מנתוני המחלקה לחקירות שוטרים שהעברו למרכז המחקר והמידע (מ.מ.מ) של הכנסת עולה, כי בין 1 בינואר ל-10 ביוני 2024 (162 ימים) הוגשו למח"ש בסה"כ 753 תלונות נגד שוטרים בגין שימוש בכוח. התלונות הוגשו נוכח טענות לאלימות שוטרים כלפי אזרחים, בין היתר במסגרת המחאות שהתפתחו בשורה של מוקדים ברחבי הארץ בחצי השנה האחרונה.
במסגרת דיון מעקב בועדה לביטחון לאומי שנערך היום (שלישי) אחר לקחי משטרת ישראל מאירועים חריגים - הפגנות, אלימות והפרות סדר הוצגו נתונים של מח"ש שהתמקדו בין היתר באירועי מירון והתיעודים הקשים של שימוש בכוח של שוטרים כלפי העולים להר; כתשע תלונות הוגשו ו-8 תיקים נפתחו בגין שימוש משטרתי בכוח כאשר בין נפגעי העבירה דווח על קטין אחד. באחד מהתיקים נרשם במערכת המחשוב המאפיין "ירי חם" - מקרה שבו שוטר ירה באוויר ירי הרתעתי.
בפתח הדיון, התייחס עו"ד רונן יצחק, משנה למנהלת מח"ש לאירועי מירון ואמר כי כבר בבוקר למחרת נחקרו שלושה שוטרים מהאירוע הזה ונפתחו תיקים אך סירב למסור פרטים: "כרגע אי אפשר לפרט".
נצ"מ שלומי בן שושן, מפקד מרחב מנשה, התייחס למחאוץ בקיסריה, ליד בית רה"מ נתניהו ואמר כי המחאות שהתקיימו בשבועות האחרונים לא נרשמו אירועים חריגים. "למדנו שיש שני שלבים לאירועים, שלב הנאומים והתהלוכה שמחייבת רישיון על פי חוק. אנו מאפשרים לקיים סיבוב ללא לפידים ומדורות שמסכנים את המשתתפים".
יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל: "היו עדויות לשימוש בכוח לא סביר"
נצ"מ בן שושן, השיב כי משתמשים בכוח סביר רק אחרי הכרזה על התקהלות לא חוקית. "בין הלקחים הוגדרו מפקד בכל גזרה ובכל אירוע. גזרת הבית, הרחוב והים. אנו בונים מערכי תיעוד לאירוע במטרה ללמוד אותו ואז לקבל החלטות. כל החלטה על פיזור ומעצר הינם בהחלטת מפקד. יש לא מעט החלטות של בית משפט כמו הרחקה ל-180 יום ויש כאלה שמשחררים מיד. רוב רובם של האנשים ממושמעים ויש מתי מעט שמייצרים את הפרובוקציה והפרקליטות צריכים לדעת לעשות את האבחנה הברורה ולטפל באנשים הללו. אם החלטנו לעצור אנשים, סבירות גבוהה שנשחרר אותם ולאחר בחינת התיעוד אם יש ראיות נזמן אותם לחקירה".
נצ"מ אבי ברסנו, סגן מפקד מרחב ירקון התייחס לשימוש במכת"זית לפיזור המפגינים בתל אביב ואמר כי הוא כמעט כל שבת בצומת עזריאלי וכי האירוע מתחלק למספר שלבים. "חלק מסודר ומאושר, כאשר בסוף מדברים על קומץ המחפש את החיכוך הזה של המדורות וההצתות לאחר שהקהל הנורמטיבי מתפזר. כדי למנוע את הדברים הללו והאירועים הללו אנו עושים שימוש במכתז"ית. אנחנו מפיקים לקחים בסיום כל אירוע ויש הפקת לקחים של מפקד המחוז. אנו מפעילים את המכת"זית ומתיזים למעלה למטה ולא תמיד באופן ישיר. מפעיל מכת"זית הוא בהכשרה מלאה. השימוש במכת"זית הוא מושכל ולאחר הכרזה על הפרת סדר ציבורי וכאשר המדרג עולה יש סמכות להשתמש בה".
רפ"ק טל יששכר, ראש תחום הפרות סדר במשטרה הסביר, כי מתחילת שנה נוהל הפעלת מכת"ז שונה ועודכן והמרחקים עלו מטווח של 13 מטר ל-20 בהתייעצות עם אנשי מקצוע. "יתקיים כנס של 80 מפעילי מכת"ז כדי לעבור רענון והנחיות. הכנסו אמצעים טכנולוגיים למכרז המכת"ז החדשים כדי למנוע את הטעויות שקורות כמו מד טווח לייזר וכו' ומצלמות שכבר קיימות היום". לגבי הפעלת מכת"זית בואש וצבע, השיבו כי מדובר בהחלטה מבצעית מקצועית.
נצ"מ אלון כלפון, מהמזכירות הביטחונית במשרד לביטחון לאומי, ציין כי השר בן גביר קיים שני דיונים נוקבים על ההפעלה של מכת"ז. "לא קיים אמצעי יותר יעיל ודברים חדשים אפקטיביים יותר אין על המדף. לשוטר לא משנה מי הציבור מולו ואנו לא עושים את האבחנה הזו ככלל".
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל: האם יש הפרדה והנחיה איפה מפעילים את הבואש או את המים?
נצ"מ אופיר בינדר, רמ"ח מבצעים במשטרה השיב "ההנחיות הן שוויוניות ואחידות בכל הארץ. מדובר בנוהל ארצי וההכשרה היא ארצית. תמיד יש שיקול דעת למפקד. יכול להיות שבאותו מרחב תופעל ובאחר לא. בין הלקחים, אנו דורשים להקפיד על תדרוך של כל השוטרים, התאמת הכוח למשימה והכנה מנטלית למשימה".
עו"ד רונן יצחק, משנה למנהלת מח"ש, פרקליטות המדינה, ציין כי בהקשר של שימוש בכוח יש הכשרה בהליך הטירונות. "אנו מסבירים בשפה פשוטה. חלק מהדברים הם לא בתחום הפלילי למשל שיח גזעני או לא מכבד. ויש שיתוף פעולה עם המשטרה".