דוח הסניגוריה הציבורית: פעילות פלילית נגד פוסט טראומטיים - מזיקה לכלל הציבור

הסניגוריה הציבורית הגישה את הדוח לשנת 2023 לשר המשפטים יריב לוין ולוועדת הסניגוריה הציבורית. הדוח סוקר בהרחבה את פעילותה של הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת בייצוג לקוחותיה, וכן מתאר בהרחבה את פעילותה המוסדית הענפה של הסניגוריה. הדוח עוסק, בין היתר, בייצוג נפגעי המלחמה - חיילים שחזרו עם פציעות פיזיות ונפשיות, משבר הכליאה הלאומי שעלה לאחרונה לכותרות וכן עם אלימות שוטרים.

בדוח השנה יש פרק שמתייחס לאתגרים המקצועיים אתם נאלצה להתמודד הסניגוריה הציבורית בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" ובכלל זה חקיקת חירום שמלווה את המדינה מאז 7 באוקטובר. חלק מהסדרי החירום הביאו לפגיעה קשה, מתמשכת ואף חסרת תקדים בזכויות העצורים, הנאשמים והאסירים ובתקינותם של הדיונים המשפטיים. בנוסף הסניגוריה ביצעה ביקורים רשמיים בבתי הכלא לאור משבר הכליאה החמור ופרסמה דוח מיוחד בנושא.

כמי שלקוחותיה באים מקרב הציבור הישראלי על כל גווניו, מייצגת הסניגוריה הציבורית גם כאלה שספגו פגיעות קשות כתוצאה מהמלחמה. יש מבין לקוחות הסניגוריה מי שקרוביהם נרצחו באירועי 7 באוקטובר, מי שהם או קרוביהם נפגעו קשות בנפשם או בגופם לאחר חשיפה ישירה להתקפות המחבלים. יש ביניהם כאלה שהמלחמה גרמה להתפרצות של חרדות וטראומות קודמות, חיילים שלוקחים חלק פעיל בלחימה או כאלה המתמודדים עם השלכות טראומתיות כתוצאה ממנה; מי שחוו משבר כלכלי כתוצאה מהמלחמה.

מי שנאלצו להתפנות מבתיהם ונעקרו באחת מחייהם. כך למשל הסניגוריה הציבורית ייצגה בהליך מעצר חייל מילואים שיצא לחופשה ובעקבות מחשבות שווא חשב שמחבלים פרצו לבית שכנתו, ופרץ לביתה במטרה להגן עליה. במקרים אחרים הסניגוריה הגישה בקשות חנינה לקצין מילואים שנהרג במהלך המלחמה ולאישה שבן זוגה לשעבר נרצח במסיבת הנובה.

כאמור, בחלק מהמקרים הצליחו הסניגורים להביא לידי ביטוי מוצלח את פגיעות המלחמה בהליכים שנוהלו. אך לא תמיד זו הייתה תמונת המצב, והניסיון המצטבר עד כה מייצוג לקוחות שהם נפגעי מלחמה מעלה חשש כבד כי נזקו של ההליך הפלילי במקרים אלה רב מתועלתו.

יש חשש כי חקירה, מעצר והרשעה בעבירה פלילית במצבים אלה לא רק שאינן מקדמות דבר, אלא הן מחריפות ומעמיקות את מצוקות המלחמה באופן שגורם נזק רב לא רק לעצור או לנאשם הספציפי אלא לציבור בכללותו, שלו אינטרס עליון בשיקום ובתמיכה במי ששילמו מחיר יקר כתוצאה מהמלחמה.

עיקר המאמץ בתיקים מסוג זה צריך להיות מכוון למישורים אחרים, כגון אלה השיקומיים, הטיפוליים והרווחתיים, והפעילות במקרים רבים איננה צריכה להיעשות על-ידי המשטרה וגורמי התביעה הפלילית כי אם על-ידי שירותי הרווחה, הבריאות (כולל בריאות הנפש), הביטוח הלאומי, וכיו"ב.

שימוש במשפט הפלילי במקרים מעין אלה מעורר שאלה באשר לתוקף הערכי והמוסרי של ההליך שמנהלת המדינה כנגד אלה שהיא עצמה אחראית על שלומם וביטחונם, ושפגיעתם היא כשלעצמה מהווה את העונש הנורא מכל.

דומה כי לא מתקיימת חשיבה בקרב כלל הגורמים הנוגעים לעניין ביחס לאופן התנהלותה הראוי של מערכת המשפט הפלילי ביחס לנפגעי המלחמה. הסניגוריה הציבורית התמקדה בנושא כאוב זה מיד עם פרוץ המלחמה, ובעקבות פעילותה הסניגורים הציבוריים משקיעים עמל רב בהבאת פגיעות המלחמה לידי ביטוי בתיקים המתאימים. אך אין די בפעילות התחומה בגדרי הסניגוריה הציבורית בלבד, ונדרשת התגייסות של כלל הגורמים הרלוונטיים לגיבוש מדיניות רחבה בנושא, תוך קידום שיתופי פעולה בין-ארגוניים ומיקוד המאמצים למען מטרה ראויה שדומה כי איש לא יחלוק עליה.

מלחמת "חרבות ברזל" הביאה עמה גידול דרמטי בהיקף העצורים והאסירים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. במהלך החודשים שחלפו מאז פרוץ המלחמה חלה עליה משמעותית חריגה בהיקף העצורים, הן בהקשר הביטחוני והן בהקשר הפלילי בשל הפעילות המוגברת של כוחות הביטחון השונים, כך שחל גידול חד במצבת הכלואים העומדת נכון למועד הכנת דוח זה על למעלה מ-21,000 כלואים, שיעור העולה בכ-45% על תקן הכליאה המירבי בשירות בתי הסוהר כפי שאושר על-ידי הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת (העומד על 14,500 כלואים).

הוראת השעה בדבר מצב חירום כליאתי הביאה (נכון למועד כתיבת דוח זה) להחזקת כ-55% מן הכלואים (ובהם כ-3,000 כלואים פליליים) בתנאי מחיה שאינם עומדים בהוראות הדין מבחינת שטח המחיה לאסיר, כך שהם מוחזקים מתחת לשטח המחיה המינימלי של "הפעימה הראשונה" (3 מ"ר לכלוא) שנקבעה ליישום הוראות פסק הדין שניתן בבג"ץ שטח המחיה.

נוסף על כך, עולה מן הנתונים כי למעלה מ-4,200 כלואים מוחזקים בתנאים שאינם מאפשרים לינה על מיטה קבועה והם מולנים ברובם המכריע על מזרנים המונחים על רצפת תאי הכליאה. לצד הבנת המצב החריג הנובע מהמלחמה והשלכותיה על קליטת עצורים ואסירים רבים בעת הזו, סבורה הסניגוריה הציבורית כי לא ניתן להשלים עם מציאות בה מוחזקים אלפי עצורים ואסירים בשטח מחיה בלתי אנושי לאורך תקופה הולכת ומתמשכת. במיוחד כאשר אסירים ועצורים רבים נמנים על האוכלוסייה שנפגעה במלחמה. בעקבות המשבר ובכדי לפעול לשיפור מיידי בתנאי החזקת העצורים והאסירים בישראל, ערכה הסניגוריה הציבורית במהלך חודש דצמבר 2023 ביקורים רשמיים במתקני כליאה ופרסמה דוח מיוחד לגבי מצב החירום הכליאתי בעקבות המלחמה. דוח זה חשף תמונה עגומה של פגיעה חריפה וחסרת תקדים בעצורים ובאסירים שכוללת בין השאר צפיפות בלתי נסבלת; תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע ובעיית מזיקים; תנאי אוורור בלתי נאותים; מחסור בציוד בסיסי לאסירים ועוד

הסניגוריה הציבורית סבורה כי המפתח לפתרון בעיית הצפיפות טמון בצמצום כליאה עודפת: הפחתת שיעורי המעצרים בפרט בעבירות קלות, צמצום השימוש במאסרים קצרים, הגברת השימוש במנגנון השחרור המוקדם, ועוד.

מנתונים שנאספו מתיקי הסניגוריה בשנים האחרונות עולה גידול בהיקף התלונות למח"ש שלוו על-ידי הסניגוריה בשנים האחרונות: בשנת 2021 הוגשו 119 תלונות; בשנת 2022 הוגשו 161 תלונות; בשנת 2023 הוגשו 265 תלונות.

דוגמאות לתלונות שהוגשו למח"ש על אירועי אלימות:

• שימוש בטייזר נגד נגד חשוד - ביולי 2021 המתלונן שהיה בנסיעה לצפון לחופשה עם אשתו וביתו, הותקף על-ידי שוטרים באגרופים ואף חושמל בטייזר ללא התראה בטענה שתקף את אשתו תוך כדי נסיעה. מצלמות הגוף של השוטרים ואשת המתלונן, שהכחישה מכל וכל את טענת השוטרים, תיעדו את האירוע. למרות הראיות הברורות לתקיפת המתלונן ללא הצדקה, המחלקה לחקירות שוטרים סגרה את התיק מ"חוסר ראיות". הוגש ערר על החלטת מח"ש ובספטמבר 2023 הערר התקבל והתיק הועבר להמשך טיפול על-ידי מח"ש.
• חשד להטבעת סימן מגן דוד על לחיו של חשוד - בחודש אוגוסט 2023, במסגרת ייצוג חשוד במעצר ימים, עלו טענות קשות לאלימות משטרתית שהופעלה במהלך ביצוע המעצר. בין השאר, עלה חשד כי שוטרים הטביעו על לחיו של החשוד סימן מגן דוד. בנוסף לכך, עלה כי כל מצלמות הגוף של השוטרים המעורבים, כ-16 במספר, לא פעלו באירוע. השוטרים המעורבים נחקרו והוחלט להגיש נגד 7 שוטרים כתבי אישום בכפוף לשימוע.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "הסניגוריה הציבורית ממלאת תפקיד חשוב והכרחי לחברה הישראלית בכלל, ולמערכת המשפט בפרט, הן בימי שגרה, והן בעתות חירום. ברקע אירועי המלחמה נדרשה הסניגוריה הציבורית למלא את תפקידה זה גם נוכח הצרכים הייחודיים שהציפה הלחימה. הסניגוריה הציבורית היא בעלת ערך חברתי רב, שכן לקוחותיה נמנים על הקבוצות החלשות ביותר בחברה. חולשות אלה התחדדו מאז פרוץ המלחמה, והסניגוריה עמדה ועומדת לצידו של האזרח בשעתו הקשה. אני מברך את הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען, ואת עובדות ועובדי הסניגוריה הציבורית ועורכות ועורכי הדין הפועלים מטעמה על מלאכתם החשובה".

הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען: "לאחרונה התפרסם שרשויות המדינה נאלצו לשחרר כלואים רק בשל מחסור במקומות כליאה. מזה שנים שהסניגוריה הציבורית מתריעה מפני החרפת משבר הכליאה בישראל וממדיו. לאור חומרת המצב הדגשנו שוב ושוב שאין די בבינוי של בתי כלא נוספים, הדבר דומה לסלילת כבישים כדי להתמודד עם בעיית הפקקים, אך אלה רק מתמלאים. עתה ברור לכל כי ראוי היה לאמץ חלופות לכליאה של עצורים ואסירים פליליים ברף הנמוך, על פני המצב הנוכחי. אחד הפתרונות שראוי לקדם ללא דיחוי הוא ריצוי מאסר בית באיזוק אלקטרוני. בכך לא רק נחסכות העלויות האדירות של הכליאה אלא גם נחסכים נזקי המעצר והמאסר ועולים משמעותית סיכויי השיקום.

"אני מברכת את הסניגורים ואת עובדי הסניגוריה אשר נחלצו לסייע לציבור לקוחותינו בימים הקשים שלאחר 7 באוקטובר ומגויסים מאז למנוע הפללה של אלה שנפגעו מהמלחמה. המתח הנפשי האדיר, הפגיעה הכלכלית, הפינוי מהבית, טראומות מהשירות הצבאי, כל אלה ועוד הובילו לביצוע עבירות פליליות. אך האופן הראוי לטפל במקרים אלה נמצא בעולמות הרווחה והרפואה ולא בכלים הפליליים הפוגעניים. על כך עומדת הסניגוריה מדי יום, לצד עמידה איתנה על משמר הזכויות בהליך הפלילי בחקיקה ובדיונים קובעי מדיניות. זאת, על מנת להבטיח שהמשבר הנורא שפקד אותנו לא יחריב גם את ההגנות הניתנות לציבור הישראלי בהליך הפלילי ולא ידרדר חלקים נכבדים מהציבור באופן שיגביר פשיעה".