רבים בחברה הישראלית דיברו וחלקם עדין מדברים על "ביחד ננצח". אצל חלקים אחרים, האחדות שינתה צורה והוחלפה בלבוש של אחידות. לא מעט רוצים להנכיח את ערכיהם כערך מוחלט המחייב את כולם. הבנות, פשרות והסכמות נדחקו לקרן זווית לטובת הכרעה וניצחון. ברור לכל בר דעת, שתהליך מעין זה יגרום בסופו של דבר לרכבת של כולנו לסטות מהמסילה ואחריתנו מי ישורנו.
השאלה שכולנו צריכים לשאול את עצמנו: האם ניתן לאמץ גישה שונה ולהתבונן על עצמנו כשותפים? האם ניתן במציאות הישראלית המסוכסכת עם עצמה ליצור קהילה במובן הרחב? לא קהילה פיזית אלא בנייה של קבוצת אנשים, המוכנים לצאת מדלת אמות של עולמם הצר ולהיפגש עם מגוון של דעות ואמונות, ישראלים המחפשים הסכמות והכרה של האחר.
לשם כך נוסדה "לשתף עצמנו", בהשראתן של המכינות הקדם צבאיות. המכינות הן תופעה הולכת ומתרחבת ובהן צעירים שמחפשים משמעות, מקדישים שנה לפני גיוסם לצה"ל ופוגשים במהלך שנת לימודים אנשים שונים ומחפשים מה המשותף והשונה ביניהם, מבלי להרגיש מאוימים זה מזה.
שלושה יצאו לדרך כדי לענות על האתגר: אשת חינוך ותיקה, מנהלת מערכות מידע ואל"מ במיל', טייס לשעבר בחיל האוויר.
לדידם, חברה אנושית בכלל והחברה הישראלית בפרט היא בעלת יצר עז של סקרנות. במציאות שלנו נכון לרתום יצר זה לטובת הכרה לעומק של הגוונים השונים בחברה הישראלית. כדי להכיר ולהבין לעומק את הקורה בחברה שלנו, יש ללמוד את מסכת הערכים והאמונות של הזרמים השונים ואת המחלוקות שיש ביניהם. שרון נוהג להזכיר תדיר בהרצאותיו: "חשבנו אנו המבוגרים שהמסע הישראלי הוא מובן מאליו, ערכים ציונים ,יהודים, דמוקרטים וליברלים הם לחם חוקנו. מתברר לדאבוננו שאם לא משקים דיים את ערוגות הקיום, השורשים, עם כל חוזקם, עלולים להתייבש".
כולנו שואפים לטוב ורוצים להיות צודקים, אך אנו מספיק בעלי ניסיון "שכך לא בונים חומה". בדומה לעסק, בלי להבין את האינטרסים של הצד השני, ובמיוחד את הרגשות והאמונות שלו, העסק לא יצלח.
השנה האחרונה מאתגרת במיוחד. מחד היא חשפה את הסנטימנט המשותף של הגורל היהודי והציוני. כולנו התפעמנו מהסולידריות הישראלית והנכונות של כולם להתמסר בכל המובנים לקיום הישראלי ויחד עם זאת גילינו את הפערים העצומים שיש בינינו. "לשתף עצמנו" אינה מתיימרת לרפא את כל הפצעים שהתגלו. דרכם צנועה יותר. הם מחפשים אנשים שהציונות מהווה חלק משמעותי בחייהם ומוכנים עם כל הרגשיות לעבור במהלך שנה חווית לימוד של טקסטים מכוננים של המקורות הציונים והיהודים. לערוך סיורים להכרה של הזרמים השונים של החברה הישראלית.
מזווית הראייה של מקימי המיזם לפני חמש שנים, ידע לא רק נותן כוח אלא מייצר יחס, חיבור והבנה של האחר. הדברים עשויים להישמע נאיביים, אך לדעת מובילי היוזמה, במצב שבו החברה הישראלית נמצאת ,לא ניתן לשבת על הגדר וחייבים להירתם לעשייה ציונית משמעותית (לא רק כאשר החרב מונחת על צווארנו). לשם כך, כאמור, השאיפה לייצר קהילה שתפעל בשדות שונים על מנת לבנות חברה משותפת.
מוטי שקלאר הוא מנכ"ל רשות השידור לשעבר ושותף לדרך ב"לשתף עצמנו"
לא ניתן לשבת על הגדר: על המיזם "לשתף עצמנו"
מוטי שקלאר
עודכן לאחרונה: 14.7.2024 / 14:06