למעט ראש המודיעין המצרי, עבאס כמאל, א-סיסי מפטר את חברי הקבינט, את הרמטכ"ל ובכירים אחרים. זאת, כתוצאה מהמתח שנוצר בינו לבין אנשיו על רקע סוגיות כלכליות, צבאיות ומדיניות. במיוחד על רקע העובדה שאנשיו לא השכילו להיות חלק בלתי נפרד מהליך המו"מ, באופן שיוביל להכרעה והישג בין ישראל לחמאס.
ברקע, ראש ממשלת קטאר מקדם ציר בשילוב עם האמריקנים באופן שמרחיק את מצרים מתהליך קבלת ההחלטות וההשפעה. כשבוחנים את הסוגיה לעומק, יש כאן ויכוח שחלקו גלש לכלי התקשורת: מי מימן את חמאס? האם זו קטאר שהעבירה כספים בידיעת ישראל ואירחה את בכירי ארגון הטרור, מתוך ידיעה שמשם הם מנהלים את העניינים ומעבירים כספים? או מצרים שמתחת לאף שלה או שלא (השאלה את מי שואלים) הועברו לאורך השנים אמצעי לחימה, תחמושות, אמצעי ייצור, חומרי גלם וציוד צבאי לקראת המלחמה עם ישראל.
הוויכוח מתלהט כשהצדדים מחליפים האשמות. קטאר כאמור מתגוננת בטענה כי היא העבירה כסף תחת מנגנון ישראלי-אמריקני-קטארי, במטרה למנוע אסון הומניטארי ברצועת עזה עבור משפחות נזקקות. חלק מהשיח כולל האשמה קטארית שמכוונת לעבר ישראל שלא פיקחה יתר על המידה סביב השאלה: לאן הלך הכסף?
הקטארים לא מסתפקים בזה ומאשימים את מצרים שבזמן שהם מנסים להרכיב ציר אנטי איראני אזורי היתה עסוקה מצרים בלסייע לחמאס שמחוברת היטב לאיראן ובאופן שנוגד את האינטרסים של המדינות המאוימות על ידי איראן. על אותה משקל יש רוחות שמנשבות באותה טמפרטורה עם סעודיה. הביקורת הסעודית לא פחות חדה מהביקורת הקטארית על מצרים.
בנוסף לכך, טוענים גורמים בישראל כי המציאות הביטחונית והמדינית הפכה את א-סיסי למאוד חשדן כלפי תהליך המו"מ ומגביר את הלחץ לדחוף את אנשיו כדי להשפיע על חמאס. חשוב לציין כי המצרים מפסידים הרבה כסף מעצם כך שהם כבר לא מקבלים תמורה להברחות בסיני והעברות סחורות לרצועת עזה כי מעבר רפיח סגור וכל סחורות שמגיעות לעזה עוברות בידוק ביטחוני ישראלי.
לכן, א-סיסי מפעיל לחץ להיות מעורב בתהליך המו"מ מול חמאס תחת הכותרת של השליטה בציר בפילדלפי ביום שאחרי ומציע שליטה ביטחונית מצרית תוך התחייבות למנוע הברחות אמצעי לחימה. רעיון שמחזיר את ישראל בדיוק 20 שנה אחורה כשהמצרים התחייבו לפקח על סחורות שנכנסות לרצועת עזה דרך מעבר רפיח וחמ"ל משותף שיפקח על הנכנסים והיוצאים ברגל מרצועת עזה למצרים.
ראש השב"כ רונן בר טס למצרים כדי לפגוש את בכירי המשטר המצרי לקדם את הנושא, והועלו כמה רעיונות. אחד מהם הוא שישראל תציב מערכות טכנולוגיות לאיתור מנהרות לאורך כל ציר פילדלפי ( ק"מ) ותצא מהמרחב ותעביר אותו לשליטה מצרית תחת ערבויות וביקורת אמריקאית אחרת דקה אחרי יחזור חמאס להתעצם ויתכונן למלחמה הבא בניגוד גמור למטרות המלחמה. על כן, יש גורמים במערכת הביטחון כולל בקבינט המלחמה שמתנגדים למהלך. חשוב להדגיש כי עיכוב בסוגיה זו עלול לעכב את המו"מ לשחרור החטופים.
פרטי התהליך עדיין לא נסגרו. יש גורמים שטוענים שנרשמה התקדמות משמעותית מאז שרונן בר ביקר במצרים אך זה עדיין נתון לדיון מקצועי מעמיק במערכת הביטחון ולאחר מכן מול הדרג המדיני. בשלב זה עושה רושם שראש הממשלה בנימין נתניהו מתנגד נחרצות למהלך שמוציא מידי צה"ל את האחריות והיכולת לסכל הברחות בעתיד ומעביר אותה לשיטה מסוכנת לביטחון ישראלי.