, קיימת ירידה בכמות רישום הדוחות. המלצת המבקר לקבוע יעדים בתחום רישום דוחות אינה מקובלת שכן דוחות נרשמים בהתאם לעבירות ולשיקול דעת השוטר, בכפוף למדיניות משטרת ישראל. יחידות משטרת ישראל מונחות לייצר תוכנית עבודה הכוללת תקיפה של עבירות הרעש בתיאום ובשת"פ הרשויות המקומיות. יחידות השיטור העירוני מכוונות לאכיפה של עבירות הרעש יחד עם יחידות הפיקוח הרשותי. ומקיימות תוכניות אכיפה משותפות. בין משטרת ישראל - מדור הגנת הסביבה למשרד להגנת הסביבה מתקיימת שותפות הדוקה הכוללת תוכניות אכיפה, פעילות מבצעית ואף לאחרונה הוקמה יחידה של 2 שוטרים ע"י המשרד להגנת הסביבה לטיפול מקצועי בעבירות הרעש.